קשר סיבתי בין מחלה לתנאי שירות בצה"ל

ערעור על החלטת קצין התגמולים אשר דחה את בקשת המערער להכרה בנכותו וקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין מחלת הסוכרת לבין תנאי שרותו הצבאי וארוע שהתרחש ביום 26.2.2016.

...

איננו מקבלים את טענת באת-כוחו של קצין התגמולים בסיכומיה בכתב, לפיה חובה עלינו לאמץ את עמדתו של המומחה מטעם הוועדה בשאלת קיומו של דחק גופני ונפשי.

התוצאה הגענו למסקנה שהוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותו הצבאי של המערער לבין התפרצות מחלת הסוכרת מסוג 1 בגופו.

כמו-כן, אנו מחייבים את קצין התגמולים לשלם למערער שכר טרחה בסך כולל של 10,000 ₪, וכן את הסכומים הבאים: (1) הסכומים ששילם המערער למומחה הרפואי מטעמו עבור חוות הדעת (המקורית והמשלימה) ועבור התייצבותו לחקירה בישיבה שהתקיימה ביום 10.1.2019; (2) חלקו של המערער בתשלום שכר טרחתו של פרופ' קרסיק; (3) סך 1,800 ₪ ששילם המערער לפרופ' קרסיק עבור התייצבותו לחקירה בישיבה שהתקיימה ביום 21.11.2019.

האם מיתקיים קש"ס בין תנאי שרותו של המנוח לבין סיבת התאבדותו ? למקרא סיכומי הצדדים (ראה : סעיף 110 לסיכומי המערערת ; עמוד 11 סעיף 18 לסיכומי המשיב) עולה כי קיימת הסכמה הדדית בין שני הצדדים על כך שמקרה זה נכלל במסגרת סוג המקרים השלישי אשר נקבע בפסיקת בית המשפט ככאלו אשר יכולים להקים קשר סיבתי בין שרותו הצבאי של חייל לבין התפרצותה של מחלה קונסטיטוציונאלית (ראה : רע"א 4949/18 פלוני נ' קצין התגמולים מיום 12.5.2020).

...

אשר על כן, טענות המערערת בנוגע להתנהלות מקצועית רשלנית מצד הרופאים המשטרתיים אשר טיפלו במנוח ו/או מצד הסגל הפיקודי-מינהלי בשל אי הפנייתו לטיפול נפשי נדחות.

מן המקובץ לעיל עולה כי לא ניתן לקבוע בעניין זה קיומו של קש"ס בין תנאי השירות לבין אקט ההתאבדות.

סוף דבר : הערעור נדחה במובן זה שהחלטת המשיב מיום 14.2.2019 נותרת בעינה.

כמו כן, קבע ד"ר גילוני שיש קשר סיבתי בין מחלת הטנטון לבין תנאי השרות הצבאי.

...

לאור המפורט בפסק דין זה התביעה נדחית.

המערער ישלם הוצאות בסך 5,000 ₪.

בתוך כך נקבע, כי "תנאי מוקדם לקביעתה של דרגת נכות היא ההכרה בנכות, שעניינה דבר הקשר הסיבתי בין המחלה, החמרת המחלה או החבלה לבין השרות הצבאי" (שם).

...

לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, על רקע כלל החומר שבפנינו, החלטנו לקבל את הערעור, מן הטעמים שיפורטו להלן.

לסיכום, תפקידו של קצין התגמולים הוא "לקבוע את כל העובדות המזכות את התובע לתגמול" (שם).

בכפוף להערה אחרונה זו, דין הערעור להתקבל.

הנימוק המסכם לכך, באופן לא שיגרתי, דוקא אינו עומד במוקד השגה ערעורית של המערער, אלא, שקצין התגמולים מבהיר, כי בכלל לא טען את שיוחס לו. ועדת הערעורים פסקה, כי: "... המסקנה היא כי מחלת הפסוריאזיס בה לקה המערער איננה מחלה מוסבת, כאמור בתקנה 9, אלא מחלה שהתפרצה כתוצאה מאירועים הקשים שחוה המערער והמשיב הכיר בה ככזו שארעה על רקע שרותו הצבאי של המערער". כפי שיפורט להלן, עמדת קצין התגמולים הייתה, שהנכות הנפשית שלה טוען המשיב, היא נכות מוסבת, וככל שיש לקבוע קשר סיבתי רפואי בינה לבין מחלת הפסוריאזיס, שהיא פגימה מוכרת, הרי, הסמכות הבלעדית לקבוע זאת היא בידי הוועדה הרפואית, ולא בידי קצין התגמולים או ועדת הערעורים.

הדיון עוסק בקשר הגרימתי או החמרתי, בין שתי מחלות ולא בקשר הסיבתי בין המחלה "האחרת" לבין תנאי השרות.

...

הנימוק המסכם לכך, באופן לא שגרתי, דווקא אינו עומד במוקד השגה ערעורית של המערער, אלא, שקצין התגמולים מבהיר, כי בכלל לא טען את שיוחס לו. ועדת הערעורים פסקה, כי: "... המסקנה היא כי מחלת הפסוריאזיס בה לקה המערער איננה מחלה מוסבת, כאמור בתקנה 9, אלא מחלה שהתפרצה כתוצאה מאירועים הקשים שחווה המערער והמשיב הכיר בה ככזו שאירעה על רקע שירותו הצבאי של המערער". כפי שיפורט להלן, עמדת קצין התגמולים הייתה, שהנכות הנפשית שלה טוען המשיב, היא נכות מוסבת, וככל שיש לקבוע קשר סיבתי רפואי בינה לבין מחלת הפסוריאזיס, שהיא פגימה מוכרת, הרי, הסמכות הבלעדית לקבוע זאת היא בידי הועדה הרפואית, ולא בידי קצין התגמולים או ועדת הערעורים.

על כן, דעתי היא, שיש לקבל את ערעורו של קצין התגמולים, ולבטל את פסק דין של ועדת הערעורים.

יעקב דנינו, שופט אשר על כן, הערעור מתקבל, כאמור בחוות דעתו של כב' ס. הנשיאה, השופט א. ואגו.