ב. תפקיד התובעת כולל דיבור ממושך בפני 37 עד 42 תלמידים.
ת. לפי הבדיקות עם סיב אופטי שנעשו לתובעת מספר פעמים היא סובלת מחולשת סגירה של מיתרי הקול בעת פונציה (השמעת קול)
ש. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובעת לליקוי ממנו היא סובלת? דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת, על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
בהחלטה מיום 31.7.18 אושרה בקשתה, למומחה הועברו שאלות הבהרה והוא מסר תשובותיו ביום 6.8.18 כדלקמן:
"ש. האבחנה של ד"ר קראוס במסמך מיום 20.4.16 קובעת: "הממצאים בבדיקה קודמת של סגירת מיתרים לא תקינה קשורה לעבודתה כמורה ולא לריפלוקס שמטופל שמרנית". לאור העובדה שהינך נסמך על אבחנתו של ד"ר קראוס, מדוע אינך מקבל את מסקנתו שלפיה נובעת הפגיעה מעבודתה כמורה? נא נמק תשובתך.
אלפי מורים, מרצים וכדומה סובלים מצרידות אך הממצא אז הינו יבלות או תפיחות הרירית במיתרים ולא סגירה לא שלמה.
...
הנתבע סבר כי דין התביעה להידחות וכי אין לקבל את האמור בסיכומי התובעת הנסמכים על חוות הדעת של ד"ר קראוס אשר נשללה גם על ידי המומחה מטעם בית הדין.
חוות הדעת היא בהירה, מנומקת ומפורטת, משכך, הנני קובעת כי לא נפל בה פגם ולא מצאתי מקום שלא לאמצה.
לאור כל האמור, משלא מצאתי כל עילה לסטות מהאמור בחוות הדעת, מתקבלת חוות דעתו של ד"ר יואכימס והנני קובעת, כי הצרידות שממנה סובלת התובעת הוחמרה כתוצאה מתנאי עבודתה ומהווה "פגיעה בעבודה".
אשר על כן, התביעה מתקבלת.
