קשר סיבתי בין כאבי גב לתאונת עבודה

עוד נפסק, כי הועדה הרפואית לעררים מוסמכת לקבוע אם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין נכות המבוטח ואת שיעור הנכות, ככל שקיים קשר סיבתי כאמור (ראו: דב"ע (ארצי) 2-01/98 גד באלי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ג 284; עב"ל (ארצי) 37263-02-13 המוסד לביטוח לאומי – יחיאל פומן, ניתן ביום 26.8.13).

אשר לפגיעה האורתופדית – הועדה קבעה למערער כאמור נכות יציבה בצואר בשיעור 10%, לפי פריט ליקוי 37(5)(א), זאת בהתאם למימצאי בדיקתה הקלינית, תוך דחיית הקשר הסיבתי בין כאבי הכתפיים והגב התחתון לבין תאונת העבודה, בהיעדר תעוד רפואי המלמד לדעת הועדה על קשר כאמור.

...

הוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים בתחום השיניים אשר נמסרו לה במעמד הדיון בוועדה והתעלמה מבקשת המערער לקביעת נכות בעניין זה. טענות המשיב דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה וכן מנימוקים נוספים אלה: בתחום הסכרת, הנוירולוגיה והעיניים – הסכמת המשיב בהליך ההכרה נגעה לפגימה בעין שמאל על דרך ההחמרה, הכל כמפורט בחוות הדעת של ד"ר ורבר.

על יסוד האמור מצאתי, כי דין הערעור להתקבל בחלקו, באופן בו יוחזר עניינו של המערער לוועדה על מנת שתשלים החלטתה בנוגע לתלונת המערער בדבר הפגיעה בשיניים.

סוף דבר על יסוד כל האמור, הערעור מתקבל בחלקו.

בשים לב לכך שהערעור התקבל בחלקו, המשיב ישלם למערער הוצאות מופחתות בסך 1,500 ₪, בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

דיון והכרעה לטענת התובעת יש לקבל את האמור בחוות דעת המומחה בכל הנוגע לקיומו של קשר סיבתי בין כאבי הצואר והגב התחתון לבין תאונת העבודה.

בעב"ל (ארצי) 20974-01-16 שמורק – המוסד לביטוח לאומי (24.1.2017)) דן בית הדין הארצי בעיניינה של מערערת שהתמודדה עם כאבי גב לאחר שעברה ארוע תאונתי בעבודה, אך כאב זה הופיע ללא ממצא "אובייקטיבי". על כן נדונה השאלה אם ניתן להכיר בו כפגיעה בעבודה.

...

לכך יש להוסיף כי דין התביעה להתקבל גם לשיטת המוסד עצמו.

סוף דבר: על יסוד כל האמור, תביעת התובעת בנוגע לכאבי צוואר וגב תחתון מתקבלת והם מוכרים כפגימות הנובעות מתאונת עבודה כאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית הדין.

התביעה הנוגעת לשורש כף יד ימין נדחית.

בהתבסס על הרישומים הרפואיים בתחום הנורולוגי ואא"ג, כמו גם תוצאות בדיקות הדימות ומנגנון התאונה והפגיעה שנגרמה למערערת, הגיע היועץ למסקנה שאין קשר סיבתי בין התלונות על אובדן חוש ריח וטעם ובין הפגיעה בעבודה.

הלכה למעשה, הועדה נשוא ערעור זה בהתכנסותה לאחר פסק הדין המחזיר דנה לראשונה, ניתחה ונימקה את שאלת הקשר הסיבתי בין תלונות המערערת על כאבי גב תחתון ובין תאונת העבודה.

...

מדובר במסקנה רפואית מנומקת וסבירה, ואין מקום להתערבות בית הדין בקביעה זו. תלונה על כאבי גב טענתה העיקרית של המערערת היא שהוועדה חרגה מסמכותה עת שללה קשר סיבתי בין הליקוי בגב ובין התאונה.

דין הטענה להידחות.

נדחית טענת המערערת שמדובר בקביעה רפואית חלוטה המכירה בקיומו של קשר סיבתי.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

עיון בהחלטת הועדה מלמד, כי הועדה מילאה אחר דרישת פסק הדין המחזיר תוך שהבהירה, כי הקשר הסיבתי בין כאבי הגב לבין תאונת העבודה לא נשלל, אולם בהיעדר מיגבלה במימצאי הבדיקה הקלינית – לא היה מקום לקביעת נכות.

עניינה של המערערת יוחזר לועדה הרפואית לעררים (ענף נפגעי עבודה), בהרכבה מיום 14.10.21 על מנת שתפעל כדלקמן: מפרק ירך שמאל – הועדה תשקול קביעתה בשנית, תוך היתייחסות מנומקת לאישורים הרפואיים מתאריכים הסמוכים למועד הארוע (ביקור רפואי מיום 31.3.19, ד"ר חנא ליוס רופא מישפחה + ביקור מיום 8.4.19, ד"ר מיכאל עסאף אורתופד).

...

במצב דברים זה, ובשים לב להלכה הפסוקה לפיה, דרך המלך בקשר להשבת עניינו של המבוטח לוועדה רפואית היא השבתו לוועדה באותו הרכב, למעט במקרים נדירים בהם עולה חשש של ממש, כי הוועדה תהא "נעולה" על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות, או במקרים חריגים אחרים, בהם מועבר העניין לוועדה בהרכב אחר (ראו: עב"ל (ארצי) 778/08 מיכאל דהן - המוסד לביטוח לאומי, מיום 19.10.09; עב"ל (ארצי) 231/09 ד"ר אריה קופפרברג - המוסד לביטוח לאומי, מיום 21.10.09), וכן בשים לב לכך שלא מצאתי בטיעוני המערערת או בפרוטוקול הוועדה כל סממן לכך שמדובר בוועדה הנעולה על עמדתה, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש להשיב את עניינה של המערערת לוועדה בהרכבה הקודם על מנת שתשלים מלאכתה בכל הנוגע למפרק ירך שמאל ולהתייחסות מנומקת לחוות הדעת של ד"ר עסאף.

סוף דבר אשר על כן – הערעור מתקבל.

המשיב ישלם למערערת הוצאות בסך 2,500 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

עניינה של התביעה שלפנינו בשאלה אם תאונת הדרכים בה נפגעה התובעת, גברת איילת שריקי, ואשר הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, גרמה לתובעת גם לליקוי בגבה.

סוף דבר – לא עלה בידי התובעת לשכנע שיש קשר סיבתי בין כאבי הגב שלה לבין תאונת העבודה מיום 7.4.2021 ולכן התביעה נדחית.

...

על יסוד קביעות אלה התובעת טוענת שיש לקבוע שיש קשר סיבתי בין התאונה לבין כאבי הגב ולכן יש לקבל את תביעתה.

והטעות השלישית היא שהמומחה לא נימק את המסקנה שלו.

בכך אין די כדי להרים את נטל ההוכחה הדרוש לביסוס קשר סיבתי בין הליקוי בגב לבין התאונה ולכן דין התביעה להידחות.

סוף דבר – לא עלה בידי התובעת לשכנע שיש קשר סיבתי בין כאבי הגב שלה לבין תאונת העבודה מיום 7.4.2021 ולכן התביעה נדחית.

על פי פסיקת בית הדין הארצי ככלל, ככל שמונה מומחה רפואי בהליך, והתביעה נדחית בשל חוות דעתו של המומחה הרפואי, כבענייננו, אין מקום לחייב את המבוטחת בהוצאות (ראו: עב"ל (ארצי) 45497-03-20 הרצנו – המוסד לביטוח לאומי (1.7.2021)).