קשר סיבתי בין אירוע תעסוקתי להתקף לב

תיקו הרפואי של התובע בקופת החולים "כללית": כללי- ידני וממוחשב; תעסוקתי- ממוחשב; פנימי- ממוחשב; נורולוגי- ממוחשב.

השאלות: מהי המחלה ממנה סבל התובע, כמפורט במסמכים הרפואיים, בעת אישפוזו ב- 19.12.13? האם קיים לדעת המומחית, ברמת היסתברות העולה על 50%, קשר סיבתי בין הארוע החריג מתאריך 13.12.13, כפי שתואר בהחלטת בית הדין, לבין הארוע המוחי שאובחן אצל התובע באישפוז שהחל ביום 19.12.13? דהיינו, איזו מבין שתי האפשרויות הבאות יותר סבירה: הראשונה – יש קשר סיבתי בין הארוע החריג לבין הארוע המוחי ממנו סבל התובע; השנייה – אין קשר סיבתי בין הארוע החריג לבין הארוע המוחי ממנו סבל התובע? אם בתשובה לשאלה א' תקבעי כי האפשרות הראשונה היא סבירה יותר, אנא השבי על השאלה הבאה: האם הארוע החריג שארע לתובע בעבודה, החיש את בואו של הארוע המוחי ממנו סבל התובע, או שהליקוי הנ"ל היה מתרחש באותו מועד, גם אילמלא הארוע החריג? מהי תקופת אי הכושר שיש לקבוע לתובע בשל הארוע החריג בעבודה? בכל הנוגע לאסכולה הרפואית העוסקת בשאלת הקשר הסיבתי בין ארוע חצוני של דחק נפשי בלתי רגיל לבין ארוע מוחי, שימת לב המומחית מופנית לחוות דעתו של פרופ' רכס אשר הוגשה לבית הדין הארצי לעבודה, במסגרת ערעור שהוגש על ידי מבוטח אחר, שאיננו התובע.

ארוע מוחי מתרחש באחד משני האופנים: "ארוע אסכמי" משמעותו ארוע מוחי הנגרם עקב חסימה של כלי דם כחלק ממחלת אטרוסקלרוטית של כלי הדם המוחיים בדומה לתהליכים המתרחשים בארוע קרדיאלי (התקף לב).

...

בהמשך לדיון מיום 8.6.17, ולהחלטה בדבר מינויו של מומחה-יועץ רפואי בתחום הנוירולוגי, אני קובע כדלקמן: מינוי מומחה רפואי פרופ' ויויאן דרורי, מומחית בנוירולוגיה, מתמנה בזאת לשמש מומחה-יועץ רפואי (להלן- המומחית), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. מסמכים רפואיים להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: תיקו הרפואי של התובע בבית החולים לגליל המערבי- נהריה.

לסיכום: דחק נפשי חד עלול להיות גורם הדק להופעת אירוע מוחי - זו הנחת היסוד.

תיקו הרפואי של התובע בקופת חולים "כללית": כללי, תעסוקתי ונירולוגי.

השאלות: מהי המחלה ממנה סבל התובע, כמפורט במסמכים הרפואיים, בעת אשפוזו ביום 18.08.16 בבית חולים רמב"ם? האם קיים לדעת המומחית, ברמת היסתברות העולה על 50%, קשר סיבתי בין הארוע החריג מתאריך 14.08.16 כפי שתואר בהחלטת בית הדין, לבין המחלה שאובחנה אצל התובע בתאריך 18.08.16? דהיינו, איזו מבין שתי האפשרויות הבאות יותר סבירה: הראשונה – יש קשר סיבתי בין הארוע החריג לבין הארוע המוחי; השניה – אין קשר סיבתי בין הארוע החריג לבין הארוע המוחי? אם בתשובה לשאלה א' תקבעי כי האפשרות הראשונה היא סבירה יותר, אנא השבי על השאלה הבאה: האם הארוע החריג שארוע לתובע בעבודה, החיש את בואו של האוטם המוחי, או שהאוטם המוחי היה מתרחש באותו מועד, גם אילמלא הארוע החריג? בכל הנוגע לאסכולה הרפואית העוסקת בשאלת הקשר הסיבתי בין ארוע חצוני של דחק נפשי בלתי רגיל לבין ארוע מוחי, שימת לב המומחית מופנית לחוות דעתו של פרופ' רכס אשר הוגשה לבית הדין הארצי לעבודה, במסגרת ערעור שהוגש על ידי מבוטח אחר, שאיננו התובע.

ארוע מוחי מתרחש באחד משני האופנים: "ארוע אסכמי" משמעותו ארוע מוחי הנגרם עקב חסימה של כלי דם כחלק ממחלת אטרוסקלרוטית של כלי הדם המוחיים בדומה לתהליכים המתרחשים בארוע קרדיאלי (התקף לב).

...

בהמשך להחלטה מיום 02.10.19 בדבר מינויו של מומחה-יועץ רפואי בתחום הנירולוגיה, אני קובע כדלקמן: מינוי מומחית רפואית ד"ר ויויאן דרורי, מומחית בתחום הנירולוגי, מתמנית בזאת לשמש מומחית יועצת רפואית (להלן – המומחית), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. מסמכים רפואיים להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: תיקו הרפואי של התובע בבית חולים "רמב"ם": מיון ואשפוז.

לסיכום: דחק נפשי חד עלול להיות גורם הדק להופעת אירוע מוחי - זו הנחת היסוד.

תיק רפואי קופת חולים "כללית" - תיק מישפחה, כרורגי, נורולוגי, תעסוקתי.

השאלות עליהן מתבקש המומחית להשיב: מהי המחלה ממנה סבל התובע, כמפורט במסמכים הרפואיים, בעת אישפוזו ביום 25.10.2017? האם קיים לדעת המומחית, ברמת היסתברות העולה על 50%, קשר סיבתי בין הארוע החריג מתאריך 25.10.2017, כפי שתואר בהחלטת בית הדין, לבין המחלה שאובחנה אצל התובע? כלומר, מבין שתי האפשרויות הבאות יותר סבירה: הראשונה – יש קשר סיבתי בין הארוע החריג לבין הארוע המוחי; השניה – אין קשר סיבתי בין הארוע החריג לבין הארוע המוחי? במידה ובתשובה לשאלה א' תקבעי כי האפשרות הראשונה היא סבירה יותר, אנא השבי על השאלה הבאה: האם הארוע החריג שארוע לתובע בעבודה, החיש את בואו של האוטם המוחי, או שהאוטם המוחי היה מתרחש באותו מועד, גם אילמלא הארוע החריג? בכל הנוגע לאסכולה הרפואית העוסקת בשאלת הקשר הסיבתי בין ארוע חצוני של דחק נפשי בלתי רגיל לבין ארוע מוחי, שימת לב המומחית מופנית לחוות דעתו של פרופ' רכס אשר הוגשה לבית הדין הארצי לעבודה, במסגרת ערעור שהוגש על ידי מבוטח אחר, שאיננו התובע.

ארוע מוחי מתרחש באחד משני האופנים: "ארוע אסכמי" משמעותו ארוע מוחי הנגרם עקב חסימה של כלי דם כחלק ממחלת אטרוסקלרוטית של כלי הדם המוחיים בדומה לתהליכים המתרחשים בארוע קרדיאלי (התקף לב).

...

לסיכום: דחק נפשי חד עלול להיות גורם הדק להופעת אירוע מוחי - זו הנחת היסוד.

בהמשך לדיון מיום 12.7.20, אני קובע כדלקמן: מינוי מומחה רפואי ד"ר עידית ורבר, מומחית בתחום נוירולוגיה, מתמנית בזאת לשמש מומחית יועצת רפואית (להלן – המומחית), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. מסמכים רפואיים להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: תיקו הרפואי של התובע מקופת חולים כללית: כללי, תעסוקתי, נורולוגי.

השאלות: מהי המחלה ממנה סבל התובע, כמפורט במסמכים הרפואיים, בעת אישפוזו ביום 25.4.17? האם קיים לדעת המומחית, ברמת היסתברות העולה על 50%, קשר סיבתי בין הארוע החריג מתאריך 25.4.17, כפי שתואר בהחלטת בית הדין, לבין המחלה שאובחנה אצל התובע בתאריך 25.4.17? דהיינו, איזו מבין שתי האפשרויות הבאות יותר סבירה: הראשונה – יש קשר סיבתי בין הארוע החריג לבין הארוע המוחי; השניה – אין קשר סיבתי בין הארוע החריג לבין הארוע המוחי? אם בתשובה לשאלה א' תיקבע כי האפשרות הראשונה היא סבירה יותר, אנא השבי על השאלה הבאה: האם הארוע החריג שארוע לתובע בעבודה, החיש את בואו של האוטם המוחי, או שהאוטם המוחי היה מתרחש באותו מועד, גם אילמלא הארוע החריג? בכל הנוגע לאסכולה הרפואית העוסקת בשאלת הקשר הסיבתי בין ארוע חצוני של דחק נפשי בלתי רגיל לבין ארוע מוחי, שימת לב המומחית מופנית לחוות דעתו של פרופ' רכס אשר הוגשה לבית הדין הארצי לעבודה, במסגרת ערעור שהוגש על ידי מבוטח אחר, שאיננו התובע.

ארוע מוחי מתרחש באחד משני האופנים: "ארוע אסכמי" משמעותו ארוע מוחי הנגרם עקב חסימה של כלי דם כחלק ממחלת אטרוסקלרוטית של כלי הדם המוחיים בדומה לתהליכים המתרחשים בארוע קרדיאלי (התקף לב).

...

בהמשך לדיון מיום 12.7.20, אני קובע כדלקמן: מינוי מומחה רפואי ד"ר עידית ורבר, מומחית בתחום נוירולוגיה, מתמנית בזאת לשמש מומחית יועצת רפואית (להלן – המומחית), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. מסמכים רפואיים להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: תיקו הרפואי של התובע מקופת חולים כללית: כללי, תעסוקתי, נוירולוגי.

לסיכום: דחק נפשי חד עלול להיות גורם הדק להופעת אירוע מוחי - זו הנחת היסוד.

המחלוקת אשר נסובה לפניי הנה האם הארוע המוחי ממנו סבל הנתבע טרם ארוע התאונה מהוה "גורם זר מיתערב" שיש בו בכדי להביא לניתוק הקשר הסיבתי בין הארוע ונסיבותיו לנזק הנטען.

בתא"מ 30926-09-11 הודיה נ' גורגוב ואח', קבע ביהמ"ש בהתייחס לארוע של דום לב: "השתכנעתי מעדות הנתבע ומהמסמכים הרפואיים כי הארוע של דום הלב לא היה בשליטתו של הנתבע מס' 1, העובדה שהיו לו בעבר התקפי לב אינה מלמדת כי הוא צפוי לקבל התקף לב, במיוחד לאור העובדה שנבדק על ידי משרד הבריאות וניתן לו רישיון כדין. כמו כן לא הייתה כל מניעה שינהג מאחר ולא נאסרה עליו נהיגה על ידי גורם כלשהוא ופרנסתו בהיותו נהג מונית תלויה בנהיגתו. מאחר והנתבע 1 אינו חב בנזיקין גם הנתבעת מס' 2 שנכנסת לנעליו אינה חבה בנזיקין". בת"א (ת"א) 28398/03 דולב נ' אדלר ואח' קבע ביהמ"ש: "גורם זה מיתערב המנתק את הקשר הנסיבתי אשר בין היתנהגות הנתבע לתאונה הנה טענת הגנה צרופה, שמוטל על הטוען אותה להוכיח אותה. לא מוטל על התובעת להוכיח את האלמנט השלילי של העידר גורם זה מיתערב שכזה. הנתבעים לא הוכיחו את הטענה. גם אם היה גורם כזה, הרי שהנתבע ידע על פי הריקורד הרפואי שלו שיש לו בעיות לב. שבוע לפני הארוע עבר הנתבע התקף, והיה עליו לנקוט משנה זהירות בנהיגתו, ואף להמנע מלנהוג ברכב כאשר קיים סיכוי ההתקף יחזור". הנתבע אישר בעדותו ששבועיים לפני ארוע התאונה נשוא תובענה זו סבל מארוע מוחי ואושפז בביה"ח. הנתבע מוסיף ומציין שביום התאונה ביקש לפנות לרופא תעסוקתי בכדי לבדוק האפשרות של חזרתו לעבודה אך הנ"ל לא יכול היה לקבלו.

...

לאור האמור לעיל, הנני דוחה בזאת את טענת הנתבעים שהאירוע המוחי ממנו סבל הנתבע עובר לתאונה מהווה "גורם זר מתערב" שיש בו בכדי ניתוק קשר סיבתי.

לסיכומו של דבר הנני מקבל את תביעתה של התובעת בחלקה והנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 14,250 ₪.

איני מקבל את תביעתה של התובעת בראשי הנזק של השכרת רכב חליפי, הוצאות גרירה, הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש כאשר אלו לא הוכחו על ידי התובעת.

כמו כן, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות התובעת בסך של 400 ₪.