כדי לקבוע ( או לשלול) קשר סיבתי בין ארוע חריג והופעת התקף לב יש לקחת בחשבון מספר גורמים:
7.1.1.
...
כמו כן נפסק, שכאשר מדובר בהכרה באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה, נקודת המוצא היא שבמבוטח מקננת מחלת לב כלילית, אשר בסופו של דבר, ללא קשר לעבודה, עלולה לגרום להופעת אוטם שריר הלב.
סבורני, אם כן, על פי נוסח הדברים המאוחרים של המומחה (ובהינתן קביעתנו לפיה התובע נהג לבצע פעילות אירובית באופן קבוע), כי די באחוז המיוחס על ידי המומחה להשפעתו של האירוע החריג מיום 06.03.09 על הופעת האירוע הלבבי של אוטם שריר הלב בו לקה התובע, כדי להרים את הנטל המוטל עליו ולבסס את הקשר הסיבתי הנדרש בין האירוע החריג לבין אותה מחלה.
לקביעתו האמורה של המומחה בדבר השפעת האירוע החריג בשיעור של 20% על התרחשות האוטם, יש להוסיף את הערכתו באשר לשאלת היחס, ולפיה לא שלל את האפשרות כי קרות האוטם במועד שבו אירע היה נדחה אלמלא האירוע החריג בעבודה מיום 06.03.09: "האפשרות שללא האירוע בעבודה בתאריך 06/03/09 מועד האוטם היה נדחה קיימת".
ברי שבקביעות המומחה דלעיל, ומשקבענו כי המערער הרים את נטל ההוכחה לקיומו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הופעת האוטם במועד בו הופיע, הרי שלא ניתן לומר כי המשיב עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, ולפיו "השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים".
לפיכך ומשאימץ בית הדין את חוות הדעת והשלמותיה, הרי שהתביעה מתקבלת במובן זה שיש להכיר באירוע הלבבי – אוטם שריר הלב בו לקה התובע בעקבות האירוע כהגדרתו לעיל - כתאונת עבודה.
