מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קשר סיבתי בין אי שיבוץ ליחידה בצה"ל למחלה נפשית

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 23.8.2009 הפנה רופא היחידה את המבקש לטפול רפואי-נפשי בבית החולים זיו בצפת (להלן: בית החולים), לאחר שאובחן כסובל מדכאון.
ביום 12.4.2013 ניתנה בעיניינו של המבקש חוות דעת של פסיכיאטר מטעם המשיב, אשר קבעה כי הוא סובל מסכיזופרניה שפרצה בתקופת שרותו הצבאי, אך כי אין להכיר בקשר בין מחלתו הנפשית לבין שרותו הצבאי.
בפרט חזר בה המומחה על קביעתו כי אין קשר סיבתי בין נסיבות השרות הצבאי של המבקש לבין פרוץ מחלת הסכיזופרניה, והוסיף כי ככלל אין קשר בין "ארועי חיים סטרסוגניים" לבין התפרצות מחלת הסכיזופרניה שהיא מחלה נוירו-התפתחותית.
כמו כן, הוא גורס כי עניינו מעלה שאלות בדבר ההתייחסות המבחינה לתקופות שונות במהלך השרות בעת בחינת מצבו הסובייקטיבי של החייל; בדבר ההבדלים בין ההכרה בהשלכות הנובעות מאכזבה מהשיבוץ הראשוני לשירות לבין ההכרה באלה שנובעות מהאכזבה משיבוצים הנעשים במהלכו; וכן בדבר האפקט של היצטברות גורמים סיבתיים שונים שכל אחד מהם לבדו אינו עובר את סף ההכרה בנכות, אולם צרופם יחד עשוי להוביל לכך.
...
בית המשפט המחוזי העיר כי עמדת המומחה מטעם המשיב, שלפיה ככלל אין קשר בין אירועי חיים סטרסוגניים לבין פרוץ המחלה, אינה מקובלת עליו.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה אני סבורה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הגורמים המשבצים היתעלמו מכל הנתונים דלעיל והחליטו בטעות לשבץ את המערער בתנאי שירות קשים לו. היותו של אבי המערער חולה נפש וכן מצבה הרעוע של משפחתו הם "הגולגולת הדקה" שאליה נוספו לחצי השרות הצבאי כמתואר לעיל.
עיקר טיעוני המערער בסיכומיו: הוכח קשר ישיר בין טעות בשיבוצו של המערער לבין פרוץ מחלתו הנפשית.
[5: 316 לת"ר] דוח ביקור בית 30.5.2002[footnoteRef:6]: "אמנם החייל שוהה בפנימייה לפני הגיוס אך זה היה במסגרת לימודיו ובמידה ואפשר לשפר את המצב אינני רואה סיבה לא לעשות זאת. על כן ממליצה בחום הת"ש*3". [6: 311-314 לת"ר] שאלון רפואי לחייל הנקלט ביחידה מיום 28.12.2004[footnoteRef:7]: סימן כי עבר ניתוח בקע מיפשעתי ביום 22.3.04, סימן כי מאז הבדיקה האחרונה בלישכת הגיוס היו התעלפויות/ סחרחורות, כאבי גב, כאבים בבירכיים, כאבי גב. ביתר הרובריקות סומן "לא". [7: 33-32 לת"ר] חוו"ד לחייל מיום 10.8.2005[footnoteRef:8]- שירת במכלול ענתות בקשר בין התאריכים 27.7.04-5.4.05.
ברע"א 10572/06 פרג' נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 11.5.2007) (להלן: פסק דין פרג') נאמר (כאמירת אגב בלבד), כי אם קיימות בידי המבקש חוות דעת מעודכנות המכילות ראיות חדשות לעניין הקשר הסיבתי, הוא רשאי, לפי סעיף 35(א) לחוק, בכל עת, להביאן בפני הגורמים המוסמכים, על מנת שידונו באפשרות שינויה של החלטה קודמת שניתנה על בסיס מוטעה.
...
הוא יכול להגיע למסקנה כי אין בה כל חידוש, ולפיכך אינה בגדר "ראיה חדשה". הגישה החדשה שבאה לביטוי בפסק דין פרג' ובפסק דין פלוני באה לידי ביטוי גם ברע"א 7454/10 בנית נ' משרד הביטחון אגף השיקום קצין התגמולים (פורסם בנבו, 17.10.2012), שם ציין השופט דנציגר כי השימוש במנגנונים, כדוגמת סעיף 35 לחוק הנכים, בהם ניתנת לרשות מינהלית סמכות לפתוח מחדש החלטות סופיות צריך להיעשות במשורה ולא כשגרה.
לא מצאנו כי המערער ציין באילו מבקשותיו בזמנו (אם כמלש"ב או אם כחייל) כי הוא מעוניין לשרת קרוב לביתו מן הסיבה כי הוא סבור שמצבו הנפשי של אביו יהווה גורם סיכון לו עצמו ככל שיוחלט לשבצו רחוק מביתו.
משכך, דין הערעור להידחות.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

המערער שובץ ליחידה הנ"ל אולם ביום 6.4.16 הוא נפלט מהיחידה בשל בעיות משמעת (חוסר מוטיבציה, אי שיתוף פעולה, איחור בזמנים ועוד).
השופט  חשין מבהיר כי גם במקרים אלו לא יישלל בהכרח יסוד הקשר הסיבתי בין השרות לבין המחלה" כב' השופטת ארבל המשיכה והבהירה כי אחד הכלים לבחינת קיומו של היסוד האובייקטיבי הנידרש הנו השוואה בין חיי הצבא לחיים האזרחיים, כאשר כלי זה הנו רלוואנטי אך ורק לסוג המקרים השלישי.
לדעתנו האמור בדו"ח זה מבסס את קיומו של הקשר הסיבתי העובדתי בין מצבו הנפשי של המערער אשר הלך והחמיר בעקבות האירועים בהם נדחו בקשותיו לשינוי שיבוץ.
לאור האמור הננו קובעים כי לא מיתקיים קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של המערער לבין שרותו הצבאי על פי המבחן האובייקטיבי, ולפיכך לא ניתן להכיר בו כנכה על פי חוק הנכים.
...
לאור המחלוקת העובדתית שהתעוררה בערעור דנן, ולאחר ששמענו את עדויות הצדדים, הוצאנו ביום 18.10.22 החלטה (להלן "ההחלטה") שלפיה קבענו את העובדות הבאות: המערער יליד 1997.
אולם לאחר ששמענו/עיינו בטיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות, אף מבלי שיהיה צורך להכריע במחלוקת הרפואית הקיימת בין מומחי הצדדים.
התוצאה היא אם כן שהננו דוחים את הערעור.

בהליך ערעור לפי חוק חיילים שנספו במערכה (עמ"ח) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

דר' פרוכטר מציין בחוות דעתו כי אצל המנוח התפתחה במהלך השנים מחלה נפשית מסוג של דכאון מאג'ורי, אשר פגעה בתפקודו המקצועי ואף בחייו האזרחיים, כתוצאה משילוב בין הכאבים הפיזיים מהמחלות הרבות שמהן סבל, בשילוב עם אכזבתו מכך שבקשותיו לעבור ולשרת ביחידה קרובה יותר מבחינה גיאוגרפית למקום מגוריו נדחו, וכך גם בקשותיו לפרישה מוקדמת על רקע רפואי.
בכל הנוגע לטענתו של דר' פרוכטר שלפיה היתנגדות הגורמים הממונים במישטרה לאשר את פרישתו של המנוח מסיבות רפואיות הוותה גורם מרכזי פטירתו מציין דר' רוזיצקי כי ההחלטות הללו התקבלו באופן תקין ומסודר, מה גם שלצד זה ניתנו למנוח הקלות מבחינת תנאי השרות (בעיקר בתקופה הסמוכה למועד פטירתו לאחר ששובץ לשרת בביה"ד הצבאי), ולכן אין לקבל את טענות המערערת והמומחה הרפואי מטעמה שלפיהן המנוח שלח יד בנפשו בשל תחושת מיצוי ושעות נסיעה ארוכות.
במקרים אלו ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי משפטי ברובד האובייקטיבי בין השרות הצבאי לבין המחלה משום שעצם השרות הצבאי על הלחצים, הפחדים והמתחים המיוחדים הכרוכים בו יצר בנפשו של החייל מצב דחק חריג וקיצוני כחלק ממסגרת החוויה הצבאית/המשטרתית הכוללת.
...
אשר על כן, טענות המערערת בנוגע להתנהלות מקצועית רשלנית מצד הרופאים המשטרתיים אשר טיפלו במנוח ו/או מצד הסגל הפיקודי-מינהלי בשל אי הפנייתו לטיפול נפשי נדחות.
מן המקובץ לעיל עולה כי לא ניתן לקבוע בעניין זה קיומו של קש"ס בין תנאי השירות לבין אקט ההתאבדות.
סוף דבר : הערעור נדחה במובן זה שהחלטת המשיב מיום 14.2.2019 נותרת בעינה.

בהליך ערעור על ועדה (ע"ו) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

במבחן הקשר הסיבתי המשפטי ישנם שני יסודות: יסוד סובייקטיבי שבוחן את הפגיעה מנקודת מבטו של החייל הספציפי, על רגישותו וחולשותיו הייחודיות; ויסוד אובייקטיבי שמתמקד בטיב הקשר בין השרות הצבאי לבין התפרצות המחלה, ובהקשר זה נידרשת מידה מסוימת של הדיקות בין הגורם שהביא מבחינה עובדתית לפרוץ המחלה לבין השרות הצבאי ככזה – על תנאיו והאירועים המאפיינים אותו.
ממקרא פסק דינה של הועדה, בנגוד לעמדת המשיב, וחרף דחיית טענת המערער לתקיפתו על ידי שוטרים צבאיים, מקובלת עלינו עמדת המערער כי הועדה קבעה את קיומו של הקשר הסיבתי העובדתי-רפואי, והדברים עולים מפורשות מלשון סעיף 10 לפסק הדין של הועדה, בו ציינה הועדה את הדברים הבאים: "נחזור לענייננו. המערער התחיל לפתח תסמינים נפשיים בעקבות האירועים שבהם נדחו בקשותיו לשבוץ ולאחר הארוע מיום 7.4.16. האם בשל כך הוא זכאי להכרה כנכה על פי חוק הנכים?
בעיניין פלוני עמד בית המשפט העליון על אופן ההכרעה בשאלת היסוד האובייקטיבי, בקבעו כדלקמן: "[...] דרך ההכרעה במקרים מעין אלו נפתחת בקביעת העובדות. זהו השלב הראשון. שלב נוסף הוא הבחינה האם המקרה משתייך להילכת אביאן – קרי, האם המחלה היא קונסטיטוציונאלית. אם התשובה בשלילה – הילכת אביאן, על מבחניה, לא חלה. למעשה זוהי שאלה מקדמית. אם התשובה בחיוב, וישנה הסכמה בעיניין ״תוך כדי השרות״ ו״עקב השרות״ מבחינה עובדתית וסובייקטיבית כפי שבעניינינו – יש לשאול באיזה סוג מקרה מדובר מבין שלושת הסוגים שהותוו לעיל. או אז, ניתן לבחון האם המקרה עומד במבחן היסוד האובייקטיבי כפי שהוגדר בסוג הנדון." לפי העובדות שעולות מפסק דינה של הועדה, בשלבי המיון לגיוס הצבאי ביקש המערער להיות משובץ ליחידה קרבית, אולם בקשותיו נדחו.
...
לבסוף ובהערת אגב, לא נוכל להימנע מלציין כי לא ניתן לשלול את האפשרות שלולא הסירוב לאפשר למערער להיפגש עם קב"ן, אירוע זה לא היה מתממש ומחלתו של המערער לא הייתה מתפרצת, וניתן להצר על כך כי במצבו הנפשי הסוער של המערער לא נשקלה האפשרות לאפשר למערער לראות קב"ן. לאור כל האמור, סבורים אנו כי המחלה ממנה סובל המערער כיום התפרצה בעקבות האירוע, וכי מתקיים קשר של גרימה בין שירותו הצבאי של המערער לבין התפרצות מחלתו.
סוף דבר סיכומו של דבר, אנו מורים על קבלת הערעור וקובעים כי קיים קשר של גרימה בין שירותו הצבאי של המערער לבין התפרצות מחלתו.
המשיב ישלם למערער הוצאות הערעור בסך כולל של 15,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו