דיון והכרעה
קביעת מיתחם העונש ההולם
בתי המשפט עמדו פעמים רבות על החומרה הטמונה בעבירת השוד ועל פגיעתה בערכים חברתיים מוגנים שנועדו לשמור על שלום הציבור, על תחושת הבטחון האישי של תושבי המדינה, על שלמות גופם, ועל קניינם הפרטי.
ראה לדוגמא ע"פ 4812/12 סעדייב נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (11.4.2013) שם נקבעו הדברים הבאים: "עובדי הקיוסקים נמנים עם שורה ארוכה של עובדים, דוגמאת עובדי תחנות דלק ומאבטחים, המעניקים שירות בשעות הלילה לאלה הזקוקים לו. המדובר באנשים אשר עובדים לפרנסתם בעבודות שמטבען אינן פשוטות. בעבודתם חשופים הם למפרי חוק אשר מנצלים את אצטלת הלילה ורדת החשכה לבצוע זממם. לרוב, עובדים אלה נמצאים במקום בגפם, ועוברי האורח המצויים בסביבתם הם מעטים. לא אחת מותקפים 'עובדי הלילה' על ידי יחידים או קבוצות אשר שמו להם למטרה להשיג 'כסף קל' ביודעם שהעובד נמצא לבדו ולא יתנגד למתן הכסף כאשר חייו ושלמות גופו מונחים על הכף. מעבר לנזק הפיזי שגורמים התוקפים לעובדים, הפגיעה הנפשית לנוכח הטראומה שעברו ותחושת חוסר האונים בה הם מצויים הנן גבוהות במיוחד. [...] על בית המשפט לתרום את חלקו ללוחמה בתופעה זו. רשת ההגנה שיכול לספק בית המשפט מתבטאת בהחמרת הענישה שיטיל על מפרי החוק בעיניין זה ושתגשים את תכליות ההרתעה והגמול".
חלקו של הנאשם - הנאשם הוא מי שאחז בחפץ הנחזה לאקדח שעה שהנאשמים ניגשו אל המתלונן, ובהמשך היה זה שהוציא את הכסף מהקופה.
ע"פ 1114/15 גנאים נ' מדינת ישראל (16.11.2015) - המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בבצוע עבירה של קשירת קשר לבצוע פשע ועבירת שוד בנסיבות מחמירות בכך שהמערער ואחר הצטיידו בכפפות ובכלי הנחזה כאקדח והגיעו למכולת כשהם רעולי פנים, ערכו חפוש על גופו של המוכר והורו לו תוך איומי "אקדח" לפתוח את הקופה ולהעביר להם את תוכנה (כ-5,000 ₪), כמו כן גנבו גם מכשיר DVD ותיק מסמכים של המתלונן.
...
לצד האמור אציין כי אין בידי לקבל את עמדת התביעה ביחס לרף העליון של המתחם, בעיקר בהינתן הפער המשמעותי ביחס לרף התחתון.
בכל הנוגע להליכי השיקום של הנאשם אומר כי אין בידי לקבל את עמדת ההגנה.