קשר להצתה לשם קבלת פיצויי ביטוח

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 45876-01-17 סופר-פארם (ישראל) בע"מ נ' ריו הוטל אילת בע"מ ואח' לפני כבוד הרשמת הבכירה נעמה פרס התובעת סופר-פארם (ישראל) בע"מ הנתבעים 1.ריו הוטל אילת בע"מ 2.הכשרה חברה לביטוח בע"מ פסק דין

רקע עובדתי ודיוני ותמצית טענות הצדדים מונחת לפני תביעה בסדר דין מהיר, לקבלת פיצוי כספי בסך של 27,292 ₪, בגין נזקים שנגרמו לתובעת, בשני ארועי הצפה שהתרחשו בחנות התובעת בתחילת חודש אוגוסט שנת 2015.

ביחס לארוע מיום 8.8.15 מכחישה הנתבעת את הקשר הסיבתי בין ארוע השריפה שארע במלון הנתבעת 1, העולה לדבריה כדי הצתה מכוונת, לבין הנזקים שנגרמו לתובעת.

...

אין בידי לקבל את טענת הנתבעות.

גב' אורלי בן נתן העידה בהקשר זה, כך (עמ' 7-8 לפרוטוקול): "זה היה יום שבת. העובדים שבאו לפתוח את החנות אומרי שהיו מפלי מים מלמעלה... שיש מפלי מים שיורדים מלמעלה לכיוון החנות. הם ניגשו למלון ואמרו שיש יריד הצפה בגלל ספינקלר שהופעל, בגלל שזה ירד על הארון חשמל ואני מדברת על מפלי מים, פשוטו כמשמעו... מהנדס החשמל הגיע, הזמין חברת חשמל בגלל שלוח החשמל היה במצב מסכן חיים. חברת החשמל ניתקה לנו את זרם החשמל לחלוטין ולא נתנה אישור להפעלה עד שלא יגיעו לביקורת נוספת... בשעות אחהצ הוא הזמין את חברת החשמל שנתנה אישור לפתוח את החנות ופתחנו את החנות בשעות אחהצ המאוחרות. ...". אני קובעת, על כן, כי נוכח סמיכות הזמן המיידית, לא ניתן לנתק בין אירוע השריפה במלון, לבין הצפת המים בקומה השנייה של בית המלון, חדירת המים לתקרת לובי המלון ולאחר מכן לחנות התובעת.

נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה במלואה ומחייבת את הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סכום של 27,292 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 19.1.17 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהמשך, אף מסר הנאשם לנציג חברת הביטוח "כלל" הודעה שקרית, לפיה אחרים הציתו את הרכב, על מנת לקבל במירמה את כספי הביטוח של הרכב.

בית המשפט מקבל טענות התביעה, כי המדובר במעשים הפוגעים בכלל הציבור, ובין היתר גורמים לעליית מחירי פרמיות הביטוח, שכן חברת הביטוח נאלצת לקחת בחשבון, כי חלק מהמקרים בהם תאלץ לפצות מבוטחיה, מקורם בתביעות כוזבות.

בית המשפט גזר על הנאשם עונש מאסר בן 8 חודשים לריצוי בפועל וקנס בסך 6,000 ₪, לצד עונש מאסר על תנאי; · בגזר הדין 7093/99 מדינת ישראל נ' פרחי, הורשע הנאשם במספר אישומים, בהם קשר קשר להעברת מכוניות (חלקן גנובות וחלקן בבעלות מכריו) לרצועת עזה ולהונות את החברת הביטוח על מנת לקבל את דמי הביטוח במירמה.

...

לסיכום, עתרה ההגנה להשית על הנאשם עונש מאסר על תנאי, לרבות התחייבות כספית וצו מבחן ולחלופין ביקשה, כי אם ימצא בית המשפט להטיל עונש מאסר, יהיה זה עונש מאסר קצר, לריצוי בדרך של עבודות שירות.

בית המשפט גזר על הנאשם עונש מאסר בן 12 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪; · בפסק הדין 71707/03 מסיקה נ' מדינת ישראל, נדחה ערעורו של מי שהורשע בקשירת קשר עם אחר, לדווח על גניבת רכב על מנת לקבל כספי ביטוח במרמה.

אך גם כשבית המשפט נוטל בחשבון טענה זו – אין מנוס מקביעת עיצום כלכלי משמעותי.

הנאשם אף סבר שיזכה להנות מהפצוי שנפסק לו בבית המשפט אך בסופו של דבר לאור פסק הדין בעירעור לא קיבל פיצוי כלל.

על פי מסמכים הנאשם הוכר בביטוח לאומי בדרגת נכות של 41% לצמיתות.

הנאשמים הגיעו למקום רעולי פנים מצויידים בבקבוקי דלק, טיפסו על גדר כדי להכנס לשטח הבית, וכאשר האש שהציתו לא אחזה בכלי הרכב אחד המערערים ואדם אחר חזרו למקום והציתו אותו בשנית.

בעירעור סקר בית המשפט העליון את הפסיקה הנוהגת, וקבע כי "עיון בפסיקתו של בית משפט זה מגלה כי רף הענישה הנוהג בעבירות הצתה אינו אחיד והוא קשור בקשר ישיר לנסיבות המקרה ולנסיבותיו האישיות של הנאשם" (פסקה 6).

...

לאור כל האמור אני קובעת מתחם הנע בין 10-24 חודשי מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים.

אני סבורה שהתשובה לכך שלילית.

לנוכח כל האמור אני גוזרת על הנאשם עונש כמפורט להלן: מאסר בפועל ל-10 חודשים (בניכוי ימי מעצרו של הנאשם, אם נעצר בגין תיק זה).

מקום בו גילה המבוטח את העובדות הנכונות, או שאלה התגלו במהלך המשפט, יקבע לפי עובדות אלה אם העובדות הכוזבות נימסרו בכוונה להוציא כספים מחברת הביטוח, או שמא הוצגו מתוך מניע שאין לו קשר לכוונת מירמה (מקום בו הפרטים הכוזבים נימסרו ממניע שאינו קשור לתנאי חבות המבוטח לפי הפוליסה, לא יהיה בכך כדי לפטור את המבטח מחובת התשלום).

עוד הוסיף החוקר איפרגן, ש "לא מן הנמנע כי ביום המקרה, עוד בטרם עזב את בית העסק ביצע המבוטח פעולות תאום אחרונות הקשורות בהצתה עצמה וכי עובדו של המבוטח נמצא בסוד העניינים" (סעיף 8 שם).

אני מקבל את טענת הנתבעת לפיה, מטבע הדברים, היה לו אינטרס, כסוחר רכב, לרשום גם את רכבו הפרטי תחת תו הסוחר, כדי "לחסוך יד". ניתן להבין מעדות התובע, כי טעה לחשוב שגם אם מדובר ברכב פרטי שלו, כל עוד הוא עומד במיגרש המכוניות, הביטוח מכסה אותו.

רק כאשר מתכוון המבוטח לקבל פיצוי העולה על הנזק הממשי שניגרם לו ניתן יהיה להתייחס אל תביעתו המופרזת כאל תביעה הנגועה במירמה (ראה י. אליאס, לעיל, בעמ' 1064 ות"א (שלום-חיפה) 14799/01 ע. עזורה בע"מ נגד נגה חברה לביטוח בע"מ (19.1.2006)).

...

אני דוחה, אפוא, טענה זו של הנתבעת.

סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה בחלקה בלבד ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 123,817 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע מחצית מאגרת התביעה ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.

במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר 2023, במועד שאינו ידוע למאשימה, קשר הנאשם קשר עם חברו אבנר ביטון (להלן: "אבנר"), לפיו אבנר יצית את בית העסק על מנת שהנאשם יקבל במירמה ושלא כדין את כספי הביטוח, ומתוכם יעניק לאבנר סך של 200,000 ₪ (להלן: "הקשר").

בעקבות האמור, הוגשה תביעה מטעמם לחברת הביטוח לצורך קבלת כספי הפצוי, נוכח הנזקים שנגרמו לבית העסק כתוצאה מההצתה.

...

על רקע נסיבות ביצוע העבירה, הערכים החברתיים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם, כמו גם מדיניות הענישה הנהוגה, סבורני כי מתחם העונש ההולם את המעשים שביצע הנאשם נע בין 20 חודשי מאסר בפועל לבין 40 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

בעניין זה של סטייה לקולא ממתחם העונש ההולם, על פי סעיף 40ד(א) לחוק, היה ומצא בית המשפט כי "הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם", רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם שקבע.

באופן זה, מכלול הענישה אשר ייגזר על הנאשם יהווה גורם מרתיע מפני הישנות מקרים כגון דא. סוף דבר השורה התחתונה מכל האמור היא, שאני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: תשעה (9) חודשי מאסר בפועל.