קשר להבאת סמים ממרכז הארץ לירושלים

כתב האישום בפרק העובדות של כתב האישום נאמר, כי במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, סמוך לחודש ספטמבר 2011, קשר הנאשם עם אחרים, ביניהם בחרידין יחייב ומתן גולדשטיין (להלן: "גולדשטיין"), קשר לייבא סם מסוכן לישראל, וזאת באמצעות עופר משה בונאם (להלן: "הבלדר"), אשר עליו הוטל להביא על גבי גופו את הסם המסוכן מפרו.

מקום הגיוס של הבלדר הוא בישראל, ואילו המשיב אינו נמצא כאן בארץ ומרכז חייו באוקראינה במשך כחצי שנה לפני מועד יבוא הסם לישראל.

לדבריו, הוא פגש את הבלדר שהוא אדם חרדי, במרכז ירושלים, ומסר לו את כרטיס הטיסה ועוד $1,900 שהמשיב ביקש ממנו למסור לבלדר, ואשר המשיב הבטיח להחזיר לו. עוד מסר גולדשטיין, כי המשיב הוא זה שהיה תמיד מתקשר אליו, כי המשיב הנו חברו וכי הוא סמך על המשיב כי יחזיר לו את הכסף בגין רכישת הכרטיס והסכום הנוסף שמסר לידי הבלדר.

...

כן מקובלת עליי טענת ב"כ המבקשת, כי נוכח העובדה כי מרכז חייו של המשיב בשש השנים האחרונות היה באוקראינה ולא בישראל, קיים חשש מובנה להימלטות מן הארץ (השווה: עניין אוזיפה, פסקה 26).

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים ובשים לב לעילות המעצר במקרה דנן – המסוכנות הסטטוטורית בגין ייבוא סמים והחשש להימלטות מהארץ – הגעתי למסקנה כי המקרה דנן, גם בהינתן חלוף הזמן, אינו בבחינת חריג ויוצא דופן המצדיק בחינתה של חלופת מעצר.

על יסוד כל האמור, הגעתי לכלל מסקנה לקבל את בקשת המבקשת, ואני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 27808-11-17.

הכרעת הדין קובעת שכל הסעיפים שלפני סעיף 12 לכתב האישום הם לא רלוואנטיים לייבוא סמים ושייכים לתכנית המקורית שבמסגרתה פעל הנאשם גם לפני המקרה הזה וגם במקרה הזה, קרי: לחזור ולהביא סיגריות לארץ בגלל הפרש מחירי הסיגריות בין הארץ לחו"ל. מעשה העבירה היה על דרך של עצימת עיניים ובמקרה הזה יש לכך משמעות רבה ביותר.

הנאשם בדברו האחרון: הנאשם סיפר כי היה עצור 3.5 חודשים , לאחר מכן היה 6 חודשים במעצר באיזוק ולשם כך עברו הוריו מבני ברק לירושלים, הוא התקשה להסתכל בעיניהם בשל הצער שגרם להם והנזק הכלכלי.

בית המשפט העליון עמד, לא אחת, על החומרה היתרה שבעבירות סמים, ועל הצורך בענישה מרתיעה לצורך המאבק במיגור נגע הסם, שאינו פוגע רק במשתמשים בו, אלא בציבור בכללותו (ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה [4.7.12]; ע"פ 1274/16 עווד נ' מדינת ישראל [6.10.16] מיתחם הענישה: ב"כ המאשימה הגיש לעיוני את פסקי הדין הבאים: ת"פ 28005-09-17 (מחוזי מרכז-לוד) מדינת ישראל נ' גושקביץ ואח' הנאשמים הורשעו בעבירות של יבוא סם מסוכן וקשירת קשר לפשע.

...

לאחר שסקרתי את הפסיקה, סבורני כי מתחם הענישה ההולם נע במקרה זה ובנסיבותיו בין 24 ל – 42 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

לאור האמור הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 18 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם – מיום 22.6.2016 ועד ליום 6.10.2016.

בכתב האישום המתוקן פורט כי מעורב בשם אבי (להלן: "אבי") יצר קשר עם מעורב אחר בשם חגי (להלן: "חגי"), המתגורר במרכז הארץ, על מנת שחגי יעביר משלוח של סם לירושלים.

לזכותו של הנאשם יש להביא בחשבון כי הנאשם נטל אחריות על מעשיו, שיתף פעולה והודה במיוחס לו. מקובלת עלי עמדת הסנגור לפיה יש לתת להודאת הנאשם משקל אשר יבטא את העובדה שהנאשם חסך את זמנם של עשרות העדים שפורטו בכתב האישום, וכן חסך מזמנם של הצדדים ושל בית המשפט.

...

לזכותו של הנאשם יש להביא בחשבון כי הנאשם נטל אחריות על מעשיו, שיתף פעולה והודה במיוחס לו. מקובלת עלי עמדת הסניגור לפיה יש לתת להודאת הנאשם משקל אשר יבטא את העובדה שהנאשם חסך את זמנם של עשרות העדים שפורטו בכתב האישום, וכן חסך מזמנם של הצדדים ושל בית המשפט.

לאור כל האמור נראה לי כי העונש המתאים לנאשם מצוי במרכז מתחם הענישה.

לפיכך, ותוך שאני מביא בחשבון כי הנאשם היה עצור למשך 19 יום ולאחר מכן שהה במעצר בית, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר למשך 3 חודשים ללא ניכוי ימי מעצרו.

כתב אישום הנאשם הורשע בעקבות הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן לפיו קשר קשר ביחד עם אחרים להבאת סמים ממרכז הארץ לירושלים, כאשר אחר בשם חגי העביר את הסמים מאיזור המרכז לירושלים באמצעות שליח.

...

בהתחשב בכל אלה אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הוא בין עשרים חודשי מאסר ועד לשבע שנות מאסר.

כאשר אני שוקלת את הנסיבות לחומרה ולקולא ובשים לב לכך שבית המשפט העליון קבע כי בעבירות של סחר בסמים יש לתת משקל בכורה לשיקולי גמול והרתעה כפי שנקבע, בין היתר, בע"פ 9482/09 ‏שמעון ביטון נגד מדינת ישראל ([טרם פורסם] מיום 24.7.11) "אכן, נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להשתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה". החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים כדלקמן: א. 42 חודשי מאסר מיום מעצרו 20.4.12.

הנאשם צעיר כבן 26, רווק המתגורר במרכז הארץ, כיום בזוגיות.

נהיגה תחת השפעת סמים עלולה להביא לאובדן חיי אדם.

מיתחם הענישה – לפיכך, מיתחם הענישה צריך לעמוד על חודש ועד שישה חודשי מאסר בעבודות שירות כאשר הגבול העליון הוכתב ע"י עמדת המאשימה בתיק זה. נסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בבצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המיתחם: הנאשם צעיר, קיבל אחריות מלאה למעשים ונרתם במלוא אונו לתהליך טפולי בתחום הגמילה מהסמים ורכישת כלי היתמודדות מיטיבים עם אתגרי החיים.

הפסיקה אליה הפנה הסנגור בהחלט תומכת בתוצאה זו [ע"פ (ירושלים) 11045-09-18 אליאסיאן נ' מ"י (מיום 3.3.2019) שם דובר במקרה חמור יותר של סחר בקאנביס בכמויות ניכרות, ות"פ (קרית גת) 9369-01-13 מ"י נ' שמואל (מיום 29.4.2015) שם דובר בנסיבות דומות למקרנו (למעט הנהיגה), בהן בוטלה ההרשעה, ולא הוגש ערעור].

...

הסניגור מנגד ביקש לבטל את ההרשעה נוכח התהליך שעבר הנאשם וכדי לא לפגוע בסיכוייו לעתיד וביקש להיעתר להמלצת שירות המבחן.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 300 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו במתנ"ס נאות שז"ר ביבנה לא לפני 25.2.2024 על-פי התוכנית שהכין שירות המבחן ובפיקוחו ; פיצוי שישולם לעמותת אל-סם עד ליום 1.3.2024 בסך 2,500 ₪; פסילה בפועל מלהחזיק ברישיון נהיגה או מלקבל רישיון נהיגה למשך 4 חודשים.