נפרט להלן את השאלות ואת תשובות המומחה:
"ש. בחוות דעתך קבעת כי קיים קשר סיבתי בין אופי ותנאי עבודת התובע לבין הליקוי מסוג טחורים. התובע טוען שבנוסף לטחורים פנימיים הוא סובל גם מטחורים חצוניים ומפגיעה בסוגר החצוני. אנא עיין בחומר הרפואי הנוסף פרט האם התובע אכן סובל מליקויים נוספים אלה, והאם גם אלה קשורים בקשר סיבתי לתנאי העבודה.
המומחה הכירורג לא פרט מהו מנגנון הפגיעה בנסיבות המקרה כאן, ולא פרט מה העמדה המקובלת ברפואה בנוגע לדרך הווצרות הליקוי וגורמי הסיכון לו. בנוסף, מתשובותיו לא ניתן היה ללמוד מהו מנגנון הפגיעה במקרה של התובע, האם מדובר בליקוי שניגרם בשל תנוחת הישיבה כשלעצמה או התנודות בעת הנהיגה בכבישי ארצנו או להבדיל - בשל רעידות האופייניות לנהיגה בדרכים משובשות, ומה משקלה של כל אחת מהאפשרויות הללו.
בעיניין פלוני, שהועסק כנהג אוטובוס צבורי, נקבע שאין להכיר בפגימה מסוג טחורים (הנגרמים בשל עליה לחץ התוך בטני, בין אם כתוצאה מישיבה ממושכת ובין בשל היתאפקות) כתאונת עבודה על דרך המקרוטראומה שכן אין מדובר באירועים תאונתיים זעירים החוזרים עצמם, ופגיעה שמקורה בתנוחה גרידא אינה מבססת תשתית מתאימה למקרוטראומה.
...
כאמור בהחלטה מיום 17.1.22, לא מצאנו בחוות דעתו של המומחה הכירורג תשובה לכל השאלות שהן חיוניות לשם מתן פסק הדין.
סוף דבר – התביעה בהתייחס לפגימה מסוג טחורים נדחית.
מתקבלת התביעה בהתייחס לפגימה בברכיים, וזאת על דרך ההחמרה.