] כנגד העותרים הוגש ביום כתב אישום לבית המשפט המחוזי מרכז (תפ"ח 925-06-08), המייחס לעותר 1 עבירה של קשירת קשר לבצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ועבירה של קשר לסיוע לאיוב במילחמה, לפי סעיפים 92 ו-99 לחוק העונשין; ולעותר 2 עבירה של קשירת קשר לסיוע לאויב במילחמה, לפי סעיפים 92 ו-99 לחוק העונשין, עבירה של סיוע לאויב במילחמה, לפי סעיף 99 לחוק העונשין, ועבירה של שדול לרצח, לפי סעיפים 30 ו-300(א)(2) לחוק העונשין.
...
בראש ובראשונה שוכנעתי, כי אכן חומר ראיות חסוי מן הסוג האמור, הנוגע בין היתר לשיטות חקירה ודרכי פעולה של שירות הביטחון הכללי, הוא חומר שגילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, כפי שנקבע על ידי שר הביטחון.
בכל הנוגע לטענות באי כוחם של העותרים בדבר אופן השימוש במדובבים, מקובלת עלי טענתה של באת כוח המשיבה, לפיה דווקא בעניינם של העותרים "רב הגלוי על הנסתר", ודווקא בשל חומרת המעשים המיוחסים לעותרים ייעשה שימוש במהלך משפטם בראיות אשר ברגיל היו נותרות חסויות.
למותר לציין כי ככל שלא יהיה די בראיות אותן תחשוף המשיבה בפני בית המשפט כדי לבסס את אשמתם של העותרים יזוכו הם בדין, וברי כי המשיבה נוטלת על עצמה "סיכון" זה.
אשר על כן, העתירה נדחית.
