קשירת קשר וקבלה של נכסים שהושגו בפשע

בנוסף, מייחס כתב האישום לעורר 1 בלבד עבירה של שבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין; עבירה נוספת של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499 לחוק העונשין; עבירה של שדול להצתה לפי סעיף 448(א) רישא יחד עם סעיף 30 יחד עם סעיף 34ד לחוק העונשין; עבירה של שדול לחבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה יחד עם סעיף 30 יחד עם סעיף 34ד לחוק העונשין ועבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין.

בהמשך, יצר העורר 1 קשר טלפוני עם מספר אנשים וניסה להשיג קבלה של חברת "כרומגן" בגין רכישת דוד שמש, אותה התכוון להעביר למישטרה על מנת ליצור מצג שוא לפיו רכש את הדוד הגנוב.

לבסוף, טענה המבקשת כי מסוכנותם של העוררים מתגברת נוכח עברם הפלילי, כאשר לעורר 1 רישום פלילי בגין עבירות של תקיפה ואיומים וחמש הרשעות קודמות ב-16 עבירות לרבות פריצה לרכב, גניבה מרכב, החזקת נכס החשוד כגנוב, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה בזמן פסילה, הפרת הוראה חוקית ועוד; לעורר 2 שש הרשעות קודמות ב-13 עבירות לרבות עבירות התפרצות, גניבה, החזקת נשק, סמים, קבלת נכסים שהושגו בפשע, שבוש מהלכי משפט ועוד; לעורר 3 רישום פלילי אחד ללא הרשעה בעבירות של פריצה לרכב וגניבה מרכב במספר מקרים שונים וכן הרשעה קודמת בעבירה של תקיפת עובד ציבור.

...

בנסיבות אלה, נוכח משקלם המצטבר של השיקולים דלעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא ביחס לעורר 1.

בניגוד לטענתם, הרי שהמבחנים שנקבעו בעניין פרנקל אינם צריכים להתקיים באופן מצטבר על מנת שתקום עילת מעצר במקרה של עבירות רכוש: "... עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את ביטחון האדם ואת ביטחון הציבור." ההדגשות שלי – י.ד. סבורני כי בנסיבות המקרה שלפניי, מתקיים יותר מאחד מהמבחנים האמורים, באופן המקים עילת מעצר כנגד העוררים 2 ו-3, כפי שפירט בית המשפט קמא בהחלטתו.

יתר על כן, סבורני כי נוכח העובדה שהתבקשו תסקירי מעצר בעניינם של העוררים 2 ו- 3 זה מכבר וכי תסקירים אלו צפויים להתקבל ביום 22.12.08 ובאותו המועד אף צפוי להתקיים דיון בעניינם, כאשר המשיבה אינה מתנגדת לבחינתה של חלופת מעצר בעניינם, מייתרת את הצורך לבחון את שחרורם ממעצר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט זה. לאור כל האמור לעיל, הערר נדחה על כל חלקיו.

קיימות עבירות נוספות (כגון קבלת נכסים שהושגו בפשע, או פירסום על נכס גנוב), שאחת מנסיבות ביצוען היא שבוצעה עבירה פלילית קודמת, ויש להוכיח נסיבה זו ככל נסיבה אחרת.

למען הנוחות אביא בשנית את תוכנו של סעיף 7(א) לחוק העונשין: "(א) "עבירת-פנים" - (1) עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל; (2) מעשה הכנה לעבור עבירה, נסיון, נסיון לשדל אחר, או קשירת קשר לעבור עבירה, שנעשו מחוץ לישראל, ובילבד שהעבירה, כולה או מקצתה, הייתה אמורה להעשות בתוך שטח ישראל".

באשר לטענה כי לא ניתן לגבש את יסודות עבירת הלבנת ההון, בהיעדר קבלה של רכוש, דומה כי נוכח הדברים שכתבתי לעיל, כי הכספים הגיעו לחשבונות הפיקטיביים (שבשליטת הנאשם או מבצעי ההונאה), יש לדחות טענה זו. אפילו נתקבלה טענת הנאשם, כי הכספים לא התקבלו על ידו או על ידי מבצעי ההונאה, בשל תפיסתם על ידי רשויות החקירה, אזי מתגבשת העבירה של נִסיון להלבנת הון, ואני מפנה בעיניין זה לאמור בעיניין ברהמי (פסקות 21 - 25).

...

נוכח כל אלה, דין הטענה להדחות, לפחות בשלב זה. שנית, כספי המרמה (והמרמה כולה) נחשפו במקרה זה בשל פעילות של רשויות החקירה האמריקאיות.

סיכום נוכח כל האמור, ובכפוף לאמור בסעיפים 14 - 15 לעיל, אני דוחה את בקשת הנאשם להורות על ביטול כתב האישום, או סעיפים מתוכו.

נוכח הסכמת הצדדים לכך שההחלטה תשלח אליהם, אני מורה למזכירות לעשות כן. נקבע מועד לדיון לפי סעיף 144 לחסד"פ, וזאת ליום 21.5.18 בשעה 09:30.

אם לא די בכך הרי שעיון בתוכן האזהרה בה הוזהר המשיב 3 בעת חקירותיו במישטרה מיום 24/1/16, 25/1/16 מעלה כי נחקר בחשד לבצוע עבירות קשירת קשר לבצוע פשע , קבלה, החזקה ומכירה של נכס החשוד כגנוב באופן שקבל לידיו טרקטורים גנובים, החזיק בהם ומכר אותם.

" הגם שמצאתי כי כנגד משיב 3 קיימות ראיות לכאורה לבצוע עבירות קשירת קשר לבצוע פשע וקבלת נכסים שהושגו בפשע בלבד הרי שגם עבירות אלו בוצעו בחבורה תוך תיכנון מוקדם ותחכום מסויים בשעה שהמשיבים אשר ביצעו גניבתם של הטרקטורים מובילים את הרכוש הגנוב לשטחי יהודה ושומרון – מקום בו הפעילות המשטרתית קשה יותר לבצוע עקב המצב הביטחוני והרגישות הבטחונית , שם הסתיר הרכוש הגנוב במחסן בחשכת לילה והיה אף שותף מן הסתם ב"העלמתו".

...

עם זאת, התעלם שירות המבחן מהסיכון להימלטות המשיב 3 מן הדין לאור מאמצי איתורו כפי שעמדתי עליהם במסגרת החלטתי מיום 24/2/16 והסיכון פן יעשה המשיב 3 הדרך הקצרה ממקום מעצר הבית לביתו באלעזריה אשר בשטחי יהודה ושומרון שאז יקשה על גופי האכיפה לאתרו ולהביאו למשפט בישראל.

לאחר ששמעתי המפקח המוצע שחדה מצאתי כי אינו מתאים למילוי מלאכת הפיקוח.

סוף דבר הגם שאיני שולל עקרונית במקרה זה חלופת מעצר בשטחי מדינת ישראל , בפיקוח מפקחים ראויים ובצירוף ערבויות לרבות הפקדה כספית גבוהה הרי שמצאתי כי אין בחלופה המוצעת בפני כדי לאיין מסוכנות משיב 3 או להפחיתה למידה המינימלית הנדרשת ומכאן שאני מורה על מעצרו של משיב 3 עד תום ההליכים נגדו.

בין השנים 2001 ועד 2005, ריצה הנאשם עונש מאסר בגין עבירות שוד, מעשה מגונה, קשירת קשר לפשע, פציעה ותקיפה בנסיבות מחמירות.

בת. פ. 1851/01 (בימ"ש שלום פתח תקווה), העבירות בוצעו מחודש אוגוסט 99' עד יולי 2001 וביום 27.02.03 הוטלו על הנאשם-18 חודשי מאסר מותנים לשלוש שנים בגין עבירה של סחיטה באיומים, קבלת נכסים שהושגו בפשע, קבלת דבר במרמה, פריצה לעסק, הדחה בחקירה, ניסיון גניבה, גניבה, מרמה ותחבולה, אך בגין עבירות של החזקת רכוש החשוד כגנוב, העלבת עובד ציבור, החזקת מכשירי פריצה, איומים, העונש המותנה יהיה ששה חודשים– ראה ת/5.

על יסוד האמור לעיל הופנה הנאשם לבדיקות רפואיות ולוועדת קבלה לקהילה, אך עקב האיחור בהגשת הבקשה, הנאשם לא הובא בפניה ולשם כך נקבע מועד חדש.

...

בהתחשב במכלול הנסיבות, נראה לי כי יש להקל עם הנאשם במידה מסוימת ולהורות על חפיפה חלקית של העונשים המותנים המופעלים האחד למישנהו וצבירת חלקם לעונש שיוטל על הנאשם בתיק זה. זאת ועוד במקרה שבפני לא ניתן להתעלם מכלל אחידות הענישה ובעיקר בין העונש שהוטל על השותף לבין זה שיש להטיל על הנאשם שבפני.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים, עיינתי בפסיקה שהפנו אליה, הודאת הנאשם, חרטתו, שיש לקוות כי היא כנה ואמתית, בקשת הנאשם להשתלב בתהליך גמילה מסמים ולשקם את עצמו, כלל אחידות הענישה ועל מנת שלא לסגור את השער בפני חזרת הנאשם למוטב ובכדי לתת לו הזדמנות לעלות על דרך המלך, אני מחליט להטיל על הנאשם בגין תיק זה 36 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו 29.9.06.

לאחר שבחנתי את עונשי המאסר המותנים, אני מחליט להורות על הפעלת כל עונשי המאסר שהוטלו על פי ת/3, ת/4, ת/5 ו-ת/6.

עוד טוענת ההגנה כי אין בעובדה כי הנאשם 4 שילם סך של 1,400 ₪ לאותו בדוואי תמורת התכשיטים כדי לפגוע במהימנות גירסתו, כאשר ידוע כי כשמוכרים תכשיטים יד שנייה ללא קבלות, ואף עם קבלות, שוויים נמוך באופן ניכר משוויים בחנות, וזאת אף אם מדובר בדרך העסקים הרגילה.

באשר לעבירת החזקת רכוש חשוד כגנוב ולחילופין קבלת נכסים שהושגו בפשע: הנאשם 4 בעדותו מסר כי לא עלה בדעתו כי התכשיטים מקורם בהתפרצות.

הנאשם 5 אינו מכחיש כי חשד כי הרכוש הושג בגניבה אולם הכחיש כי היה מעורב בהתפרצות ובעבירת קשירת הקשר לפשע.

...

זאת ועוד אחרת, אין מחלוקת כי נתפס רכוש בחזקת הנאשמים 4 ו-5, כל אחד בנפרד, בסמיכות מועדים, תכשיטים שהם חלק משלל ההתפרצות אשר זוהו על ידי הבעלים, וכי המחלוקת בין הצדדים מצטמצמת ביחס למעורבות הנאשמים בבצוע העבירה באישום זה. באשר לנאשם 4: לגישת המאשימה הראיות שהובאו כנגד הנאשם 4 והעובדה כי נתפסו בחזקתו בסמוך למועד ההתפרצות תכשיטים שזוהו לאחר מכן על ידי הבעלים, והודיית נאשם 1 בפני המדובב כי אחד מהחברה נתפס ובחזקתו כ-600 גרם תכשיטים, מביאים למסקנה אחת ויחידה למעורבות הנאשם 4 בקשירת הקשר ובהתפרצות.

באשר לנאשמת 3: החלטתי לזכותה זיכוי מוחלט מהעבירה המיוחסת לה באישום השלישי.

באשר לנאשם 4: החלטתי לזכותו מהעבירות המיוחסות לו באישום השלישי מחמת הספק.

באשר לנאשם 5: החלטתי לזכותו מהעבירות המיוחסות לו באישום השלישי מחמת הספק ותחתה להרשיעו בעבירת החזקת רכוש חשוד כגנוב וכן להרשיעו בעבירות המיוחסות לו באישום הראשון.