כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קשירת אדם והתעללות בו בנסיבות מחמירות

בהליך רע"ב (רע"ב) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקש הורשע על פי הודאתו, בשני אישומים, בעבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, מספר עבירות של חטיפה לשם עבירות מין, מספר עבירות חטיפה, קשירת קשר לפשע, מספר עבירות של מעשה סדום בנסיבות מחמירות והיתעללות בקטין, על פי חוק העונשין, התשל"ז-1977.
עוד ועדת השחרורים לא נתנה משקל מספק על פי ערכאה קמא ליתרת המאסר הארוכה של המבקש, ובפרט בשל העובדה שתכנית השקום שהוצעה לו היא באורך של מחצית ממנה בלבד; וכן לכך שהמבקש לא שילם את הפצוי שהושת עליו, על אף שגזר הדין הבהיר כי מדובר בסכום שמטרתו לאפשר את ההליך השיקומי לו תדרשנה המתלוננות, על העלויות הכספיות הגבוהות הכרוכות בו. יודגש כי המבקש לא עמד באף הסדר שניתן לו בהקשר זה, וזאת למרות שהוא מיוצג על ידי עורך דין פרטי ולמרות שהוא עובד בתקופה האחרונה ומקבל משכורת.
...
נוכח כל האמור, באיזון בין הסיכון הנשקף מן המבקש לשלום הציבור לבין סיכויי שיקומו, על כל הנתונים שמתווה החוק, לא מצאתי כי בית המשפט המחוזי חרג מתפקידו בפסק הדין, או כי יש בו פגם.
הבקשה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בעקבות זאת, הנתבע הועמד לדין פלילי, והואשם ב- 5 עבירות שונות של תקיפה בנסיבות מחמירות של קטין חסר ישע.
הנתבע לימד בבית הספר במשך 35 שנים לשביעות רצון מנהליו השונים, כולל התובעת, אם כי בתחילת שנת 2002 החלה התובעת במעשה היתנכלות נגדו, כגון קיצוץ בשעות עבודתו והקף משרתו.
הנתבע אינו מכחיש היתרחשות ארוע במהלך שיעור בכיתה ז', אם כי לשיטתו, מדובר בארוע שגרתי, שהתובעת ניצלה נסיבותיו ודרבנה את התלמידים להתלונן במישטרה מבלי למלא אחר הוראות חוזר המנכ"ל ודרכי טפול במקרים דומים.
בהליך המשמעתי העיד התובע כך: "השוטר דיבר אלי בצורה בוטה כשהוא מנסה לקשור את הארוע למערכת יחסים אינטימית ביני ובין המנהלת. הוא שאל אותי אם אני עדיין מזיין את המנהלת ניצה טל." (ת/10 עמ' 34 ש' 14 – 15) בהמשך העיד כך: "באותו יום סיפרתי למזכירה...על כך שסיפרתי למנהלת מה אמר לי השוטר שהוא חקר אותי." (שם עמ' 35 ש' 11-12) בנוסף העיד: "פניתי למפקח וסיפרתי לו." (שם עמ' 34 ש' 32) עולה אם כן, שהנתבע דאג לבשר מעל כל עץ רענן את שנאמר לו לטענתו בחקירה המשטרתית.
...
לאור המבואר לעיל, לאחר שנמצא כי הנתבע התנהג בחוסר תום לב, איני נדרש עוד לבחון את החלופות ומטעם זה הגנתו נדחית.
סוף דבר אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 30,000 ₪.
בנוסף אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת שכר טרחת עורך דין בסך של 8,000 ₪ בתוספת מע"מ וכן הוצאות משפט בסך של 8,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

האישום כתב האישום מייחס לנאשמים את העבירות הבאות: לנאשמים 1 ו-2 - עבירות של היתעללות בחסר ישע, לפי סעיף 368ג סיפא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין, ולחץ של עובד ציבור, לפי סעיף 277(1) ו-(2) לחוק העונשין.
הנאשם 2 אינו קושר את הארוע לחשדות הנטענים, הוא מתאר ארוע חקירה מסויים, ללא כל ביצוע של המיוחס בכתב האישום, ולפיכך, אין כל אינדיקאציה לכך שהארוע האמור הנו ארוע בו נכח המתלונן, מה גם שאינו כולל את הנטען ע"י המתלונן ואף אינו מתיישב עם גירסת המתלונן, לפיה רק הנאשם 2 והנאשם 1 נכחו בחדר, ולא נכח בחדר אדם נוסף, בנגוד לארוע שמתאר נאשם 2, אשר עפ"י המצוטט לעיל נכח גם השוטר דני בוקובזה.
ת/22 – הודעת הנאשם 3 מיום 30.12.14, במסגרתה נחקר תחת אזהרה בחשד לעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, גרימת חבלה ושיבוש הליכי משפט, ומיוחס לו כי תקף את המתלונן ביום 20.8.11, וכי היה שותף להתעללות שעבר המתלונן, לרבות כויות בחלקים רבים מגופו.
...
סוף דבר מכל האמור, המסקנה היא כי יש להורות על זיכוי הנאשמים מכל המיוחס להם בכתב האישום.
זיכוי זה אינו אך מחמת הספק, אלא הינו גם לאור כך שמהראיות שבפני עולה המסקנה בדבר העדר סבירות התרחשות המיוחס למי מהנאשמים בכתב האישום, וסביר כי התרחשות זו לא אירעה כלל.
אשר על כן, אני מורה על זיכוי כל ארבעת הנאשמים מכל המיוחס להם בכתב האישום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

מהאמור עולה שהודאת נאשם בעובדות כתב האישום, או בעובדות כתב אישום מתוקן, שהנו תוצר של הסדר טיעון בין הצדדים, אמורה לייצר את אותה תשתית ראייתית שעל בסיסה יטענו הצדדים לעונש, כאשר בית המשפט יתיר לאחד הצדדים להביא בשלב העונש ראייה בנוגע לנסיבות הקשורות בבצוע העבירה, רק בהתקיים החריג המצומצם הקבוע בסעיף 40י(ב)(2) לחוק.
מדיניות הענישה הנוהגת מסקירת גזרי הדין בעבירה של תקיפת חסר ישע על ידי אחראי ועבירות דומות, עולה כי העונשים אשר הוטלו על נאשמים הם, ככלל, עונשי מאסר בפועל, כאשר משכם הנו פועל יוצא של עצמת האלימות שהופעלה, מספר מופעי האלימות, ומידת ההיתעללות בקשיש, ככל שהייתה: א. בפרשת נריינה, נדון מקרה הדומה במידת מה לענייננו, במסגרתו אושר עונש של 14 חודשי מאסר פועל לנאשם אשר הורשע, על יסוד הודאתו, בריבוי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, אותן ביצע במשך כשבועיים.
הנאשמת הכתה את הקשישה בראשה, דחפה אותה למיטה ואף קשרה אותה, תוך שהותירה אותה באופן זה לבדה.
...
לסיכום טענה כי לא זה המקרה בו יש להשית עונש "למען יראו ויראו". עוד ציינה שהנאשם חדל לעבוד בשל ההליכים בעניינו וכי נשללה ממנו אשרת העבודה מזה כשנה.
נוכח כל האמור, בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות, לעצמת האלימות שהופעלה ובחינת דרגת חומרתה, ולעובדה שמדובר בארבעה מקרי אלימות נפרדים שהתבצעו בתוך תקופה של כחודשיים, מצאתי לקבוע מתחם עונשי הולם הנע בין 8 ל- 16 חודשי מאסר בפועל.
סוף דבר אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 12 חודשים, בניכוי הימים בהם ישב במעצר בין התאריכים 9.4.2018-7.5.2018.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פתח דבר כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה במסגרת שישה אישומים מיגוון עבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי, היתעללות בקטין, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים.
בבסיסו של הסייג עומדת ההכרה, שאדם, שמחלת הנפש ממנה הוא סובל הביאה אותו למצב קוגניטיבי ונפשי כמתואר לעיל, נעדר למעשה מחשבה פלילית ואין הצדקה לחייבו בפלילים ולהענישו (ע"פ 10166/09 פלונית נ' מדינת ישראל; ע"פ 7492/07 חג'ג' נ' מדינת ישראל (להלן: "עניין חג'ג'"); ע"פ 8287/05 בחטרזה נ' מדינת ישראל; ע"פ 8220/02 ברוכים נ' מדינת ישראל).
בעדותו ציין המומחה כי הנאשמת הייתה במצב פסיכוטי סוער ביותר, מצב מאני, עם מחשבות שוא, והיה צורך בהתחלה אף לקשור אותה למיטה, כשלא היה צל של ספק שמדובר בחולי נפשי חריף ובמצב פסיכוטי מתמשך (ע' 9, ת/8).
...
עוד שוכנעתי בקיומו של קשר סיבתי ישיר והדוק בין המחלה לבין ההתנהגות העבריינית.
בעדותו אישר המומחה כי לא עיין בכתב האישום, אלא בהחלטת ביהמ"ש (ע' 9), ונתון זה מחזק את המסקנה כי לא היה מודע בעת כתיבת חוות הדעת לכך שחלק קטן יחסית מהמעשים המיוחסים לנאשמת בוצעו בנקודת זמן מרוחקת, שלוש עד ארבע שנים לפני האשפוז.
בסופו של דבר, הגעתי למסקנה כי גם ביחס לפרק זמן רחוק זה נותר ספק, לפיו במסגרת מחלת הנפש הקשה ממנה סובלת הנאשמת באופן כרוני, מחלה שלא טופלה כלל באותה עת, סבלה הנאשמת גם בשתי נקודות הזמן המוקדמות בשנים 2009 – 2010 מתקופה של סערה, ומקיומה של מחלה פסיכוטית פעילה, שהתבטאה בהתנהגות דומה מאד להתנהגות שביטאה הנאשמת בהמשך בתקופה הסמוכה לאשפוזה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו