מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

קשיים בהוכחת שוחד בתיק פלילי

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

זאת, לאחר שעמדתי על המסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיב, כפי שהיא עולה מעובדות כתב האישום נגדו; על היתנהלותו בין כותלי בית המשפט נגד הסוכן במהלך עדותו של האחרון; על איומים שהשמיע כלפי סוהרים (כפי שעולה מכתבי אישום שהוגשו נגדו לאחר הגשת כתב האישום בתיק זה); על אופן התמשכות ההליך בעיניינו; על הקושי שמסב מעצרו הממושך של המשיב למשפחתו – ובפרט לילדיו; ועל תלונותיו של המשיב בדבר מצבו הרפואי (בש"פ 5705/15).
עם זאת, צוין כי מדובר בפרשה פלילית סבוכה, חוצה-מדינות, אשר מייצרת קשיים דיוניים לא מבוטלים.
כנגד המשיב הוגשו חמישה כתבי אישום במהלך מעצרו שעניינם בתמצית: ניסיון לשחד סוהר, תיק שקבוע להוכחות ביום 21.1.2016; העלבת עובד ציבור, המשיב הורשע במסגרת עסקת טיעון והושת עליו עונש של מאסר על תנאי, קנס והתחייבות, אולם ביום 21.6.2015 הגיש המשיב ערעור בו הוא מבקש לחזור בו מהודאתו; איום על סוהר, כתב האישום בוטל ביום 19.10.2015; איומים על רופאה בבית הכלא, התיק קבוע לדיון הקראה ביום 10.2.2016; ואיומים על סוהרת בבית הכלא, התיק קבוע לדיון הקראה ביום 17.1.2016.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, ולאחר שהקשבתי לטיעוני הצדדים בדיון שנערך לפנַי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
סבורני לנוכח האמור לעיל כי מסוכנותו של המשיב היא, כשלעצמה, מצדיקה גם לעת הזו את הותרתו במעצר מאחורי סורג ובריח, כשחלוף הזמן – אשר אין להקל בו ראש – אין בו בשלב זה כדי לשנות את נקודת האיזון בעניינו.
סוף דבר הבקשה מתקבלת.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בפתח פסק דינו היתייחס בית המשפט לקושי שנובע מכך שהמרצת הפתיחה מנוהלת במקביל לתיקים הפליליים, ובכלל זאת לכך שזידאן, עבד אלחאלים, וחלק מהמצהירים הם עדים בהליכים הפליליים.
על כן, נקבע שם כי: "בפני מי שמבקש לבטל בחירות בשל שוחד בחירות עומדים שני מסלולים, שכל אחד מהם יפה לשעתו, לנסיבותיו ולדיות הראיות. היה ולדעת המבקש יש בידו די ראיות להוכיח את טענתו במסגרת החוק – יגיש ערעור בחירות על-פי החוק. אין בידו ראיות מבוררות בשלב זה להוכחת הטענה, יגיש בקשה לפסק דין הצהרתי, לכשיתבררו העובדות ויימצאו הראיות" (שם, בעמ' 802).
טענתו זו מעוררת קושי מסוים כאשר היא נשמעת מפיו של עבד אלחאלים, מאחר שהיא נסמכת על ההנחה שבפגישה סרב להצעת השוחד (כפי שעולה מכתב האישום), הגם שגירסתו העובדתית במסגרת המרצת הפתיחה הייתה שנושא זה כלל לא עלה באותה פגישה (ראו, למשל, חקירתו בבית המשפט המחוזי ביום 8.4.2021, בעמ' 57, ש' 25-22, 36) וכי המידע שעלה מחקירותיהם של עבדללה ואחיו הוא תוצאה של שקרים של החוקר (שכנטען, "עובד" עם זידאן, ראו שם, בעמ' 59, ש' 13-12, 24-18).
...
לשיטת זידאן, מכך מתחייבת המסקנה שבית המשפט המחוזי שגה משפטית עת קבע כי לא ניתן להצביע עליו כזוכה בבחירות.
אשר על כן, ומבלי לקבוע מסמרות בשאלת הבחירה בין סעד של ביטול הבחירות לבין סעד של הכרזה על זוכה אחר – לא מצאנו כי נפל במסקנתו המשפטית של בית המשפט המחוזי פגם במקרה הקונקרטי.
סוף דבר: מסקנות בית המשפט המחוזי כי הוכח בענייננו קיומו של ליקוי שעלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות וכי יש להורות על בחירות חדשות למועצה המקומית – בדין יסודן.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת ההליך כאן, ניסתה המדינה לטעון כי בתקופה זו התעוררו קשיים בתפקודה והציגה בין היתר הליכים משמעתיים שונים שניפתחו נגדה (ונסגרו בלא כלום), תלונות אלו ואחרות, ושאר ליקוט של מיני מסמכים שמייצרת כל מערכת ביראוקראטית ונמצאו בתיקה האישי.
לדבריה, לאחר שבדקה וערכה דו"ח (אשר העלה חשש לאי תקינות מנהלית): "זה היתחבר לי מאוד למכתב הספציפי הזה (מכתבו של הקונסול הערת הח"מ). ולכן לקחתי את הדוח שעשיתי, והעברתי אותו למישטרה מי שאז היה אמון במישטרה בנושא הזה, כי אם משרד החוץ מדבר פה על שוחד. ואני מוצאת זה התפקיד שלי כמבקרת לראות חריגות בנהלים. אוקיי אז התפקיד שלהם הוא לבדוק את זה". לדבריה מאחר שרוב האשרות נחתמו - מטבע הדברים - על ידי התובעת, החשד העקרי התעורר כלפיה.
עוד נטען, גם זאת ללא כל תימוכין, כי בשלב זה אגף המשמעת "פעל להזמנת תיק החקירה לצורך בחינתו בהליך המשמעתי, אולם הובהר כי בכוונת הנתבעת 1 להגיש ערר על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק הפלילי...ומשכך התעכבה העברת תיק החקירה לאגף המשמעת". כל ההצהרות האלו לא הובאו מפי מאן דהו באגף המשמעת או בנציבות בכלל ולא הוכחו.
...
לאור הדיון למעלה בנוגע לאחריותה של התובעת לכך שלא נמצא לה תפקיד חליפי במועד, מצאנו לנכון להפחית מעט את הפיצוי בשל אחריות תורמת לנזק, ולהעמיד אותו על סך של 104,000 ₪, המקביל במעוגל לסכום בו הודתה לכאורה המדינה בחישוביה.
לסיכום: המדינה תפצה את התובעת בסכומים של 50,000 ₪ בגין פיצוי לא ממוני, 5000 ₪ פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים וסך של 104,000 ₪ פיצוי בגין אבדן הכנסה בכוח.
בנוסף המדינה תשלם לתובעת סך של 20,000 ₪ השתתפות בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. לפני סיום, דומה שהתובעת זנחה בטיעוניה סעדים לאכיפה או למציאת תפקיד אחר ואכן הראיות לא התמקדו בעניין וממילא אין בידינו לקבוע כי התובעת ממלאת תפקיד משפיל או כיוצא בכך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

תצהיר מטעם מר יואב יחזקאל כאמור לעיל, מר יואב יחזקאל הגיש תצהיר ע"ר המחזק את טענות הנתבע בדבר "סגירת חובות במס הכנסה למקורבים למיכאל וידל". לדברי מר יחזקאל, בין השנים 1992-1993 הוא החזיק בבעלותו חברת הסעות בשם "מסיעי החן". החברה נקלעה לקשיים כלכליים עקב חובות גדולים ומר יחזקאל נאלץ לסוגרה.
לדבריו, החוב במס הכנסה ניסגר ע"י התובעת ואילו התיק הפלילי בגין החוב במע"מ המשיך להתנהל (שם, ש' 21-22).
לעניין זה ר': ע"א 7456/11, מוריס בר נוי ואח' נ' אמנון מלחי ואח' (פורסם בנבו, 11.4.13, ר': פסקה 15 לחוות דעתו של כב' השופט דנציגר): "כאשר אחד הצדדים להליך מעלה טענת מירמה או זיוף, מוטל עליו נטל השיכנוע להוכחת טענתו, בין אם מדובר בתובע או בנתבע. הגם שהנטל הוא של מאזן הסתברויות, כמקובל במשפט האזרחי, הרי שכמות הראיות ורף הראיות הנידרש לגבי טענת מירמה, אשר לה גוון מעין פלילי, הם גבוהים יותר ועל בית המשפט לבחון את הראיות בזהירות ובקפדנות...." לא זו בלבד שראיותיו של הנתבע באשר לטענת השוחד היו דלות במיוחד ולא מצאתי להאמין לעדותו של עד הנתבע בסוגיה, כמפורט לעיל, הרי שמתעוררת כאן טענת "ממה נפשך?". כלומר: הנתבע טוען כי יש "עניין צבורי" בטענתו בדבר השוחד לתובעת.
...
סוף דבר ענייננו בתביעת דיבה של אשת ראש עירייה, העובדת ברשות המסים, כנגד הנתבע.
תוצאה אשר על כן, אני מורה על קבלת התביעה באופן שבו יישא הנתבע בפיצויה של התובעת בסך של 50,000 ₪ כפיצוי ללא הוכחת נזק, בהתאם לסע' 7א(ב) לחוק וכן בסך של 50,000 ₪ נוספים בגין הכוונה לפגוע, ובסה"כ בסך של 100,000 ₪.
בשים לב לניהול ההליך משך 7 דיונים, החל משנת 2018, ותוך גרירת רגליים משמעותית ע"י הנתבע, שאף עשה את החלטות המותב פלסטר, ונוכח התנהלותו של הנתבע במהלך הדיון לפניי, ובין היתר החלטות רבות בעניין הפקדת כספים לשם הבטחת הוצאות עדים שהסתיימו בניתוק הקשר של הנתבע עם ב"כ (ר' החלטותיי מימים 20.12.21, 18.1.22; 31.1.22; 9.2.22 ו-14.2.22) באופן שמהווה ללא כל ספק שימוש לרעה בהליכי משפט והתנהלות שאינה תקינה, תוך גרימה לעוגמת נפש נוספת לתובעת, אני מורה לנתבע לשאת בשכר טרחת עו"ד בסך של 11,700 ₪ וכן באגרת משפט בסך של 3,750 ₪ ובהוצאות התובעת בגין התייצבותה לכלל הדיונים שלעניין בסך של 2,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הטענה המרכזית היתה כי לשון הרע שפירסם הנתבע, היתה בכך שהתובעת חרגה מתפקידה בבנק ובין השאר נטלה שוחד בתמורה למתן אשראי שאיננו בסמכותה נטען כי בעקבות התלונה נחקרה התובעת במישטרה.
לחלופין, נטען כי ראוי לעכב את ההליכים בתובענה עד להכרעה במסגרת ההליך הפלילי, שעשויה להיות לו השפעה ישירה על תביעה זו: אם יסתיים ההליך הפלילי בהרשעה, קביעות מסוימות של בית המשפט יכולות להקים טענות הגנה לנתבע, וקידום תביעה זו טרם מתן הכרעה בתיק הפלילי, פוגעת בזכותו של הנתבע להליך הוגן ופוגעת ביכולתו להוכיח את טענותיו.
עם זאת, כאמור לעיל ניתן להורות על תיקון כתב תביעה תחת סילוק על הסף ואכן מה שמקשה מאד במתן הכרעה הוא העובדה שכתב התביעה מנוסח באופן מסורבל שמקשה מאד להבין מהם בדיוק דברי לשון הרע נשוא התביעה, למי נאמרו ומתי.
...
אני מקבל אפוא את הבקשה החלופית לעיכוב הליכים בתובענה.
בשלב זה אני מורה על עיכוב הליכים עד לאחר פגרת בתי המשפט, היינו עד ליום 6.9.2024 בתקווה כי עד אז יסתיימו ההליכים בתיק הפלילי.
התובעת תשלם הוצאות הבקשה לנתבע בסכום סמלי בסך 2,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו