חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קרע במיניסקוס נכות צמיתה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

המערער הגיש למשיב תביעה להחמרת מצב וביום 17.11.20 היתכנסה ועדה רפואית – נפגעי עבודה (החמרת מצב) דרג ראשון שקבעה כי: "מדובר בתובע 25 שנה לאחר הארוע הנידון. כאבים בברך ימין ללא הגבלת תנועה ללא הפרעת יציבות אך תנועות עם כאבים. ללא ירידת כח גס. עפ"י MRI מ30.5.99 קרע במנסקוס המידאלי. ע"פ MRI מ12.4.19 קרע במנסקוס המידאלי וקרע במנסקוס הליטראלי. לאור האמור לעיל הועדה קובעת שישנה החמרת מצב. נותרה נכות בשיעור 10% לפי סעיף 48(2)זI עקב קרע במנסקוס המידאלי וכן נכות צמיתה של 10% ע"פ סעיף 48(3)זI עקב המיניסקוס הליטראלי. הועדה עיינה בחוו"ד – מכתב רפואי של ד"ר חביב מ-12.10.20 וסיכום בדיקה של פרופ' עטר ואינה מקבלת את מסקנותיהם לאור מימצאי הבדיקה בועדה". ביום 12.1.21 סיכמה הועדה את מסקנותיה וקבעה למערער נכות רפואית של 27.1% וכן קבעה כי יש להפעיל את תקנה 15 בשליש, כך שלמערער נקבעה נכות בשיעור 37%.
...
מנגד טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות שכן החלטת הוועדה מנומקת ומפורטת וניתן בקלות להתחקות אחר הלך מחשבתה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל .
לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת המערער להשבת עניינו לוועדה בהרכב חדש, שכן המערער לא הצביע על כל מבוצרות או נעילות דעתה של הוועדה, ויש לפעול בדרך המלך להשבת עניינו לוועדה באותו הרכב על מנת שזו תשלים את מלאכתה.

בהליך ערעור על ועדה (ע"ו) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המערער זומן לוועדה מחוזית חוזרת לקביעת הנכות הצמיתה ובישיבה במיום 5.12.11 נקבע כי הנכות בגין מצב אחרי קרע ב- ACL עם סימני אי יציבות תיוותר בדרגה של 20% ואילו מצב אחרי קרע במנסקוס הפנימי וכריתתו, נקבעה נכות צמיתה של 1% לפי מבחן 48(2)זIII שזה נוסחו: "מצב לאחר ניתוח הוצאת המיניסקוס ללא הפרעות תפקודיות". המערער ערער לוועדה רפואית עליונה ובערעור טען כי מאחר והניתוח שעבר בברך ימין היה להוצאה חלקית בלבד של המיניסקוס ולא להוצאה מלאה, הסעיף המתאים יותר למצבו הוא סעיף 48(2)זI או II. סעיף 48(2)ז נושא את הכותרת "נזק במנסקוס" וזה נוסחו: "I נזק במנסקוס בצורה קלה ....................10%
...
"   לפיכך הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי וטענות הצדדים: התובע נבדק על-ידי מומחה מטעמו, ד"ר גנאיים מאג'ד, אשר קבע לו נכות צמיתה בשיעור 10%, בגין קרע במנסקוס ו-10% נכות צמיתה, בגין הגבלה קלה בתנועות עמ"ש מותני, ואף המליץ על הפעלת תקנה 15, ובכך העמיד את נכותו הצמיתה על 30%.
...
בנוסף טוען התובע, כי המסקנה והתחושה אשר עולים לאחר עיון בחו"ד, בשאלות ההבהרה ובמהלך חקירת המומחה, שלא יעלה בידי בית המשפט להכריע במחלוקת בעניין נכות התובע בכל הקשור לממצאים בברך שמאל.
המומחה העיד בעניין בדיקה זו, כי לא נשלח אליו הדיסק של ה-MRI, אלא רק התשובה, ובכלל זההעיד: "אני לא ראיתי את ה – MRI שלו ולא טרחתם לשלוח לי את הדיסק ולכן לא אוכל להתייחס אם אני מסכים אם לאו. אני מקבל את המסמך הרסמי של הפענוח של ד"ר אהרוני דבורה שאני מכיר אותה ואני מתייחס לזה בתור הממצא שהתקבל כמה חודשים לאחר שאני בדקתי את התובע...אמרתי שאני סומך על הפענוח שכתוב, הממצאים שמצאו 3 חודשים לאחר שבדקתי אותו. כאשר בבדיקה עצמה אני סומך גם על מה שאמרתי קודם, שאין נכות בברך הזו ביום הבדיקה...אני מקבל את מה שכתוב פה בתור תעודה קיימת ולא מתווכח עם הממצאים כי אין לי ולא ראיתי את הדיסק...מה שקיים פה זה התעודה שיש לא מתווכח" (ראה: עמ' 8 לפרוטוקול).
לסיכום, אני דוחה את הבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף.
אני מורה לב"כ הצדדים להמציא למומחה, תוך 14 יום, העתק של כל המסמכים הרפואיים והתיקים הרפואיים של התובע, בתקופה מיום הבדיקה אצל המומחה ועד היום, ובכלל זה הדיסק של הבדיקה, וכן את מכתב ההפניה של התובע ל- MRI.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת בשל הקרע במנסקוס הוא העניק לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% לפי תקנה 48(2)(ז) IV לתקנות המוסד לביטוח לאומי.
...
לכן משנותרתי עם ספקות וחוסר אפשרות להכריע בשאלת הקשר הסיבתי אין מנוס אלא ללכת בדרך הביניים ולמנות מומחה רפואי נוסף.
התוצאה בשים לב לאמור לעיל אני קובע כי התובע נפגע בברך שמאל במהלך ירידה מכבאית ביום 26.10.2016.
עוד אני קובע כי האירוע מהווה תאונת דרכים כמשמעו בחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

על פי קביעתו, התאונה לא הותירה לתובע נכות צמיתה והקרע במנסקוס יסודו בשינויים נווניים שנגרמו לתובע במהלך השנים, וכאשר עדות להם מופיעה כבר במסמך רפואי משנת 2001.
...
גם אינני סבור כי המקרה שלפני מצדיק מינוי מומחה רפואי נוסף שכן מינוי כזה מוצדק רק במקרה חריג, כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי חוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, משאירה בפניו, מטעמים שונים, ספק או קושי מקצועי, עד כי אינו סבור שיכול הוא להסתמך רק עליה, רשאי הוא למנות מומחה נוסף, שישמש בידו ככלי עזר נוסף (ראה למשל: רע"א 6117/19 פלוני נ' מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר [ניתן ביום 9.12.2019]; רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו (4) 673, 676 (2002); רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ [ניתן ביום 17.12.2017]).
בהעדר כל ראיה אוביקטיבית לקשר הסיבתי האמור, כאשר עדותו נוגדת באופן נחרץ את עמדתו של המומחה המוסכם כי קרע במיניסקוס יכול להגרם רק מפגיעה סיבובית שלא קרתה בענייננו, או משבר מרוסק שאף הוא לא קרה, וכאשר התובע עבר גם תאונה קודמת לתאונה נשוא התביעה כשבמסמך רפואי מיום 30.5.01 מצויינים כאבים באותה ברך, וחריקות בברך בזמן תנועות כמו גם שינויים ארטרוטיים קלים, דומה כי קיימת סבירות רבה שהתובע פיתח במהלך השנים שינויים ניווניים באותה ברך שגרמו בסופו של דבר לקרע במיניסקוס, וקרע זה לא נגרם בתאונה נשוא התביעה.
אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע בתוך 30 יום מהיום את הסך של 6,500 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ב בשיעור 13 אחוז בצירוף מע"מ ובצירוף האגרה ששולמה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו