כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קרנית" נגד נהג ובעלים של רכב ללא ביטוח חובה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האופנוע שעליו התובע רכב לא היה מבוטח בביטוח חובה במועד התאונה.
אגב, האופנוע לא היה רשום על שמו של המעסיק משום שרבץ עליו עיקול בשל חובות של בעליו הקודמים.
בעוד שלקרנית ולמעסיק אינטרס משותף לפיו ייקבע שהתובע ידע שלאופנוע אין ביטוח או לכל הפחות הוא היה צריך לדעת זאת (וכך תישלל זכותו לפצוי לפי חוק הפיצויים ותביעתו תידחה כמו גם ההודעה לצד שלישי), אזי לנהגת אינטרס להצביע על תום ליבו ועל העידר ידיעה בפועל או בכוח של התובע (כך שעילת התביעה היחידה שלו תהיה נגד קרנית לפי חוק הפיצויים ולא נגדה לפי פקודת הנזיקין).
אולם, לכלל זה שבסעיף 7(5) חריג הקבוע בסעיף 7א לחוק הפיצויים והוראתו כדלקמן: "7א. על אף האמור בסעיף 7(5), מי שניפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או (מ)את המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות העניין גם לא היה סביר שיידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12 (ב)" [הדגשה אינה במקור].
...
לאור כל האמור, אני פוסקת לעבר ולעתיד בגין השתתפות עצמית בתרופות, היטלי רופאים, נסיעות וכיוצ"ב סכום של 2,000 ₪ (מעבר לסכומים אותם יכול התובע לקבל מהמוסד לביטוח לאומי).
סוף דבר התביעה העיקרית התביעה נגד נתבעת 3 (קרנית), מתקבלת.
התביעה נגד נתבעות 1-2, נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כנגד הנהג הוגש, ביום 15/12/15, כתב אישום בין השאר, בגין פגיעה בנפגעת ונהיגה ללא ביטוח חובה בתוקף וללא רישיון נהיגה בתוקף [עבירות לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה - 1961 ולפי סעיף 2(א)+(ב) לפקודת רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל -1970.
המחזיק נימנע מלזמן את אחיו עאסי לעדות בכדי להוכיח כי את טענתו כי הוא אינו הבעלים של האופנוע עליו רכב הנהג בעת התאונה, אלא אחיו.
סיכום ביניים: בהיות עדותו של הנהג עדות בעל דין יחידה, על כל המשתמע מכך, ובהיעדר ראיה נוספת לחזוק עדותו היחידה כאמור, ראיתי להעדיף את גרסת קרנית כפי שהיא גם נתמכת בתמליים שהוגשו ולפיה הנהג ידע כי הוא נוהג באופנוע שאינו מבוטח בביטוח חובה.
אחריות המחזיק: האם המחזיק אכן החזיק באופנוע במועד רלוואנטי לתביעה ואם כן האם אכן התיר לנהג לעשות בו שימוש? כדי לבסס את זכות החזרה של קרנית כנגד המחזיק, לא די בקביעה כי הוא לא ביטח את הרכב בביטוח חובה אלא יש לבחון, האם הוא התיר לנהג לעשות שימוש ברכב ביודעין שהרכב אינו מבוטח בפוליסת ביטוח בת-תוקף.
...
משמעות האמור כי לקרנית עומדת זכות החזרה גם כלפי המחזיק וזאת מכוח הוראות סעיף 9(א)(3) לחוק הפלת"ד. סיכום ביניים: לנוכח כל האמור עד כאן אני קובעת כי הן הנהג והן המחזיק חייבים בשיפוי קרנית.
לאחר שעיינתי בראיות ובעדויות שנשמעו לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין טענות המחזיק בעניין זה להידחות שכן הוא לא הרים את הנטל ולא הוכיח טענותיו אלה.
סוף דבר: התביעה מתקבלת.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

קרנית מצידה הגישה הודעה לצד שלישי כנגד מר מוחמד סלימאן עומר עלקם (להלן – "מוחמד האב) בכובעו כבעלים, מחזיק ונהג הרכב במועד התאונה אשר השתמש ברכב ללא כסוי בטוחי במועד התאונה, וכנגד מר סלימאן עלקם (להלן – "סלימאן הבן") שהיה במועד התאונה הבעלים של הרכב הפוגע, אשר התיר שימוש ברכב ללא ביטוח חובה בתוקף.
בפתח ישיבת ההוכחות מיום 1.12.22, לאחר שמוחמד האב אישר את מעורבותו ואת מעורבות הרכב הפוגע בתאונה, לאחר שאישר כי נהג ברכב בזמן התאונה וכי לרכב לא היה ביטוח חובה בתוקף באותו מועד, ולאחר שגם ציין לפרוטוקול כי לא שילם לתובע כספים כלשהם בגין התאונה (עמ' 5-4 לפרוטוקול מיום 1.12.22) - הגיעו כלל הצדדים להסכמות בעיניין סילוקה של התביעה כלפי התובע, תוך שמוחמד האב התחייב לשפות את קרנית בגובה הסכומים שתשלם לתובע.
...
בנוסף, הטענה כי הרכב שימש את האב בלבד לא הוכחה, ומהעדויות שנשמעו מסתברת דווקא המסקנה ההפוכה ולפיה הגם שהרכב היה בבעלותו של האב, הוא שימש דה-פקטו, לא אחת, גם את הבן.
אשר על כן, אני קובעת כממצא עובדתי שהרכב נרכש על ידי מוחמד האב ומכספו, נרשם על שם סלימאן הבן משיקולים כספיים של האב, הרישום על שמו של סלימאן היה ידוע לסלימאן לכל המאוחר בסמוך לאחר רכישת הרכב, וגם סלימאן עצמו נהג לעתים ברכב, כאשר נעשה ברכב שימוש משותף – בדרך כלל על ידי האב, ולעתים על ידי סלימאן.
סוף דבר   לאור האמור עד כאן, דין ההודעה לצד שלישי כנגד צ"ג 2 להתקבל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הואיל ולרכב לא היה ביטוח חובה הוגשה התביעה כנגד הנהגת וכנגד קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן:- "קרנית").
קרנית מפנה לכך שגם צד ג' 2 אישר בעדותו כי ידע שחל איסור להשתמש ברכב ללא ביטוח חובה כי הרכב נרכש על ידו מבלי שעשה לו ביטוח חובה וכי בפועל מיום רכישתו של הרכב מהסוחר ועד ליום התאונה לא היה כל ביטוח חובה.
מכל האמור לעיל, טוענת קרנית כי יש לראות בצד ג' 2 בעלים של הרכב לא רק רשום אלא גם בפועל, כי זיקתו לרכב נמשכה גם לאחר התאונה, ומשכך בהתאם לסעיף 7 לחוק הפיצויים לא היה זכאי לתשלום פיצוי ככל שהיתה מתרחשת תאונה ועל כן, יש לה זכות חזרה כנגדו.
...
בכל הקשור לחלוקה בין צד ג' 1 לבין צד ג' 2 איני מקבל את טענת צד ג' 2 ולפיה החלוקה הנכונה הינה 90% על צד ג' 1.
לסיכום הנני מחייב את צד ג' 2 להחזיר לקרנית את מלוא הסכומים שבהם נשאה ותישא בגין התאונה.
הנני מחייב את צד ג' 2 בהוצאות בגין ניהול ההודעה לצד ג' בסך 7,500 ₪ ללא קשר לכל הסכומים אשר פורטו לעיל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

צ"ג 1 נהג ברכב ללא ביטוח חובה בר תוקף, ועל כן שילמה הנתבעת (המודיעה לצ"ג, להלן: "קרנית" או "המודיעה") את הפצוי להורי המנוח, וזאת בהסכמת צדדי ג', גם באשר לשעור הפצוי (פרוטוקול מיום 4.1.22).
על פי ההודעה, העדר הכסוי הבטוחי לרכב, ועצם חיובה של "קרנית" בנזקי המנוח, "אירעו ונבעו, בין היתר, כתוצאה מכך שצד שלישי (2), בהיותו בעל הרכב ו/או המחזיק בו כדין, התיר לצד שלישי (1), במפורש ו/או מכללא לנהוג ו/או להשתמש ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח, ו/או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את השמוש ברכב ע"י צד שלישי (1)...". הנהג התגונן כנגד התביעה העיקרית (רק ביום 29.11.20) בטענה כי הרכב היה בחזקתו, אך לא היה רשום על שמו במשרד התחבורה.
מקום בו מלמד הרישום כי צ"ג היה הבעלים של הרכב בעת התאונה וכיוון שלא הוכח קיומה של עסקת מכר ולא הובאו ראיות לכך שהבעלות בפועל עברה לידיו של הנהג, מצאתי לקבל את ההודעה ששלחה "קרנית" כנגד צ"ג. לכך יש להוסיף את העובדה עליה לא חלק צ"ג (ולא מצא לה הסבר) כי בסופו של יום, לאחר שנסתיימה חקירתה של התאונה הטראגית והמשטרה סיימה את פעולותיה ברכב נשוא התביעה, הוחזר הרכב לרשותו של צ"ג והוא נהג בו מנהג בעלים ומכר אותו למאן דהו.
משקבעתי כי לא הוכח שהבעלות הועברה לנהג ובהתאם, כי צ"ג היה בעלי הרכב בזמנים הרלבנטים לתאונה והתיר לנהג לנהוג ברכב, הגם שידע כי הרכב אינו מבוטח בביטוח חובה בר תוקף, מתקבלות טענותיה של "קרנית" ואני מחייבת את צ"ג בין כבעלים שהתיר את נהיגתו של הנהג ברכב כשהוא מחוסר ביטוח חובה ובין כמי שאינו זכאי לפצוי מכוחו של החוק, על הוראותיו של סעיף 7 לחוק.
...
סבורני כי לא ניתן לשלול כי הצדדים תיאמו עדויות – לפחות בכל הנוגע לקיומו של זכרון דברים – שאחרת כיצד יוסבר הפער בין תשובותיהם (בנפרד) לחוקרי המודיעה לבין תשובותיהם בחקירה נגדית וטענותיהם בפני בית המשפט.
כיצד זה מוכר צ"ג את הרכב השייך לנהג (לטענתו) לידי אחר וכיצד זה לא מעלה הנהג כל טענה כלפי צ"ג על כי מכר לאחר את אותו הרכב שהנהג קנה בתמורה מלאה (לטענתו)? על כן, אני קובעת כי הבעלות ברכב נותרה בידי צ"ג ומשכך, ומכוחו של סעיף 9 לחוק, הוא חב כלפי "קרנית" בפיצוי ששילמה לתובעים עקב ובגין התאונה נשוא התביעה.
על כן אני מקבלת את הודעת צ"ג ששלחה "קרנית" כלפי צ"ג ומחייבת אותו – ביחד ולחוד עם הנהג – בהחזר הפיצוי ששילמה "קרנית" לתובעים.
סוף דבר צ"ג ישלם למודיעה סך של 1,077,909 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך כולל של 163,950 ₪ והוצאות משפט בסך כולל של 15,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו