מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קרבת משפחה בין עובד למנהלו

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 9.12.09 נשלח למנהלו של התובע מכתב מטעם משטרת ישראל, לפיו הוחלט לאפשר לתובע להוציא רישיון נשק לצורך עבודתו ברשות בלבד, כאשר בסיום כל יום עבודה יוחזר הנשק ויונפק לתובע ביום העבודה למחרת (נספח ד' לכתב התביעה).
טענות התובע התובע טוען כי הפעולות לסיום העסקתו נעשו ממניעים אישיים ומשיקולים זרים הקשורים ברצונו של מנהל חטיבת משאבי אנוש למנות במקומו של התובע קרוב מישפחה.
...
נוכח האמור, תביעתו להפרת הבטחה מנהלית ופיצויי הסתמכות נדחית.
לפיכך, התביעות בגין רכיבים אלה נדחות.
סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית, על כל רכיביה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

להלן המסמכים הספציפיים המבוקשים: מירשם רפואי או הפניה לרופא מומחה או בדיקות ספציפיות שרופאת המשפחה נתנה לתובע על מנת שיחלים מ- 12 ימי המחלה בהם שהה; פרטי כרטיס האשראי של התובע על מנת לוודא רכישת התרופות; אישור מחלה או אישור לפיו התובע ביקר אצל הרופא ביום 20.1.20 כפי שטען בפני מנהלו; פרטי בת הזוג של התובע על מנת לזמנה לעדות אודות מצבו הרפואי של התובע במהלך ימי המחלה; פרטי "קרוב המשפחה" אשר הסיע את התובע לביתו לאחר שחש ברע בעבודה ביום 5.1.20; הודעת וטספ של "קרוב המשפחה למנהלו" המודיע על עיכובו לעבודה בשל איסוף התובע לביתו וכן דו"חות הנוכחות של "קרוב המשפחה" על מנת לוודא שהוא אכן הסיע את התובע לביתו ובשל כך התעכב לעבודתו.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי, כי אין מקום להיעתר לבקשה להצגת המסמך המבוקש.
תכלית הצגת התדפיס המבוקש היא כאמור הוכחת רכישת תרופות; משהצהיר התובע במפורש, כי לא קיבל מרשם לתרופות ובהתאם לא רכש תרופות כלשהן, אלא נטל תרופות להורדת חום שהיו בביתו – הרי שתכלית הצגת המסמך מוצתה ומשכך הבקשה נדחית.
סוף דבר התובע יעביר לעיון הנתבעת ולתיק בית הדין, עד ליום 18.10.20, אישור מחלה / אישור ביקור אצל הרופא מיום 20.1.20; העתק הודעת ואטסאפ ששלח בנו של התובע למנהלו ביום 5.1.20 ודו"ח נוכחות מעבודת הבן לחודש ינואר 2020, תוך השחרת כל פרטי הכניסות והיציאות, למעט ביום 5.1.20.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהמשך אותו היום היתקיימה פגישה בין התובע למנהלו הישיר, מר צפריר, במסגרתה מסר האחרון לתובע כי הוא אנו נידרש להתייצב לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת, להוציא במועדים אשר יתואמו עמו מראש.
באשר לעדי התובע, טענה הנתבעת, כי אין בעדויותיהם ראיה לעניין הליך הפיטורים עצמו או לכל טענה אחרת ועדותו של התובע עצמו רוויה סתירות: טענת התובע לפיה פוטר ביום 15.1.2017 הופרכה, זאת מקום בו בעדותו ציין כי נאמר לו שישקלו את השארותו; טענת התובע לפיה הנתבעת כלל לא ידעה על כוונתו להגר לקנדה הופרכה, מקום בו התובע ציין במסגרת קדם המשפט כי נאמר לי שהישארותו תישקל היות ועידכן בנוגע לקנדה; זאת ועוד, במסגרת עדותו הרבה התובע לטעון כי אינו זוכר פרטים שונים, לרבות העומס בו היה נתון, לא זוכר מתי החל לעבוד לאחר פיטוריו, מה גובה התשלום שיקבל עבור דמי אבטלה ועוד; התובע נחקר אחרון וזאת לאחר שנכח בעדות שני העדים מטעמו; לעומת זאת, העדויות מטעם עדי הנתבעת היו קוהרנטיות ולא התגלו בהן סתירות בשאלות העובדתיות, וכדלקמן: הוכח כי מדיניות הנתבעת היא לא להכביר במילים בשימועי עובדים על מנת לשמור על כבודם ולא להטיח בעובדים טענות ביחס לתפקודם; הוכח שמדובר בחברה משפחתית בהתנהלותה.
על כן, חובת השימוע במקרה זה ממילא מרוככת; הוכח כי הגירתו הקרובה של תובע הוותה שיקול בפיטוריו; הוכח כי תיפקוד התובע היה לקוי עובר לפיטוריו כאשר ה"שיא" היה לפני הפיטורים בתפקודו בפרויקט אשכול.
...
על כן, מקום בו דרישת ההשבה עלתה לראשונה במסגרת טענת הקיזוז בכתב ההגנה, הגענו לכלל מסקנה, כי מדובר בהטבת שכר שהנתבעת בחרה בזמן אמת לתת לתובע, ובתור שכזו, היא אינה רשאית היום לדרוש את השבתה במסגרת תביעת העובד.
לאור כל האמור לעיל, טענת הקיזוז – נדחית.
אחרית דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לנתבעת– פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בהיעדר שימוע -35,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בתלונתו (ת/1) סיפר אמנון בין היתר כך: "...במהלך עבודתי שם מנהל הסניף שמו שלמה רוזנברג היה מעיר הערות סקסיסטיות, שאולי מקובלות בין בני 17, אבל לא בין אדם כמוהו לאדם בגילי, כמו הערות על זיונים.
בהמשך עדותה (עמ' 20) נזכרה כי לאחר הדברים אמר לה אמנון "אני לא הולך לוותר לו על מה שאמר לי". במסגרת עדותה אמרה ריקי מילים חמות על אמנון "אני מאוד כיבדתי את אמנון כאדם מבוגר, מכובד, איש עשייה, נעים הליכות, היה לי כיף מאוד לדבר איתו". עוד אישרה ריקי כי קיימת קרבת מישפחה רחוקה בינה לבין אמנון "גרושתו היא מהמשפחה של בעלי, אבל אני לא מכירה אותה, כאילו אין קשר, זה לא קשור בכלל". מנגד, באשר לשלמה אמרה ריקי את הדברים הבאים: אני מבקשת להוסיף, גם אם זה קצת לא נוח לי ולא נעים לי, אבל אני רוצה להגיד שכשהתובע היה מנהל שלי, המערכת היחסים שלו איתי גם כן לא היינו בהרמוניה, וגם עם אמנון הוא (שלמה) מאוד לא חיבב אותו (אמנון).
תחילה פנה למנהלו מוטי במכתב ספטמבר בו התלונן על היתייחסות "מחפירה, מעליבה ופוגענית" מצידו של שלמה כלפיו, ובקש שלא לעבוד יותר בסניף, זאת מבלי לפרט את ארועי הסוכריה; משלא נענתה בקשתו לעבור לסניף אחר ולאחר שיחסיו עם שלמה החמירו בעקבות אירוע נובמבר, פנה לממונה על הטרדה מינית (סלאווה) בסניף השופרסל; משלא זכה למענה הולם, פנה אמנון במכתב למנכ"ל שופרסל אשר הורה על עריכת בירור; משקבעה וועדת הבירור כי אין מדובר בהטרדה מינית, הגיש את תלונתו במישטרה; מאוחר יותר ולאחר שגם התלונה במישטרה לא הניבה דבר, הגיש את תביעתו בבית הדין לעבודה.
...
עוד הבהיר אמנון במכתבו כי ככל שלא יקבל מענה ראוי, יפנה להגשת הליך משפטי: "תביעתי תהיה לפיצוי בסך 50,000 ₪ כקבוע בחוק, וסבורני כי יהיה גם נכון להרחיק את מר רוזנברג מתפקידו אצלכם". במכתב מאוחר יותר (ככל הנראה מחודש אוגוסט 2015) המופנה לשלמה, למנכ"ל שופרסל ולמנכ"ל פרומו עבודי, צרף אמנון טיוטת כתב תביעה אותה עומד הוא להגיש, במסגרתה עותר לפיצוי בסך 60,000 ₪ בגין הטרדה מינית.
"כמובן שיתכנו מקרים בהם שוללת חזרה עיקשת וחסרת בסיס על תלונה שהוכחה כבר כמוטעית, את טענת תום-הלב, וזאת אף אם מופנית תלונה רק למשטרה, אך תלונתו השגרתית של אזרח, החושד בתום-לב במעשה עבירה של אחר והמופנית למשטרה, המופקדת על-פי החוק על חקירת עבירות, אינה צריכה לגרור אחריה מסקנה כי בשל שימוש זה בזכותו הטבעית של אזרח להתלונן בפני מי שמוסמך לכך, התחייב במעשה עוולה, זהו הגיונם של הדברים האמורים בסעיף 15 (8) לחוק הנ"ל." מהטעמים האמורים, לא מצאתי גם ממש בטענות ב"כ התובע בדבר היסודות והמבחנים לסיווגה של התנהגות מסוימת כהטרדה מינית (הש' עש"מ 6713/96 מדינת ישראל נ' זוהר בן אשר (9.3.98)), שכן על הפרק לא עומדת הבחינה האובייקטיבית של המעשים, אלא האופן שבו נתפסו הדברים בתודעתו של אמנון.
עם זאת, שוכנעתי במאזן ההסתברויות הדרוש, כי אמנון האמין אמונה סובייקטיבית בכך ששלמה נקט נגדו מעשה שיש בו הטרדה מינית.
לאור כל האמור, דין התביעה להידחות.
אשר להוצאות המשפט, שקלתי את כלל נסיבות העניין, לרבות ובמיוחד את הפער המתואר לעיל בין ההיבט האובייקטיבי לבין זה הסובייקטיבי ומצאתי להעמיד את הוצאות המשפט אותן ישלם התובע לנתבע על הצד הנמוך.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע אישר בחקירתו הנגדית שמספר חודשים בודדים לאחר שמר חולי הפך למנהלו, הוא החל קשר זוגי עם אשה תושבת באר שבע, וקשר זה נמשך ברוב תקופת עבודתו תחת נהולו של מר חולי.
עדות זו מתיישבת עם תוכן הצ'ט. כך, ביום 14.1.21, מר חולי כותב לתובע "תפסיק לדבר עם קופאיות" והתובע משיב "זה חזק ממני כל הזמן הן מתחילות איתי מה אני אעשה"? מר חולי משיב "מכוערת רצח" והתובע מבהיר: "מאז שיש חברה אני מיתעלם מהן הייתי ישר זורם בשיחה". המשך הצ'ט מדגים את טענת מר חולי בדבר קיומו של יסוד של קרבה, ולמצער – פמיליאריות - בינו לבין התובע - מר חולי משיב "חברה זה לא קיר". למחרת מר חולי כותב לתובע "דואג לחתן אותך" והתובע משיב "משוגע! עדיין לא הגיע הזמן שלי ליפול". מר חולי משיב: "בגיל שלך הייתי אבא" והתובע משיב: "לומד מי טעויות של אחרים.... חחחח סתם". מר חולי משיב באימוג'י "אצבע משולשת"..
ביום 25.2.21 התובע פנה למר חולי ובקש לבטל את כלל המשמרות להן שובץ בשבוע העוקב כי מישפחת חברתו בתהליך של מעבר דירה והיא לא תהיה בבאר שבע "מה שהופך את זה למסובך זה אומר שאני לא יכול לבוא אליה". מר חולי השיב "דקה בודק עם אלעד... תדבר עם זאב שישבץ אותך". תוך שתי דקות הודיע מר חולי לתובע הודעות אופראטיביות, כולל "מחר מ-19 אתה עובד במסמ". לשאלת התובע "כל השבע", השיב מר חולי "היום מפגר". מדובר בשימוש לא ראוי במילה פוגענית, שמבטא בעיקר חוסר סבלנות וסובלנות כלפי בקשת הבהרה ממי שזה עתה ביקש ביטול של מספר משמרות.
...
סיכומו של דבר הינו, ששלוש הדרכים שבהן באו לידי ביטוי ההתעמרות התעסוקתית לה טען התובע – השימוש בביטויים קשים, פוגעניים, אלימים לכאורה, כמו גם השיבוצים של התובע – מיקומם ואורך המשמרות להן שובץ, וכן השימוש הכוחני בסמכויות הניהול כמודגם בזימון לשימוע – לא היוו התנהגויות חוזרות שמטרתן הייתה ערעור בטחונו של התובע בקיומה של סביבת עבודה הוגנת, ובית הדין אינו מקבל את טענת התובע כי הוא חווה חוויה סובייקטיבית של ערעור בטחונו בסביבת עבודה הוגנת, או שהוא חש מאוים על ידי מר חולי, או שהוא חש שלא יכל לעמוד מול מר חולי ולהציג בקשות ודרישות, ולשים גבולות לבקשות שסבר שהן בלתי ראויות.
התוצאה התוצאה היא שהתביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורכת דין בסך 8,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו