קציר טענות הצדדים בתביעת האוניברסיטה נגד התובעת

השופטת לאה גליקסמן: ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האיזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר ונציגת הציבור גב' נעמי ברזילי; בל 24080-08-14), שבו נדחתה תביעתו של המערער לגימלת הבטחת הכנסה.

הכרעה: לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגענו לכלל מסקנה כי נוכח ההוראות המפורשות של חוק הבטחת הכנסה והתקנות, ומשהמערער טען לפרשנות הוראות החוק והתקנות, ולא העלה טענה בנוגע לתוקף התקנות, אין מנוס מלדחות את העירעור.

בסעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה נקבע כי "תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים זכאי לגמלה, בכפוף להוראות חוק זה, כל עוד מיתקיים בו אחד מתנאים אלה". בפיסקה (8) לסעיף 2(א) לחוק נקבע כי זכאי לגימלת הבטחת הכנסה מי ש- "הוא עובד שירות בעבודה ציבורית לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977". בסעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה נקבע כי "תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע" לא יהא זכאי לגימלת הבטחת הכנסה.

בעיניין לורן פלסטר [עב"ל (ארצי) 17424-08-14 המוסד לביטוח לאומי – לורן פלסטר (7.9.2015)] נדון עניינו של סטודנט שהיה רשום כסטודנט לתואר ראשון באוניברסיטת בר אילן שנידון לעבודות שירות; הסטודנט לא הפסיק את לימודיו עם תחילת ריצוין של עבודות השרות שהוטלו עליו אלא המשיך בהם, ובשני סמסטרים רצופים שחלו בתקופה לגביה עתר לקבלת גמלת הבטחת הכנסה – השלים את מחויבויותיו לתואר בלמידתם של מספר קורסים, במשך 8 שעות בשבוע.

אולם, כמובהר לעיל, תוצאה זו מתחייבת מהוראות החוק והתקנות, ובהליך לפנינו המערער לא העלה טענות כנגד תוקפו של ההסדר שנקבע בתקנות.

...

המערער טען כי בשל עבודות השירות נרשם ללימודים בקורס ערב ולא לקורס בוקר המקביל, שבו משך הלימודים הוא 10 חודשים בלבד, והיה על בית הדין האזורי ליתן משקל לעובדה זו; בסופו של דבר המערער למד בקורס פרק זמן קצר משנה; פרשנות תכליתית של הוראות חוק הבטחת הכנסה והוראה מפורשת בחוק – סעיף 2(8) לחוק - מקנה זכאות להבטחת הכנסה; עבודות השירות שביצע המערער בבית חולים רמב"ם היו כרוכות בעבודה פיזית במשרה מלאה בת שמונה שעות, והוא לא יכול היה לעבוד בעבודה נוספת.

הכרעה: לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגענו לכלל מסקנה כי נוכח ההוראות המפורשות של חוק הבטחת הכנסה והתקנות, ומשהמערער טען לפרשנות הוראות החוק והתקנות, ולא העלה טענה בנוגע לתוקף התקנות, אין מנוס מלדחות את הערעור.

סוף דבר – נוכח הוראות החוק והתקנות, ונוכח העובדה שבהליך זה לא הועלו טענות כנגד תוקפו של ההסדר שנקבע בתקנות – הערעור נדחה.

עם זאת, מהטעמים שפורטו לעיל, אנו סבורים כי מן הראוי שתיבחן האפשרות לשנות את ההסדר שנקבע בתקנות, כך שהחריג שקבוע בתקנה 6(ב)(2), הן לגבי לימודים ב"מוסד" בכלל ולמצער לגבי לימודים ב"מוסד" כאמור בתקנה 6(א)(5) יחול גם על מי שמרצה עבודות שירות.

נוכח האמור, אנו מורים כי העתק מפסק הדין יועבר ליועץ המשפטי למוסד לביטוח לאומי, ליועץ המשפטי לממשלה וליועץ המשפטי של משרד הרווחה.

לפנינו תביעת התובעת, הגב' זלמה קייקוף כנגד הנתבעת, חברת אנטרופי יועצים בע"מ לפצוי בגין פיטורים שלא כדין ופצוי מכוח חוק שיויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ה – 1988, בשל טענתה לאפליה מחמת גיל ולזכויות נוספות בגין תקופת עבודתה בנתבעת.

המסגרת העובדתית וטענות הצדדים התובעת, הגב' זלמה קייקוף (להלן:התובעת או גב' קייקוף) הועסקה כמנהלת משרד בנתבעת, החל מיום 11.5.14 ועד ליום 30.5.18.

תימצות טענות הנתבעת מנגד טוענת הנתבעת, כי התובעת השמיטה עובדות מהותיות מכתב התביעה, לרבות העובדה שהיא בקשרי מישפחה עם מר קציר שעזר לה בכל דרך אפשרית, לרבות לאחר שבעלה נפטר ואף שילם את עלות סדורי הלוויה של בעלה ז"ל של התובעת וכן סייע לה במהלך השבעה.

" יפים לעניינו דברי בית הדין הארצי בע"ע (ארצי) 209-10 ליבי וינברגר נ' אוניברסיטת בר אילן [פורסם בנבו] (מיום 06.12.12): "האיסור על הפליה מחמת "גיל" התווסף לחוק שויון ההזדמנויות במסגרת תיקון מס' 3 משנת 1995, יחד עם עילות נוספות .

...

עיון בתלושי השכר מעלה כי אכן הם תואמים להסכמות בהסכם העסקה וכי לשכר התובע התווסף סך של 500 ₪ בגין רכיב אש"ל. לא שוכנענו כשהתובעת הרימה את הנטל להוכיח כי מדובר ברכיב פיקטיבי.

נוכח האמור לא שוכנענו כי בנסיבות אלו יש לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, כאשר התובעת לא עמדה בנטל הנדרש להוכיח כי העיכוב חל בשל מחדלי הנתבעת וכן לא הוכיחה כי שחררה כספים אלו באיחור בשל כך. יתרה מזאת עיון בנספח ת5 שצורף לתצהיר התובעת מעלה כי מדובר בטופס 161 א' שמולא על ידי התובעת ונחתם על ידי התובעת בלבד ומשכך לא ברור כיצד מילויו באיחור קשור למחדלי הנתבעת.

סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל, ובהתאם תשלם הנתבעת לתובעת תוך 30 ימים מהיום, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין הפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה בסך 35,000 ₪.

טענות הצדדים טענות התובעת לטענת התובעת במסגרת התמודדותה לתפקיד חוקרת מחוזית, אחת המתמודדות במיכרז, גב' אלין אלול היתה מדריכה בצוות.

יודגש, כי זכות הטיעון מוקנית לעובד לא רק במקרה של פיטורים, אלא גם במקרים שבהם מבקש המעסיק לשנות את תנאי ההעסקה כגון – העברה לתפקיד אחר, שינוי הקף המשרה, וכיו"ב (ר' ע"ע (ארצי) 1465/02 בנימין משה – איגוד ערים לכבאות והצלה טבריה, פד"ע לט 646 (2004); ע"ע (ארצי) 173/06 מירה גרינשפן – האוניברסיטה העברית בירושלים (8.11.07); ע"ע (ארצי) 39172-11-16 מדינת ישראל – **** שדה (3.6.18)).

תצהירה ועדותה של גב' שרביט עולים בקנה אחד עם חקירתה בנוגע לתביעת התובעת אל מול המוסד לביטוח לאומי להכיר בפגיעתה נוכח אותה ישיבה כפגיעה בעבודה, ועיון בחקירה זו מחזק וממחיש את חוסר תום הלב וחוסר האנושיות שנקט הנתבע כאשר הודיע לתובעת על כך שלא תשמש יותר בתפקיד אליו נבחרה במיכרז, עדות שעולה בקנה אחד עם עדות התובעת: " ...ש: מה ידוע לך לגבי הישיבה בה התבקשה הגב' אנה שטקלר על העברתה מתפקידה? ת:... המנכ"ל אילעזר יבלון זימן את הישיבה בה נכחו המנכ"ל, אני, אנה שטקלר ולמיטב זכרוני אפרת מייקין- יועצת המנכ"ל שכתבה פרוטוקול שלא הופץ, רונית צור, מנהל אגף משאבי אנוש אלמוג שרב. נושא בגינו זומנתי היה חקירות ילדים שהמנכ"ל אמר לי בשיחה מקדימה, אגבית, ימים לפני כן שהגיע להחלטה שתימצא חן בעיני. המנכ"ל ניהל את הישיבה ופתח בהכרזה שהגיע להחלטה להזיז את חנה מתפקידה ומעתה היא הבעיה שלי ועלי למצוא לה תפקיד, אמר זאת כאילו חנה לא נימצאת בחדר ולא פנה אליה בכלל. בהמשך מנה את שאר שנויי כוח האדם. ניסיתי להביע את התנגדותי למהלך הזזתה של חנה כפי שעשיתי מול השר מאיר כהן, אולם המנכ"ל הבהיר כי לא ישנה את החלטתו. אמרתי שמגיע לחנה לזוז משם כפרס על הסבל הנגרם מזה למעלה משנתיים על ידי קבוצות עובדות שאינן מקבלות את נהולה שלא בצדק ונתמכות ע"י ועד המשרד שהן בעצמן חלק ממנו. ש. כיצד הגיבה חנה למשמע הדברים? ת: כמוני, קיבלה הלם. דמעות זלגו מעיניה ויחד עם זאת אמרה למנכ"ל לאחר ..חצי שעת דיון לאחר שנתן לה את זכות הדיבור כי היא נוכחת בחדר וראוי לדבר איתה. הבהרתי למנכ"ל כפי שעשיתי בעבר עם מנכ"לים אחרים כי חנה מנהלת ראויה ואין שום סיבה להזיזה מתפקידה בשל התנכלותם של מספר עובדים הנתמכים ע"י הועד ומשסים את אמצעי התיקשורת נגדה. ש: האם היתקיימו עם הגב' אנה שטקלר דיונים קודמים לגבי העברתה מהתפקיד? ת: לא. היתקיימו עימה דיונים קודמים לאור הטענות של אותה קבוצת עובדים שרצתה בהחלפתה. הנושא של העברתה מתפקיד הועלה בפני ע"י השר מאיר כהן ועוזריו. הודעתי שעל גופתי והנושא הוסר ולא הגיע אליה. מבחינת חנה, לראשונה באותה פגישה נחשפה לרעיון העברה מתפקידה. כל הדיבורים בעיניינה היו בע"פ כולל הטענות כלפיה. בקשתי לראות את הטענות של הועד כלפיה בכתב ומעולם לא קיבלנו דבר.. למיטב ידיעתי נכתב פרוטוקול ע"י הגב' אפרת מייקן אולם לא הופץ ולא הגיע לידיי" (ר' נספח כו' לתצהיר התובעת).

פיצוי התובעת – עגמת נפש ונזק נפשי עיון בכתב התביעה של התובעת מעלה כי תובעת היא פיצוי בגין עגמת נפש וגרימת נזק נפשי בשל האופן שבו הנתבע העביר אותה מתפקידה באופן חד צדדי מבלי שניתנה לה כל אפשרות להשמיע את טענותיה ונוכח הפגמים הרבים שחלו בנידון כמפורט בכתב התביעה.

יפים לעניינו דברי בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 360/99 אהרון כהן נ. מדינת ישראל עבודה (ארצי כרך לג' (61) 32) (להלן: פרשת כהן) שם נדון עניינו של עובד שהועבר מתפקידו כמנהל מינהל סחר פנים במשרד המסחר והתעשייה, בית הדין קבע כי העברתו מתפקידו נעשתה שלא כדין, בחוסר תום לב, ותוך הפרת חוזה העבודה בין הצדדים,  על כן קבע בית הדין כי יש מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין נזק לא ממוני, בית הדין קבע לאמור: "עגמת נפש, כאב וסבל, אי נוחות, פגיעה ברגשות, אשר נגרמו עקב קיומו הלקוי של חוזה, כולם מהוים נזק לא ממוני, אשר, כבדיני הנזיקין, מוכרים גם בדיני החוזים. דיני החוזים מכירים בהם כנזק בר פיצוי (ראה ע"א 348/79 חנה גולדמן נ' יצחק מיכאלי, תמר מיכאלי וחברת ביניש בע"מ, פ"ד לה(4), 31; דוד קציר, "תרופות בשל הפרת חוזה", חיפה 1991, חלק ב', עמוד 1087).

...

עם זאת לא שוכנענו כי יש לקזז את הסכומים שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי שעה שיש בהם כדי לפצות אותה על הנכות הנפשית שנגרמה לו ואין לכך קשר לפיצוי ממוני בנוגע להפסד שכר.

אשר על כן שוכנענו כי יש לפצות את התובעת בגין ההפרש בין השכר שקיבלה עובר להעברה מתפקידה לבין הפנסיה שקיבלה וזאת לתקופה של 24 חודשים.

כמו כן מדובר בפיצוי בגין ימי מחלה שהתובעת בחרה לקבלם והתשלום בגינן נעשו בהתאם להוראות חוק דמי מחלה והוראות התקשי"ר. בכל הנוגע לטענת של אבדן אחוזי פנסיה לא שוכנענו כי יש לפצות בגין רכיב זה, שעה שהתובעת קיבלה יותר משבעה אחוזי פנסיה נוספים בשל מצב בריאותה.

תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בגין תאונת דרכים שאירעה לתובע (יליד 29.5.1985) ביום 23.3.17, עת נהג ברכב נושא רשוי מספר 38-526-78 מבוטח על ידי הנתבעת (להלן – התאונה).

לאחר שבחנתי את מלוא הראיות, התרשמתי מן התובע ועדותו, קראתי בעיון את חווה"ד הרפואיות, שאלות ההבהרה והתשובות, ועיינתי בכתבי טענות הצדדים, לרבות סיכומי טענותיהם, מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בסך כולל של 456,232 ₪.

זאת ועוד, מדו"ח רציפות ביטוח שצרפה הנתבעת לראיותיה ביום 28.6.21 עולה כי בשנת 2018 נרשם התובע – נוסף לכל עיסוקיו – גם כתלמיד להשכלה גבוהה באוניברסיטת תל אביב.

הנתבעת סבורה כי די בפצוי בסך של 50,000 ₪ בראש נזק זה. ברע"א 7798/18, פלונית נ' עדי שושנה (22.11.18), קבע כב' השופט עמית: "כאשר הנכות הרפואית היא נמוכה ועומדת על 5%, ההנחה היא שמידת ההגבלה וההשפעה על התיפקוד היום-יומי אינה בהכרח זהה לנכות הרפואית, והפרקטיקה הנוהגת היא לפסוק סכום גלובאלי". לכך יש להוסיף את הכלל הידוע ולפיו "נכויות בשיעור נמוך של 5% או אפילו עד 10% מטבען שאינן עלולות להשפיע על כושר התיפקוד הנוגע להשתכרות אצל אדם מן היישוב" (י' קציר, "פיצויים בשל ניזקי גוף", מהדורה חמישית עמ' 259).

...

סיכומו של דבר הוא כי לתובע נכות צמיתה בשיעור של 5% בשל הגבלה קלה בחלק מתנועות עמוד השדרה הצווארי ונכות צמיתה בשיעור של 10% בשל סחרחורות.

באין הבהרות להפחתה בשכרו של התובע, באין ראיות לטעמים לכך, בהיעדר טענות בדבר פגיעה בהכנסות בשנת 2017 ובהינתן תוספת של לימודים על שלל עיסוקיו של התובע, אני קובעת כי התובע לא הוכיח כי נגרמו לו הפסדי שכר עקב ובגין התאונה.

סיכום ראשי הנזק הפסד השתכרות לעתיד - 360,000 ₪ עזרה והוצאות 8,000 ₪ כאב וסבל – 28,000 ₪ ------------- סה"כ - 396,000 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 396,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 60,232 ₪ והוצאות משפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתן.

מבוא תביעה ותביעה שכנגד, העוסקות בתאונת דרכים שארעה ביום 05/06/18 בצומת מרומזר במפגש בין שד' האוניברסיטה ורח' אהרון קציר בירושלים.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, שמעתי את עדויותיהם בדיון שנערך בפניי ביום 11/11/20, ועיינתי במסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט, הגעתי למסקנה כי דין התביעה העיקרית להיתקבל בחלקה ודין התביעה שכנגד להדחות, ואסביר: ראשית, התובע הביא עמו שני עדים נוספים לתמיכה בטענותיו, האחד- יחיא שישב לידו ברכב בעת היתרחשות התאונה, והשני- מר נאז'י מוחמד (להלן: "נאז'י" או "הולך הרגל"), שעמד לחצות את הכביש וצפה במתרחש.

...

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובע סך של 15,888 ₪ בתוספת הוצאות המשפט.

בנוסף לכך ישלמו הנתבעים לתובע שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.