ביום 7/11/21 השיב הנאמן לבקשה וטען כי סעיף 175 (א)(3) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח 2018 (להלן: "החוק") קובע כי הפטר אינו חל על חוב מזונות, אולם סעיף 175 (ב)(2) לחוק קובע כי לבית המשפט סמכות להחלת ההפטר על חוב המזונות בנסיבות חריגות המצדיקות זאת.
לראייה, אף נקבע כי קציבת מזונות בהליך פשיטת רגל, אינה מבטלת את חובת תשלום ההפרשים (בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית (מיום 23/2/20)).
רשימת הקריטריונים אשר יש לבחון בשאלת מתן הפטר לחוב מזונות של יחיד, בהתאמה להליך חידלות הפרעון כוללת את כושר הפירעון הנוכחי של היחיד ועד כמה צפוי להשתנות בעתיד, קיומם של נכסים בבעלות היחיד, גיל ומצב בריאותי, מצב אישי ומשפחתי, נסיבות הווצרות החוב, חוב עבר בלבד או חוב שוטף הממשיך להיצבר, חלוף הזמן ממועד יצירת החוב, "תרומת" היחיד להתמשכות ההליכים בעיניינו (כדי למנוע מצב בו יחיד יעדיף להיתחמק מתשלום זמן רב כדי לקבל לבסוף הפטר ממנו),מאמצי היחיד לפירעון החוב מיוזמתו או שהחוב נפרע בחלקו כתוצאה מהליכי גבייה שננקטו, האם היחיד עדיין חב בפרנסת הזכאים למזונות ובפרט קטינים, לעומת מצב בו החוב שייך לעבר הרחוק (שאז חוב המזונות מאבד ממהותו המקורית ומתקרב יותר לחוב כספי רגיל), מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות והאם יפגע קיומם המינימאלי בכבוד, האם היחיד מיצה את האפשרויות הקיימות בפניו במסגרת הליכי הוצל"פ והאם יש בכך כדי להביא תועלת לנושים.
...
לאור המקובץ, הנאמן אינו מתנגד להחלת צו ההפטר על חוב מזונות העבר כלפי המל"ל והנושה.
דיון והכרעה:
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשתו של היחיד להתקבל בחלקה, מהטעמים שיפורטו להלן.
לאור המקובץ ובכדי ליצור איזון בין חשיבותו הרבה של תשלום דמי המזונות עבור כלל הציבור וכדי למנוע עידוד חייבים מהשתמטות מחובת תשלום דמי המזונות, לבין נסיבותיו האישיות של היחיד אשר עומד במרבית הקריטריונים להחלת חריג הפטר המזונות, כאמור ובשים לב להסכמת המל"ל לקביעת מתווה שיאפשר ולו תשלום מינימלי מטעם היחיד עבור חוב המזונות, אני קובעת כי לחובת התשלומים של היחיד, תיווסף חובת תשלום בסך 200 ₪ נוספים למשך 55 חודשי תקופת הנשייה.
