ביום 4.3.15 הגישה התובעת תביעה לתשלום גמלה לתלויים בנפגע עבודה, ובהחלטה מיום 17.5.15 דחה הנתבע את התביעה, מן הטעם שלא הוכחה חשיפה לחומרי צבע במהלך עבודתו של המנוח.
מה הסיבה הסבירה ביותר לפטירת המנוח על פי החומר הרפואי שבפניך?
שימת לב המומחית מופנית לכך כי: ראשית, גרימה – אין משמעה בהכרח גרימה בלעדית, אלא די בכך שהפגיעה בעבודה בצרוף גורמים נוספים הביאה למות המנוח;
שנית, מבחינת מידת הגרימה הנחוצה לקביעת קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לפטירה, יש צורך בהשפעה משמעותית של הפגיעה בעבודה על מות המנוח.
"
בית הדין נעתר, באופן חלקי, לבקשת התובעת להפנות למומחית שאלות הבהרה, עליהן השיבה המומחית ביום 31.8.20, כדלקמן:
לשאלה:
"א. כעולה ממחקר ה – IARC ו/או מחקרים אחרים האם יש משמעות לכך שהמנוח נחשף תעסוקתית לתהליכי צבע בשנים, כמפורט בעובדות המקרה (ראי העובדות המפורטות בהחלטה מיום 10.4.19 המצ"ב)? האם חשיפתו לצבע בשנים אלו עשויה להגדיל את הסבירות להשפעה משמעותית של העבודה אל מול חשיפה לצבע בשנים מאוחרות יותר? כיצד לשנים שבהם היתה החשיפה משמעות על הקשר וההשפעה במקרה זה?"
השיבה המומחית:
"מבחינת חשיפה התעסוקתית לשנים שבהם התובע עבד כצבע יש משמעות של השפעה על התפתחות מחלתו מבחינת קשר סיבתי או החמרת המצב הקיים."
לשאלות:
"ב. סעיף 2.1.3 למחקר ה – IARC ישנה היתייחסות למחקר שבחן את הסיכון אל מול משך החשיפה לצבע. האם נכון שבשונה מתוספת הסיכון הנוגעת לחשיפה לצבע באופן כללי כמצוין בחוות דעתך, כאשר ביצוע פלוח לפי וותק נמצאה תוספת סיכון משמעותית יותר לבעלי וותק חשיפה לצבע העולה על 10 שנים ותוספת סיכון נמוכה מהכתוב בחוות הדעת לבעלי וותק חשיפה של פחות מ – 10 שנים?
...
השיבה המומחית:
"לא נכון. המנוח היה חשוף לשני גורמי סיכון וודאיים לסרטן הריאות עישון סיגריות ועבודה כצבע. מדובר על חישובים המתאימים לסיכון המיוחס לאוכלוסייה ולכן ברור שהסיכון הוא בין 25-50% הרי לכן עבודה צבע הוכללה כגורמת לסרטן הריאות. מכאן כי הסבירות שעבודתו של המנוח גרמה למחלת סרטן הריאות הינה 50% לפחות. בניסיון להמחיש בצורה מספרית את הסיכון היחסי של כל גורם ומשמעותו אצל המנוח – במקרה ייחודי זה – הרי שהסיכון היחסי מהחשיפה לצבע לא מגיע ל-20% והוא פחות מהשפעה משמעותית. גם אם ניקח בחשבון ותק בצבע כמתואר המשקל היחסי של העישון לא ישתנה ולעבודה בצבע השפעה פחותה בהרבה מ-20%."
בית הדין נעתר, ברובה, לבקשת התובעת להפנות למומחית שאלות הבהרה נוספות, להן השיבה המומחית ביום 23.12.20, כדלקמן:
לשאלה:
"א. מה משמעות תוספת הסיכון שראית לנכון לייחס למקרה דנן, קרי, 1.37, לאפשרות של המנוח לחלות בסרטן הריאות? האם משמעות הדבר כי למנוח היה סיכון של 37% יותר מהאוכלוסייה הכללית לחלות בסרטן?"
השיבה המומחית:
"משמעות סיכון יחסי הוא מדידת חוזק הקשר כמרכיב חשוב ואחד המדדים לקביעת קשר סיבתי. המשמעות היא שלתובע סבירת של מעל 50% כי חלה בסרטן ריאות על רקע החשיפה התעסוקתית מאחר ויש קשר סיבתי בין חשיפה לצבעים לסרטן ריאות. הוכח קשר סיבתי בין חשיפה לצבעים וסרטן ראיות, כך נקבע גם על ידי IARC. במקרה ייחודי זה שלא תוארה חשיפה משמעותית לצבעים, אך תואר עישון חריג בהיקפו הרי שניתן לייחס סיכון בר ייחוס כפי שקיים באוכלוסייה 0.5-1.1% לחשיפה לצבעים ו-88-95% לחשיפה לעישון."
לשאלה:
"ב. מאחר שעסקנן בדין האזרחי בו נדרשת סבירות של 50% לקש"ס האם תוספת הסיכון שציינת היא מובהקת סטטיסטית? קרי רמת המובהקות של 50%?"
השיבה המומחית:
"חשיפה כצבע היא גורם סיכון ויש קשר סיבתי לסרטן הריאות בסבירות של מעל 50%."
לשאלה:
"ג. בשאלה ג' נשאלת לגבי תוספת סיכון של 1.95 לבעלי ותק מעל 10 שנים שנות חשיפה (שבנסיבות המקרה דנן המנוח עבד 17 שנים בחשיפה) מדוע לא ניתן לשלול במקרה דנן שתוספת סיכון זו (1.95) רלוונטית?"
השיבה המומחית:
"מדובר על סיכון יחסי שהוא מדד חשוב, אך במקרה ייחודי זה כמפורט לעיל הסיכון בר ייחוס לחשיפת התובע לצבע נמוך ואינו משמעותי."
לשאלה:
"ד. לשאלה ג' שלא ניתן לשלול שתוספת הסיכון גבוהה יותר ובהתחשב בתשובתך לשאלה ד' כי חשיפה לצבע מהווה גורם עצמאי, כיצד הגעת למסקנה כי הסיכון היחסי אינו מגיע ל- 20%? תשומת לבך כי עסקינן בתיק אזרחי בו נדרשת סבירות של קש"ס מעל 50%. משמע שלא נדרשת וודאות כי ההשפעה הייתה מעל 20% אלא די בסבירות שכזו."
השיבה המומחית:
"בחשיפה לצבע הסיכון היחסי הוא 1.37 ואילו הסיכון היחסי בעישון 15-20. יש סבירות כי נגרם סרטן כתוצאה מחשיפה לצבע, אך ההשפעה אינה משמעותית במקרה ייחודי זה לנוכח העישון."
לשאלה:
"ה. בנסיבות אלו האם אין מקום להתחשב בתוספת הסיכון ומסקנת ה-IRAC כפשוטה וככזו המשפיעה על שיעור השפעה בסבירות מעל 50%?"
השיבה המומחית:
"יש קשר סיבתי בין חשיפה לצבע לבין סרטן הריאות השפעת תנאי העבודה אינה משמעותית."
לשאלה:
"ו. האם נכון שבהתחשב בותק חשיפתו של המנוח ובחשיפתו לצבעים הרי שמסקנת המחקר של ה- IRAC לפיה עבודה כצבעי מהווה גורם לסרטן ריאות רלוונטית לתובע ככל שלא אנא נמקי מהיכן ממחקר ה- IRAC ניתן ללמוד כי השפעת העבודה במקרה דנן פחותה בהרבה מהשפעת העישון?"
השיבה המומחית:
"כפי שהוסבר לעיל הסיכון מעישון עולה במקרה ייחודי זה, כך שהשפעת תנאי העבודה אינה משמעותית."
לשאלה:
"ז. בתשובתך לשאלה ה' בצעת חישוב כלשהו והגעת למסקנה שההשפעה פחותה מ- 20% האם נכון שביחס לצבעים מעשנים עם ותק של 10 שנים ויותר הסיכון שנמצא היה 1.35 ולא פחות מ- 20. איפה מצוין במחקר ה- IRAC כי הסיכון פחות מ- 20%?"
השיבה המומחית:
"המסקנות מבוססות על הספרות המקצועית העדכנית."
לשאלה:
"ח. שעה שמסקנת ה- IRAC מתאימה לעבודתו (תק' החשיפה, עישון, צביעה) מדוע אין לקבל את המלצת ה- IRAC או כפי שהיא? האם להערכתך מתחייב לבצע משחק עם הנתונים/נוסחאות נוספות על בסיס נתונים שכבר מצאו תוספת סיכון בקרב צבעים ומעשנים?"
השיבה המומחית:
"המסקנה היא מסקנה מקצועית ומתייחסת לכל גורמי סיכון במקרה ייחודי זה."
עיקר טענות הצדדים
התובעת עתרה למינוי מומחה רפואי נוסף.
לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ועיינתי בכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה שלפני לא קיימת הצדקה למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף, שכן חוות דעתה של המומחית סבירה מנומקת וברורה, והיא נסמכת על החומר הרפואי שהונח בפניה, ועל העובדות שנקבעו על ידי בית הדין, על יסוד הסכמת הצדדים.
המומחית אמנם לא מצאה לשנות מחוות דעתה אף לאחר שנשאלה שאלות הבהרה, אולם לא שוכנעתי שיש בכך כדי להעיד על כך שהיא מבוצרת בעמדתה.
נוכח כל האמור, ומשלא מצאתי כי מתקיים טעם ממשי המצדיק מינוי מומחה חלופי – הבקשה נדחית.
