מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קצבת תלויים לאלמנה במעמד ידועה בציבור

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

התכלית אשר עמדה לנגד עיני המחוקק בקביעת זכאות לקיצבת תלויים לידועה בציבור אשר בן זוגה לחיים הלך לעולמו היא אותה תכלית אשר עומדת לפנינו - תפיסת מעמדה של הידועה בציבור כשווה למעמדה של הנשואה, למצער לעניין זכאות לקיצבת תלויים בו משולמת קצבה לאלמנה לאחר פטירת בן זוגה לחיים" (שם, פסקות 9-12, ההדגשות במקור).
...
לפיכך, במכלול השיקולים גם אני איני רואה עילה להתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי וסבורה כי דין העתירות להידחות.
בצד זאת הנני רואה לנכון להוסיף שלוש הערות: (א) המסקנה כי אלמנה אשר לא באה שנית בברית הנישואין, אך חיה כידועה בציבור ומתגוררת עם בן זוגה – כמוה כאלמנה שחזרה ונישאה לשם פקיעת זכותה לקצבת שארים, או לקצבת תלויים הניתנת לה מכוח בעלה המנוח – מקובלת עלי.
לפיכך נראה לי שעובר להפקעת הזכות ראוי שהמוסד לביטוח לאומי יעניק זכות טיעון מלאה למי שזכותו אמורה להישלל, וזאת בנוסף לזכות הערעור העומדת לו ממילא בעקבות ההחלטה.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2007 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט יגאל פליטמן: האם יש להפלות ולהבדיל, לעניין הפקעת הזכאות לקיצבת תלויים או שאירים, בין אלמנה שנישאה בטקס דתי לבין אלמנה אשר הקימה את ביתה מחדש במשותף עם בן זוגה לחיים הידוע בציבור תוך גידול ילדיהם המשותפים - זו השאלה העומדת לפתחנו בעירעור זה. מכיוון שבשני הערעורים שלפנינו מתעוררות שאלות דומות, החלטנו לאחד את הדיון בהם, כאמור בהוראת תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב -1991.
כפי שנוהג כיום המחוקק, בחוק מישפחות חיילים שנספו, בפעולתו להשוואת מעמדה של האלמנה הידועה בציבור למעמדה של אלמנה שנישאה מחדש לעניין פקיעת הזכאות לקיצבה.
...
השופט יגאל פליטמן: האם יש להפלות ולהבדיל, לעניין הפקעת הזכאות לקצבת תלויים או שאירים, בין אלמנה שנישאה בטקס דתי לבין אלמנה אשר הקימה את ביתה מחדש במשותף עם בן זוגה לחיים הידוע בציבור תוך גידול ילדיהם המשותפים - זו השאלה העומדת לפתחנו בערעור זה. מכיוון שבשני הערעורים שלפנינו מתעוררות שאלות דומות, החלטנו לאחד את הדיון בהם, כאמור בהוראת תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב -1991.
אולם נוכח עמדת המוסד אשר רואה בגב' בוארון פינק כ"ידועה בציבור" החל מיום הולדת בנם המשותף של בני הזוג בלבד, וכאמור במכתב המוסד מיום 16.5.04, אנו קובעים כי יש לראות בגב' בוארון פינק כידועה בציבור החל ממועד לידת בנה הוא ה - 14.7.99.
סוף דבר - דין ערעור המוסד להתקבל.
אנו קובעים כי יש לראות במשיבות, בשני הערעורים, כ"אלמנה שחזרה ונישאה" החל מהמועדים האמורים.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2006 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

העירעור שבפניינו המחלוקת בעירעור זה נסובה על השאלה האם הדין, לעניין הפקעת הזכאות לקבלת קצבת תלויים, מבדיל בין מעמדה של אלמנה הנישאת כדת וכדין למעמדה של אלמנה שהפכה לידועה בציבור? האם הדין מחד מפקיע מאלמנה, אשר נישאה לפני פרק זמן קצר כדמו"י, את הזכות לקבלת קצבת תלויים אולם מאידך אינו מפקיע זכאות זו מאלמנה ידועה בציבור המקיימת אורח חיים משפחתי עם בן זוגה, אבי ילדיה? סעיף 135 לחוק עוסק בעיניין הפקעת זכאות לקיצבת תלויים ל"אלמנה שחזרה ונישאה".
...
השופט יגאל פליטמן: קראתי את פסק דינה של חברתי, סגנית הנשיא, השופטת אלישבע ברק אוסוסוקין, אלא שבניגוד לדעתה, אני סבור, כי בנסיבות המקרה מעמדה של המשיבה כידועה בציבור מפקיע את זכותה להמשך קבלת קצבת תלויים.
אולם נוכח עמדת המוסד אשר רואה במשיבה כ"ידועה בציבור" החל מיום 18.9.94 בלבד, וכאמור במכתב המוסד למשיבה מיום 29.5.03 (להלן:"הודעת המוסד למשיבה"), אנו קובעים כי יש לראות במשיבה כ"אלמנה שחזרה ונישאה" החל מיום 18.9.94.
רבות התלבטתי האם יש בלידת ילדים משותפים כדי לשנות את קביעת מצבה העובדתי של המערערת כ"ידועה בציבור" והגעתי לכדי מסקנה כי אין בעובדה זאת לבדה כדי לשנות את סיווגה של המערערת מ"אלמנה" ל"ידועה בציבור" על המשמעויות הכלכליות הנגזרות מכך, לרבות האבחנה המתוארת בפסקי דינה של כב' השופטת ברק לעניין היציבות של שני המצבים.
סוף דבר – הערעור נדחה כאמור בפסק דינה של סגנית הנשיא אלישבע ברק אליה הצטרפו נציגי הציבור גב' אורלי ביטי ומר יצחק קאול, כנגד דעתם החולקת של השופטים יגאל פליטמן ושמואל צור.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2007 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט יגאל פליטמן: האם יש להפלות ולהבדיל, לעניין הפקעת הזכאות לקיצבת תלויים או שאירים, בין אלמנה שנישאה בטקס דתי לבין אלמנה אשר הקימה את ביתה מחדש במשותף עם בן זוגה לחיים הידוע בציבור תוך גידול ילדיהם המשותפים - זו השאלה העומדת לפתחנו בעירעור זה. מכיוון שבשני הערעורים שלפנינו מתעוררות שאלות דומות, החלטנו לאחד את הדיון בהם, כאמור בהוראת תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב -1991.
כפי שנוהג כיום המחוקק, בחוק מישפחות חיילים שנספו, בפעולתו להשוואת מעמדה של האלמנה הידועה בציבור למעמדה של אלמנה שנישאה מחדש לעניין פקיעת הזכאות לקיצבה.
...
השופט יגאל פליטמן: האם יש להפלות ולהבדיל, לעניין הפקעת הזכאות לקצבת תלויים או שאירים, בין אלמנה שנישאה בטקס דתי לבין אלמנה אשר הקימה את ביתה מחדש במשותף עם בן זוגה לחיים הידוע בציבור תוך גידול ילדיהם המשותפים - זו השאלה העומדת לפתחנו בערעור זה. מכיוון שבשני הערעורים שלפנינו מתעוררות שאלות דומות, החלטנו לאחד את הדיון בהם, כאמור בהוראת תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב -1991.
אולם נוכח עמדת המוסד אשר רואה בגב' בוארון פינק כ"ידועה בציבור" החל מיום הולדת בנם המשותף של בני הזוג בלבד, וכאמור במכתב המוסד מיום 16.5.04, אנו קובעים כי יש לראות בגב' בוארון פינק כידועה בציבור החל ממועד לידת בנה הוא ה - 14.7.99.
סוף דבר - דין ערעור המוסד להתקבל.
אנו קובעים כי יש לראות במשיבות, בשני הערעורים, כ"אלמנה שחזרה ונישאה" החל מהמועדים האמורים.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

התכלית אשר עמדה לנגד עיני המחוקק בקביעת זכאות לקיצבת תלויים לידועה בציבור אשר בן זוגה לחיים הלך לעולמו היא אותה תכלית אשר עומדת לפנינו - תפיסת מעמדה של הידועה בציבור כשווה למעמדה של הנשואה, למצער לעניין זכאות לקיצבת תלויים בו משולמת קצבה לאלמנה לאחר פטירת בן זוגה לחיים" (שם, פסקות 9-12, ההדגשות במקור).
...
לפיכך, במכלול השיקולים גם אני איני רואה עילה להתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי וסבורה כי דין העתירות להידחות.
בצד זאת הנני רואה לנכון להוסיף שלוש הערות: (א) המסקנה כי אלמנה אשר לא באה שנית בברית הנישואין, אך חיה כידועה בציבור ומתגוררת עם בן זוגה – כמוה כאלמנה שחזרה ונישאה לשם פקיעת זכותה לקצבת שארים, או לקצבת תלויים הניתנת לה מכוח בעלה המנוח – מקובלת עלי.
לפיכך נראה לי שעובר להפקעת הזכות ראוי שהמוסד לביטוח לאומי יעניק זכות טיעון מלאה למי שזכותו אמורה להישלל, וזאת בנוסף לזכות הערעור העומדת לו ממילא בעקבות ההחלטה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו