על החלטה זו נסובה התובענה שלפנינו, במסגרתה מבקש התובע לקבוע כי הוא והמנוחה היו ידועים בציבור, כהגדרת מונח זה בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- החוק או חוק הביטוח הלאומי) בהתייחס לזכאותו לקיצבת שארים מכוח חוק הביטוח הלאומי.
"מערכת היחסים הזוגית" בין התובע לבין המנוחה עלתה כדי ידועים בציבור
"מערכת יחסים בין בני זוג מושתתת על שלושה יסודות, אשר ביניהם מתקיימת זיקת גומלין, והם: קיום חיי מישפחה כבני זוג, מגורים משותפים וניהול משק בית משותף" (עב"ל (ארצי) 21302-03-16 פוקילמן – המוסד לביטוח לאומי, 2.4.2019.
...
בנסיבות אלו, ולנוכח הנימוקים שנמסרו לפנינו, לא מצאנו בעובדה שהתובע בחר שלא לשתף את בני משפחתו ביחסיו עם המנוחה, או בעובדה כי לא הוצגו בפנינו תמונות מאירועים משפחתיים, כדי לגרוע מקביעתנו לעיל בדבר יחסי זוגיות ושיתוף.
בפסק הדין בעניין רפאילוב, התייחסה השופטת ח' גנדלר אופק (אשר היתה בדעת מיעוט) למצגים קודמים שהוצגו על ידי התובע ועל פי חוות דעתה יש להתייחס למצג כאמור בדרך הבאה:
"מחד, מצג קודם אינו חסם קשיח לבחינה בקשה חדשה אף אם היא אינה עולה בקנה אחד עם מצג קודם (בניגוד לאפשרות הראשונה). מנגד, מצג קודם בעל משקל משמעותי בעת שקילת הבקשה החדשה וההנחה שאם זכה המבוטח בזכויות מכוח המצג הרי שזה מבטא את מצב הדברים כהוויתם (בניגוד לאפשרות השניה). על פי אפשרות זו על המבקש לסטות ממצג קודם שהציג מוטל הנטל לשכנע בקיומה של הצדקה לכך, וזאת הן בהיבט הנורמטיבי והן בהיבט הראייתי. בהיבט הראייתי יוצר המצג חזקה כי זה היה מצב הדברים בעת הגשת הבקשה, וככל שהמבוטח מבקש לסטות מכך מוטל עליו נטל מוגבר, כשמידת הגברת הנטל היא כמידת טובת ההנאה שהופקה על יסוד המצג הקודם. בהתאמה על בתי הדין לבחון בזהירות רבה טענה כי מצג שהוצג בעבר הינו כוזב."
גם ככל שהיינו פועלים על פי עמדה זו, היינו מגיעים למסקנה כי התובע הצליח להרים את הנטל, גם אם מוגבר, להוכיח שהרישום בנ/3-נ/4 לא שיקף נכונה את מצבם האישי של התובע והמנוחה בעת רישום המסמכים והבסיס הראייתי לכך פורט לעיל.
סוף דבר
על יסוד האמור לעיל, אנו קובעים כי התובע הוכיח את מעמדו כידוע בציבור של המנוחה לצורך גמלת שאירים.