קצבת שארים ידועה בציבור מביטוח לאומי

על החלטה זו נסובה התובענה שלפנינו, במסגרתה מבקש התובע לקבוע כי הוא והמנוחה היו ידועים בציבור, כהגדרת מונח זה בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- החוק או חוק הביטוח הלאומי) בהתייחס לזכאותו לקיצבת שארים מכוח חוק הביטוח הלאומי.

"מערכת היחסים הזוגית" בין התובע לבין המנוחה עלתה כדי ידועים בציבור "מערכת יחסים בין בני זוג מושתתת על שלושה יסודות, אשר ביניהם מתקיימת זיקת גומלין, והם: קיום חיי מישפחה כבני זוג, מגורים משותפים וניהול משק בית משותף" (עב"ל (ארצי) 21302-03-16 פוקילמן – המוסד לביטוח לאומי, 2.4.2019.

...

בנסיבות אלו, ולנוכח הנימוקים שנמסרו לפנינו, לא מצאנו בעובדה שהתובע בחר שלא לשתף את בני משפחתו ביחסיו עם המנוחה, או בעובדה כי לא הוצגו בפנינו תמונות מאירועים משפחתיים, כדי לגרוע מקביעתנו לעיל בדבר יחסי זוגיות ושיתוף.

בפסק הדין בעניין רפאילוב, התייחסה השופטת ח' גנדלר אופק (אשר היתה בדעת מיעוט) למצגים קודמים שהוצגו על ידי התובע ועל פי חוות דעתה יש להתייחס למצג כאמור בדרך הבאה: "מחד, מצג קודם אינו חסם קשיח לבחינה בקשה חדשה אף אם היא אינה עולה בקנה אחד עם מצג קודם (בניגוד לאפשרות הראשונה). מנגד, מצג קודם בעל משקל משמעותי בעת שקילת הבקשה החדשה וההנחה שאם זכה המבוטח בזכויות מכוח המצג הרי שזה מבטא את מצב הדברים כהוויתם (בניגוד לאפשרות השניה). על פי אפשרות זו על המבקש לסטות ממצג קודם שהציג מוטל הנטל לשכנע בקיומה של הצדקה לכך, וזאת הן בהיבט הנורמטיבי והן בהיבט הראייתי. בהיבט הראייתי יוצר המצג חזקה כי זה היה מצב הדברים בעת הגשת הבקשה, וככל שהמבוטח מבקש לסטות מכך מוטל עליו נטל מוגבר, כשמידת הגברת הנטל היא כמידת טובת ההנאה שהופקה על יסוד המצג הקודם. בהתאמה על בתי הדין לבחון בזהירות רבה טענה כי מצג שהוצג בעבר הינו כוזב." גם ככל שהיינו פועלים על פי עמדה זו, היינו מגיעים למסקנה כי התובע הצליח להרים את הנטל, גם אם מוגבר, להוכיח שהרישום בנ/3-נ/4 לא שיקף נכונה את מצבם האישי של התובע והמנוחה בעת רישום המסמכים והבסיס הראייתי לכך פורט לעיל.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אנו קובעים כי התובע הוכיח את מעמדו כידוע בציבור של המנוחה לצורך גמלת שאירים.

כמו כן הנתבעת לא פנתה למל"ל, כמי שזכאית לקיצבת שארים, מתוקף מעמדה כידועה בציבור של המנוח, לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 .

...

לאור זאת אני מורה על דחיית ההתנגדות למתן צו ירושה.

חרף האמור, אני סבור כי הנתבעת פעלה בתום לב, גם אם לא עלה בידה להוכיח את תביעתה, ולפיכך אסתפק בחיוב הוצאות מתון ביותר המשקף את התנהלות הצדדים.

הנתבעת תשלם לתובעים סך של 5,000 ₪ כהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. ב"כ התובעים יגיש פסיקתא – צו ירושה - לחתימתי.

בעב"ל (ארצי) 21302-03-16 אידה שרה פוקילמן - המוסד לביטוח לאומי (02.04.2019) (להלן עניין – פוקילמן) נקבע כי כאשר מדובר בהוכחת הקשר הזוגי בין ידועים בציבור, על הטוען למערכת יחסים זוגית, להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים – "האחד -יחסים של 'ידועים בציבור' בעת פטירתו של בן הזוג; והשני - מגורים משותפים בשעת הפטירה." בעב"ל (ארצי) 1169/01 אורה אביטל - המוסד לביטוח לאומי (10.05.2004) (להלן- ענין אביטל) נפסק כי יש לפרש את המונח ידועים בציבור בהתאם לתכלית של החוק הספציפי למענו הוא נועד, וביחס לקיצבת שאירים התכלית היא בין היתר שמירה על אותה רמת החיים כפי שהייתה לפני פטירת בן הזוג (ר' עמ' 10 לפסק הדין בעיניין אביטל וגם עב"ל (עבודה ארצי) 731/07 לובוב קירשנר - המוסד לביטוח לאומי (06.09.2009).

...

לא מצאנו לנכון לקבל את עמדת התובע כי הבת נמצאת תחת השפעה של אחיה של המנוחה, מר רוזנצבלט (ר' סעיף 17 לתצהירו של התובע) באופן השולל את תוכן עדותה.

נוסיף כי את האמור בפסק דין זה קבענו, כמתחייב, לאור התרשמותנו כמיטב הבנתנו את מכלול העדויות והראיות שהוצגו לפנינו ולאורם, הגענו לכלל מסקנה כי דין תביעת התובע – דחייה.

סוף דבר – התביעה נדחית.

התשתית המשפטית בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, סעיף ההגדרות בפרק "ביטוח זקנה וביטוח שאירים", נקבע כי "אלמנה" היא: "מי שהיתה אישתו של המבוטח בשעת פטירתו". "אישתו" – על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי היא: "לרבות הידועה בציבור כאישתו והיא גרה עמו". מכאן, ניתן להכיר בידועה בציבור כ"אלמנה" לצורך ביטוח שאירים, בהתקיים שני תנאים: האחד – כי בשעת פטירתו של מבוטח היא הייתה ידועה בציבור כאישתו; השני – כי היא גרה עימו בשעת פטירתו.

מעבר לאמור, ביום 28.10.21 הגישה התובעת הודעה התומכת בגירסתה בדבר מגורים משותפים שלה ושל המנוח ברחוב מדינת היהודים 14 הרצליה, כמצוטט: "התובעת קיבלה לידה פלט דוח איכון. 2. לשישה חודשים מידגמיים נימצאו מעל 6,000 רשומות איכון מתוכן 2,523 רשומות בבית המערערת שם טוענת כי התגוררה עם המנוח. מצ"ב דוח איכון על גבי דיסק. 2. על גבי דוח האיכון מסומנות בצהוב 3 אנטנות שנמצאות בסמוך לבית בו התגורר ברחוב מדינת היהודית בהרצליה..." עיון ערים אנו לכך כי גם התובעת וגם המנוח לא הצהירו בדבר היותם ידועים בציבור במסמכים שהגישו לביטוח לאומי בכל הנוגע לגימלת אזרח ותיק והשלמת הכנסה, וכן ערים אנו לכך כי התובעת ציינה בתביעתה ובמסמכים שהגישה כי היא מתגוררת עם חברים כי היא מחפשת חדר להשכרה.

...

מנגד טוען הנתבע, כי דין התביעה להידחות, הואיל והתובעת לא היתה ידועה בציבור של המנוח בעת פטירתו ואף לא קודם לכן ומשכך אינה זכאית לגימלה.

במצב דברים זה שוכנענו כי אכן התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי פטירת המנוח עימו קיימה משק בית משותף, הובילה לכך שעליה היה לשאת ממועד פטירתו בכל הוצאות הבית ועלויות המחיה שעד לפטירתו של המנוח האמור, התחלק בין שניהם.

לאור המפורט לעיל, שוכנענו כי עלה בידי התובעת להוכיח כי מערכת היחסים בינה לבין המנוח כללה קשר זוגי וניהול משק בית משותף ומגורים יחדיו לרבות במועד סמוך לפטירתו המנוח.

התביעה מתקבלת.

בעב"ל (ארצי) 21302-03-16 אידה שרה פוקילמן - המוסד לביטוח לאומי (02.04.2019) (להלן עניין פוקילמן) נקבע כי כאשר מדובר בהוכחת הקשר הזוגי בין ידועים בציבור, על הטוען למערכת יחסים זוגית, להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים – "האחד -יחסים של 'ידועים בציבור' בעת פטירתו של בן הזוג; והשני - מגורים משותפים בשעת הפטירה." בעב"ל (ארצי) 1169/01 אורה אביטל - המוסד לביטוח לאומי (10.05.2004) (להלן- ענין אביטל) נפסק כי יש לפרש את המונח ידועים בציבור בהתאם לתכלית של החוק הספציפי למענו הוא נועד, וביחס לקיצבת שאירים התכלית היא בין היתר שמירה על אותה רמת החיים כפי שהייתה לפני פטירת בן הזוג (ר' עמ' 10 לפסק הדין בעיניין אביטל וגם עב"ל (ארצי) 731/07 לובוב קירשנר - המוסד לביטוח לאומי (06.09.2009)).

...

] אין חולק כי הליך הגמלאות אינו מחייב את הנתבע שכן כפי שטען הוא לא היה צד לו. יחד עם זאת, ולאחר שסקרנו את כלל הראיות כמפורט לעיל, מצאנו כי הליך הגמלאות מהווה חיזוק לכך שהמנוח והתובעת היו ידועים בציבור.

סוף דבר - מהמקובץ לעיל, מצאנו כי התובעת הוכיחה שהיא ידועה בציבור של המנוח.

כפועל יוצא מכך, תביעתה מתקבלת.