קצבת שאירים לאלמנה החיה כידועה בציבור

אם לא די בכך, בסיכומיה מפנה הנתבעת לבג"צ 5492/07 בוארון – בית הדין הארצי לעבודה (פורסם בנבו, 19.9.2010) (להלן: "בג"צ בוארון") בו קבעה כבוד השופטת א' חיות כי: "נוכח כל האמור לעיל אני סבורה כי בכל הנוגע לפקיעת הזכות לקצבאות שאירים או תלויים על-פי סעיפים 135, 255(ב)-(ד) ו-262 לחוק הביטוח הלאומי יש להחיל דין זהה על אלמנות החיות כידועות בציבור ועל אלמנות שחזרו ונישאו כדת וכדין, שכן תכלית החקיקה מצדיקה פירוש כזה ולשון הסעיפים מאפשרת זאת." לפיכך, טענה הנתבעת בסיכומיה כי בהתאם לבג"צ בוארון " אין להבחין בין אלמנה שחזרה ונישאה כדין ובין אלמנה שהקימה תא משפחתי חדש "כידועה בציבור" לצורך יישום הוראות חוק הביטוח הלאומי בהקשר של זכאות לקיצבת תלויים ולקצבת שאירים.

...

באשר לפיצוי הלנה - לא מצאנו לחייב את הנתבעת, שהיא קרן פנסיה מפעלית ותיקה, המושתתת על העקרון של ערבות הדדית וכל הוצאה המוטלת עליה משולמת מכספי העמיתים (להבדיל מקרן פנסיה חדשה), בפיצוי הלנה וממילא קיימת בתיק מחלוקת פרשנית כנה בנוגע לזכאות הנתבעת להפסיק את תשלום הגמלה וגם מסיבה זו אין אנו פוסקים פיצוי הלנה.

סוף דבר: תביעת גב' ריכרט - מתקבלת.

התביעה שכנגד – נדחית.

בפסק הדין ציין בית הדין האיזורי כי שוכנע "כי בנסיבות המקרה יש לראות בגב' שפירא סטאר ובמר עוגן סטאר כבני זוג הידועים בציבור למצער מחודש 1/00". בית הדין קבע כי משהפכה לידועה בציבור "יש לשלול מן הגב' שפירא סטאר את זכאותה לקיצבת שאירים בהתאם להוראת סעיף 255 לחוק הביטוח הלאומי, הדן באלמנה ש'חזרה ונישאה' וחל גם על אלמנה ש'הפכה לידועה בציבור". במענה לשאלה בדבר המועד ממנו יש לשלול את קצבתה של גב' שפירא, נסמך בית הדין האיזורי על פסיקת בית הדין האיזורי בפרשת יחיאל, אותה צטט בהרחבה, ולפיה, "לאורך שנים מדיניות המוסד לביטוח לאומי הייתה שלא לשלול קצבת תלויים מאלמנות החיות עם ידוע בציבור", וכי מדיניות זו השתנתה רק בשנת 2004.

...

בשים לב לכל האמור לעיל, אנו סבורים שצדק בית הדין האזורי בפסיקתו, ודין ערעור המוסד להידחות.

בשים לב לכל האמור לעיל, אנו מקבלים את ערעורה, ומבטלים את קביעת בית הדין האזורי בדבר חוב שנוצר לה בגין תשלומי קצבת שאירים שקיבלה מאז 1.9.00.

סוף דבר ערעור המוסד לביטוח לאומי בעניינה של גב' שפירא סטאר נדחה.

נוכח החלטותיו של המוסד לביטוח לאומי להפסיק לשלם קצבת שאירים וקיצבת תלויים לעותרות דנן הוגשו על ידן בעיניין זה תביעות לבתי הדין האיזוריים לעבודה בהן עמדה במוקד הדיון השאלה האם אלמנה שלא נישאה מחדש אך חיה כידועה בציבור עם בן זוג זכאית אם לאו להמשיך ולקבל מן המוסד קצבת שארים או קצבת תלויים.

...

לפיכך, במכלול השיקולים גם אני איני רואה עילה להתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי וסבורה כי דין העתירות להידחות.

בצד זאת הנני רואה לנכון להוסיף שלוש הערות: (א) המסקנה כי אלמנה אשר לא באה שנית בברית הנישואין, אך חיה כידועה בציבור ומתגוררת עם בן זוגה – כמוה כאלמנה שחזרה ונישאה לשם פקיעת זכותה לקצבת שארים, או לקצבת תלויים הניתנת לה מכוח בעלה המנוח – מקובלת עלי.

לפיכך נראה לי שעובר להפקעת הזכות ראוי שהמוסד לביטוח לאומי יעניק זכות טיעון מלאה למי שזכותו אמורה להישלל, וזאת בנוסף לזכות הערעור העומדת לו ממילא בעקבות ההחלטה.

נוכח החלטותיו של המוסד לביטוח לאומי להפסיק לשלם קצבת שאירים וקיצבת תלויים לעותרות דנן הוגשו על ידן בעיניין זה תביעות לבתי הדין האיזוריים לעבודה בהן עמדה במוקד הדיון השאלה האם אלמנה שלא נישאה מחדש אך חיה כידועה בציבור עם בן זוג זכאית אם לאו להמשיך ולקבל מן המוסד קצבת שארים או קצבת תלויים.

...

לפיכך, במכלול השיקולים גם אני איני רואה עילה להתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי וסבורה כי דין העתירות להידחות.

בצד זאת הנני רואה לנכון להוסיף שלוש הערות: (א) המסקנה כי אלמנה אשר לא באה שנית בברית הנישואין, אך חיה כידועה בציבור ומתגוררת עם בן זוגה – כמוה כאלמנה שחזרה ונישאה לשם פקיעת זכותה לקצבת שארים, או לקצבת תלויים הניתנת לה מכוח בעלה המנוח – מקובלת עלי.

לפיכך נראה לי שעובר להפקעת הזכות ראוי שהמוסד לביטוח לאומי יעניק זכות טיעון מלאה למי שזכותו אמורה להישלל, וזאת בנוסף לזכות הערעור העומדת לו ממילא בעקבות ההחלטה.