המכתב הנזכר עוסק ב"תגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957", ונכתב בו כי לתגמולים חודשיים לפי אותו חוק אין קשר לקצבאות המשולמות באמצעות מוסדות הפיצויים הגרמניים, "בין אם בגין רנטה סוציאלית או כל רטנה חודשית אחרת". לא נכתב במכתב זה שביטוח פנסיוני ורנטה בגין השואה אינם יכולים להיות משולמים יחד.
...
התובע טען כי הוא מקבל את הרנטה מגרמניה לפי מספר הזיהוי שהוענק לו כניצול שואה; טענה זו התקבלה בפסק הדין הראשון, אולם קבעתי כי אין בכך כדי לגרוע מהמסקנה שאופי הרנטה מושא המחלוקת הוא כתשלום בטחון סוציאלי רגיל, בגינו שולם עבור התובע.
בנסיבות אלה, המסקנה – לאחר שני סבבי הוכחות – היא שהקיבוץ לא הרים את הנטל להוכיח סכום הניתן לניכוי מערך צרכי התובע כחבר בגיל פרישה, ודין תביעת התובע, לכספים שנוכו בטענה שמדובר בכספי ביטוח פנסיה, להתקבל.
סוף דבר
סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים המפורטים בסעיפים 68, 69 ו-71 לעיל.
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות בגין ההליך כולו בסך של 8000 ₪.
