קצבת נכות כללית רטרואקטיבית לעיזבון נפטר

לטענת התובע, במהלך שנת 2007 אושרה לאישתו גמלת נכות כללית, רטרואקטיבית מיום 11/06 ולכן נמצא זכאי לגימלה חלקית כבן זוג של נכה, בסך 592 ₪, אותה החל לקבל החל מחודש 5/07.

כן צויין בהודעה: "לגבי דירת ההורים – על פי צוואה האם הורישה את הדירה בחלקים שוים לכל ילדיה, התובע אף קיבל הודעה מהרשם לעינייני ירושה כי הוא בין הנהנים מהעיזבון. כאשר תהיה החלטת בית המשפט לגבי עיזבון ההורים ניתן יהיה להתייחס בהתאם". התובע הודיע שהוא עומד על התביעה.

התובע הגיב להודעת הנתבע ביום 10/2/13 וטען כי יש לאפס את הכנסותיו של התובע בגין הדירה שקבל בירושה החל ממועד פטירת אמו של התובע, שכן מאותו מועד לא ניתן לייחס לזכויותיו בדירה זו כל הכנסה רעיונית או עתידית.

...

לטעמנו אין לזקוף לחובת התובע את העובדה שלא שמר קבלות מלפני 7 שנים, והיה מקום לאפשר לו להוכיח את טענתו גם ללא קבלות, לרבות על פי הערכה ואמדן של ההוצאות הנטענות.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

משהתובע מיוצג על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי, איננו מחייבים בתשלום שכ"ט עו"ד. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,500 ₪, צמודים כחוק מהיום.

לתכלית החוק, שבאה לידי ביטוי בהעברת גמלת הקיום שלא שולמה למבוטח דוקא לשאריו, היתייחס בית הדין הארצי בקבעו: "25. ההסדר החוקי כולל אם כך הבהרה מפורשת שזכות לגימלת כסף מכוח חוק הביטוח הלאומי אינה עוברת בירושה, ואינה חלק מעזבונו של מבוטח שהלך לעולמו, וכי ככל שקיים "חוב גמלה" שטרם שולם למבוטח (ללא הבחנה בלשון הסעיף מדוע טרם שולם, ונתייחס להיבט זה בהמשך הדברים) - יש לשלמו לשאירים כמשמעותם בפרק י"א לחוק (הכוללים, בעקרו של דבר, את בן/בת זוגו של המבוטח וילדיו עד גיל 18 או עד תום שירותם הסדיר בצה"ל, וכל זאת בתנאים המפורטים בפרק י"א לחוק).

המחוקק בחר אם כך במודע להקנות עדיפות לשאירים על פני יורשיו של המבוטח (על אף שאינם כוללים - למשל - את ילדיו הבגירים של המבוטח), ולקבוע הסדר קונקריטי ומצומצם יחסית ביחס לאפשרות של תשלום גמלה בדיעבד בגין אדם שנפטר (בעוד שבחוקים אחרים ההוראות מרחיבות יותר, וכדוגמא סעיף 39א' לחוק הנכים הקובע כי "נפטר נכה ובשעת מותו הגיעו לו תשלומים מכוח החוק, ישולמו הסכומים על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהנכה הורה בכתב לקצין התגמולים; לא הורה - ישולמו לבן זוגו, ובאין בן זוג - ליורשיו"; להצדקות לשוני האמור, בין היתר בשל כך שמי שניפגע במהלך שרותו הצבאי מנוע מלתבוע בכל מסלול אחר, ראו בבג"צ עמותת מוקרני הגזזת, בסעיף 21 לפסק הדין).

המחוקק אף כלל הוראה מפורשת המתייחסת למצב דברים בו מבוטח נפטר טרם ששולמה מלוא הקצבה המגיעה לו (מכוח הפרקים של נכות בעבודה, נכות כללית וכן זקנה ושאירים) כאשר לא הותיר אחריו שאירים או תלויים; גם במקרה כזה לא קבע שהגמלאות תשולמנה ליורשים, אלא למי שיוכיח שסיפק למבוטח בשנה האחרונה לחייו מצרכים או שירותים חיוניים, וגם אז תוגבל הזכאות לסכום הקצבה בגין ששה חודשים בלבד (סעיף 309 לחוק).

...

הכרעה לאחר ששקלנו את מכלול טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי המדובר בחוב של גמלה.

על כן, דין הבקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר יריבות בין התובעים לבין הנתבע – להתקבל, ודין התביעה להידחות על הסף.

מכל מקום, ואף אם היו מוחזרים הכספים כאמור, עדיין היו הם בגדר חוב גמלה ואין התובעים זכאים לו. סיכום לנוכח כל האמור, בהיעדר יריבות בין התובעים לנתבע ומשאין התובעים, כיורשי המנוח, זכאים לקבלת כספי קצבת הנכות שהגיעו למנוח והמצויים בידי הנתבע, התביעה נדחית על הסף.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה סע"ש 48007-08-21 25 נובמבר 2021 לפני: כב' הרשמת מירי שי התובע: אמין גרגורה ע"י ב"כ: עו"ד וסאם עזאם הנתבעים: 1. שיש זית בע"מ 2. עיזבון המנוח פואד זיתון ז"ל 3. האני פואד זייתון 4. פאדי פואד זייתון 5. חוסאם פואד זייתון 6. דינה ראדי זייתון ע"י ב"כ: עו"ד שאדי אנדראוס החלטה

בעקבות פטירת הנתבע 2 תיקן התובע את תביעתו וצרף את הנתבעים 3 עד 6 שהם היורשים של הנתבע 2 בהתאם לצוו קיום צוואה, ובהתייחס אליהם ביקש הרמת מסך ההיתאגדות.

עוד נטען, כי הנתבעת 1 ביטחה את התובע בחברת כלל, בפוליסה חדשה מסוג ביטוח מנהלים, וזאת בדיעבד, ללא ידיעתו והסכמתו, ובפוליסה שלא קיים בה כסוי מסוג אובדן כושר עבודה.

כעולה מהאישורים, משולמת לתובע קצבת נכות כללית מאת המוסד לביטוח לאומי בסכום גבוה מזה שהצהיר עליו - 4,275 ש"ח. התובע לא הציג אישור נוסף מהמוסד לביטוח לאומי בנוגע לתשלום גמלאות או קיצבאות נוספות, לרבות קצבת ילדים.

...

בהעדר פרישה מלאה שכזו דין הבקשה להידחות.

לנוכח האמור, לא שוכנעתי שהתובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת מצב כלכלי רעוע שאינו מאפשר לו תשלום האגרה, והוא לא הציג לבית הדין תמונה מלאה ושלמה בנוגע לרכושו והכנסתו.

על כן, הבקשה נדחית.

היחידה מתקיימת מקיצבת נכות כללית מהמל"ל, בסך 3,450 ₪.

במסגרת הדו"ח המשלים פורטו גם נכסיה של היחידה, תוך שצויין כי ניכר שהיא ניסתה להבריח נכסי עזבון אימה וכי ממימצאי החקירה עלה כי לאימה המנוחה של היחידה היו במותה 2 דירות: הדירה הראשונה- (גוש 10679, חלקה 77, תת חלקה 8, ברחוב גיורא 67 בטירת הכרמל), בה מתגוררת היחידה.

לבסוף ציינה עוד היחידה כי בקשתה מיום 2/9/21 בפני הממונה לביטול תשלומים רטרואקטיבית ממועד הפסקת התשלומים, טרם נענתה.

...

לאחר שעיינתי בחומר בתיק – באתי לכלל מסקנה כי יש להורות בנסיבות על ביטול ההליך וביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינה של היחידה, מכל הטעמים שיפורטו להלן.

על כן, אין בידי לקבל את המלצת בעלי התפקיד.

אשר על כן, אני מורה על ביטול ההליך וביטול הצו לפתיחת הליכים על כל הוראותיו.

לאחר הפטירה, תבע עזבון המנוח תגמול בשיעור מיוחד הקבוע ל"מחוסר פרנסה" לפי סעיף 6 לחוק הנכים, וזאת לתקופה שבין ארוע הלב לבין הפטירה.

לפיכך, דחתה וועדת הערר את הערר, כשהיא קובעת בסיכום פסק דינה כי "המשקל המצטבר של כלל ראיות העורר לביסוס זכאותו הרטרואקטיבית של המנוח להכרה כנכה 'מחוסר פרנסה' נמוך ביותר, קלוש ביותר, ואין בו כדי להרים את נטל ההוכחה המינימאלי. נקטנו בנידון במידת הרחמים ושקלנו היטב את הנסיבות וחרף גישתנו זו אין מקום להיעתר לבקשה". המבקש ערער לבית המשפט המחוזי, אך עירעורו נדחה.

לדעתו, טעו הערכאות דלמטה טעות משפטית בהערכת משקל הראיות שיש ליתן לראיות שהביא, ובראשן קביעת המוסד לביטוח לאומי שהעניק לו קצבת נכות כללית.

...

לפיכך, דחתה וועדת הערר את הערר, כשהיא קובעת בסיכום פסק דינה כי "המשקל המצטבר של כלל ראיות העורר לביסוס זכאותו הרטרואקטיבית של המנוח להכרה כנכה 'מחוסר פרנסה' נמוך ביותר, קלוש ביותר, ואין בו כדי להרים את נטל ההוכחה המינימלי. נקטנו בנדון במידת הרחמים ושקלנו היטב את הנסיבות וחרף גישתנו זו אין מקום להעתר לבקשה". המבקש ערער לבית המשפט המחוזי, אך ערעורו נדחה.

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית, איפוא.