במקרה שלפנינו, שוויו של הרכב בהתאם למחירון הרכב (נ/3) הנו נכון לינואר 2013 – 59,000 ש"ח. גם אם נפחית ממחיר זה את העובדה כי מדובר בליסינג, עדיין הסכום שנקבל יהא גבוה מ-40,000 ש"ח. 3% מ 31,000 ₪ עולים על סכום הגימלה החודשי העומד על כ 700 ש"ח.
מכאן, עולה כי הנתבע צדק עת קבע כי התובעת אינה זכאית להשלמת הכנסה.
בסעיף 6 לטופס התביעה, במקום בו התבקשה התובעת להשיב מהם מקורות הקיום שלה, התובעת כתבה – "רק, אך ורק מקיצבת זקנה כיום. לפני כן השלמת הכנסה. אני מבקשת להחזיר לי את השלמת הכנסה וכן תוספת עבור בעיות בריאות...". בנוסף הוגש לבית הדין מיסמך "תנועות אחרונות" ממזרחי טפחות, המתעד יתרת זכות בחשבון פקדונות של התובעת בסך 252,388.63 ₪ (נ/5).
בין היתר בעקבות מיסמך זה, נשלח לתובע מכתב הדחייה מיום 8.5.2013 (נ/6), במסגרתו נדחתה תביעתה להבטחת הכנסה "מסיבת הכנסות". כך גם נכתב במכתב פניות הציבור של הנתבע מיום 4.11.2013 – "כפי שצוין במכתבנו מיום 10/7/2013 גובה הפיקדון שברשותך עולה על הסך המזכה בתשלום גמלת הבטחת הכנסה ולפיכך זו נשללה מינואר 2013" (צורף למסמכים שהתובעת הגישה בבקשתה מיום 15.10.2017 לצרוף מסמכים).
...
מכל מקום, מהחומר שהוגש לבית הדין נמצאנו למדים כי במהלך התקופה בה התובעת עבדה, היא לא הייתה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה, ולו בנוגע לחודשים בהם הוצגו תלושי השכר על ידי הנתבע.
נוכח האמור, משהתובעת לא הוכיחה זכאות לגמלת הבטחת הכנסה בתקופה בה עבדה, יש לדחות את התביעה בנוגע לשלילת/הפחתת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה בשל הכנסות מעבודה בשנים 2015-2016.
סוף דבר –
לאור כל האמור, התביעה נדחית.
