כן עידכן כי המנוחה, שבנתיים הגיעה לגיל בגרות, קיבלה זכאות לקיצבת נכות כללית החל מחודש אוגוסט 2018, אולם זו החלה להיות משתלמת לה בחודש אוגוסט 2019, כשסכום הקצבה בגין שנת הזכאות הראשונה נוכה לטובת החוב בגין קצבת ילד נכה, וכי ממועד זה אין ניכוי חוב בגין קצבת ילד נכה מקיצבת הנכות השוטפת, עד הדיון בועדה למחיקת חובות.
תמצית טענות הצדדים
התובעים טוענים כי עניינו של ההליך בחוב שיוחס למנוחה שלא כדין, וזאת עקב סרוב הנתבע לידון בזכאותה לקיצבת ניידות וקיצבת נכות בתקופת אשפוזה במוסד רפואי, כל זמן שהייתה קיימת הלוואה עומדת על רכב המשפחה שנגנב ,וזאת בד בבד עם הליכי פשיטת הרגל שאליהם נקלעו הורי המנוחה.
...
הנתבע הגיש תחילה בקשה לסילוק על הסף בטענה כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת היעדר עילה, שכן החוב נודע לתובעים עוד ביום 3.11.14 וכל כן מדובר בחוב חלוט.
אשר לטענת התובעים לזכאות המנוחה לקצבת ניידות מלאה לתקופה שבין ספטמבר 2014 למרץ 2017 –אנו סבורים כי יש לקבל את הטענה בחלקה.
משכך, אנו סבורים כי יש להחיל קביעה זו אחורנית למועד בו נגנב הרכב, ולקבוע כי התובעים זכאים לקצבת ניידות בגין המנוחה כחסרת רכב לתקופה שבין ספטמבר 2104 ועד מרץ 2017 מועד בו החלה להשתלם לה הקצבה כאמור.
סוף דבר
התביעה מתקבלת בעיקרה תוך שאנו מורים כך:
החוב שנקבע בהחלטת הנתבע מיום 8.1.15 וקוזז לאורך השנים מהקצבאות השונות (לצורך ההבהרה- הן של המנוחה והן של אימה) כך שלא בוטל בהחלטות השונות של הוועדה לביטול חובות – מבוטל בזאת, והתובעים זכאים להחזר בגין סכום זה.
התובעים זכאים לתשלום של קצבת ניידות בגין המנוחה כחסרת רכב לתקופה שבין 9/14 ועד 3/17.
