מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קנסות חנייה על חנייה מותרת לדיירי הרחוב בלבד

בהליך חוקי עזר עירוניים - ברירת משפט (חע"מ) שהוגש בשנת 2016 בעניינים מקומיים רמת גן נפסק כדקלמן:

השופט המליץ על קנס מופחת והבנו מהתובע שם שלא יירשמו דוחות ואכן לא נרשמו לדייר והוא חנה יום יום במקום.
בסעיף 5 פסקה (3) לחוק העזר נאמר במפורש:"לא יעמיד אדם ולא יחנה ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות רכב על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב וחנייתו לפי חוק עזר שהותקן לפי סעיף 77 לפקודה, ובילבד שנותר מעבר להולכי רגל". בסעיף 5א' נאמר "ראש העיריה בהתייעצות עם מפקד המישטרה רשאי לקבוע חלק ממדרכה ברחוב כמיועד לחניה של רכב מהסוג שנקבע בהחלטה ובילבד שיינתן באותה מדרכה מעבר סביר להולכי רגיל; המקום שנקבע כך יסומן בתמרור...". אשר למונח מדרכה.
עם זאת וחרף ההבנה שאני רוכש לטרונית הנאשם בעיניין זה, אין ספק כי אין בתשובה זו כדי לבסס ממצא לפיו מותר לנאשם להחנות על המדרכה במסגרת הוראות חוק העזר ולמעשה הוא לא טען טענה זו ומשכך הממצא שאני קובע הוא כי לנאשם לא הותרה בשום נקודת זמן חניה על המדרכה.
...
תמים דעים אני עם בא כוח המאשימה כי טענה בדבר אפליה פסולה כלפי אזרח דינה להיות מועלית בתקיפה ישירה בפני בית משפט לעניינים מנהליים אולם שלא כדעתו סבור אני כי בית משפט זה יכול להיזקק לה במסגרת תקיפה אכיפה דהיינו מקום שהנאשם טוען כי כתב האישום שהוגש נגדו, דינו להיבטל בשל הגנה מן הצדק.
לאחר שנתתי דעתי לנסיבות העניין הגעתי למסקנה כי בנסיבות המיוחדות במקרה זה, גוברות הנסיבות לקולא על הנסיבות לחומרא.
ככללו של דבר סבורני כי ע רשויות העיריה מוטלת החובה להתייחס באופן ענייני לפניות אזרחי ה קל וחומר לפניה שהיא על פניה לגיטימית ועניינית וכאמור לעיל הבסיס החוקי להיעתר לה מעוגנת בהוראות חוק העזר עצמו.
אשר על כן אני גוזר על הנאשם תשלום קנס בסך 100 ₪ אשר ישולם עד 1/5/2016.

בהליך חנייה (ח"נ) שהוגש בשנת 2021 בעניינים מקומיים קריות נפסק כדקלמן:

כתב האישום: לנאשם ניתנה הודעת תשלום קנס לפיה ביום 29.11.2019 בשעה 10:16 ברח' השומר מול בית מס' 4 בקרית ביאליק החנה את רכבו בחניה ללא תו חניה ברחוב בו החניה מותרת לבעלי תו דייר בלבד, בנגוד לסעיף 15 (ב) לחוק העזר לקרית ביאליק (העמדת רכב וחנייתו), התשע"א- 2010 (להלן: "חוק העזר").
הפקח אלמקיאס נחקר נגדית על ידי הנאשם ובמהלך חקירתו הנגדית הציג הנאשם לפקח את פירוש תמרור 626, הוא התמרור המוצב בכניסה לרחוב השומר וטען כלפיו כך: "אני מציג בפניך מתוך חוק העזר, מפקודת התעבורה, הנחייה לגבי התמרור המדובר שהוא יכול להיות שכתוב עליו חנייה לכלי רכב אלא אם נאסרה חנייה על פי תמרור 820, צוין סוג רכב מתחת לתמרור. חנייה לכלי רכב מהסוג המצוין בלבד. ובתמרור זה אין כל הגבלה לגבי סוגי רכב". או אז השיב הפקח כך: "אין לי מה להגיד" במסגרת פרשת הגנה העיד הנאשם וטען כי מעל השלט המפרט השעות בהן דיירי רחוב השומר יכולים להחנות את רכבם, הוצב שלט 626 P שמשמעותו איזור "חניה" PARKING  ומכך הסיק שמותר לחנות לטענתו, שעה שנקבע איזור כאיזור חניה מוסדר, יהיה רשאי מי שגר באותו איזור לחנות את רכבו במקום חניה מסודר שבאותו איזור בלי לשלם אגרת חניה.
...
בפירוש התמרור  P מוסבר: "חניה לכלי רכב...צוין סוג כלי רכב מתחת לתמרור: חניה לכלי רכב מהסוג המצוין בלבד". מכאן עולה המסקנה, כי יש להציב תמרור באופן שיעביר את המידע המגולם בתמרור, קרי את איסור החניה, בצורה טובה ונגישה לנהגים אליהם הוא מכוון.
בענייננו, מצאתי כי הנאשם, הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הדו"ח שניתן לו הוא פגום, ולכל הפחות משקיימות מספר פרשנויות, הפרשנות שנותן הנאשם להוראות התמרורים המחוברים היא פרשנות סבירה ולכן יש לזכות את הנאשם מהאישום המיוחס לו בכתב האישום וכך אני מורה.
אשר על כן, לאור כל האמור, אני מורה על זיכוי הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום.

בהליך חנייה (ח"נ) שהוגש בשנת 2021 בעניינים מקומיים תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פתח דבר בתאריך 20.7.2019 בשעה 20:49 ברח' קארו יוסף ליד מס' 3 בתל אביב-יפו, העמיד/החנה הנאשם את רכבו בנגוד להוראות תמרור המתיר חניה לכלי רכב מסוימים ובשעות מסוימות כפי שפורט בו (חנייה מועדפת), ולשמשת רכבו הוצמדה הודעת תשלום קנס בסך 100 ₪, בשל עבירה על פי סעיף 4(ב)+6(ב)(1) לחוק עזר לתל אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ''ד- 1983 (להלן: ''חוק העזר'').
בחקירתו הנגדית טען הנאשם כי חנה את רכבו בצידו השמאלי של הרחוב, בו אין שלט המורה על חניה מועדפת לדיירי האיזור בלבד.
לשיטתה יש צדדים לחניה, ואם פלוני מגיע מצד שמאל ואין תמרור בצד זה, מותר לו לחנות שם. הסדרי החניה בתחום השיפוט של עריית תל אביב יפו מפורסמים לציבור הרחב באמצעות שלוט של תמרורים ופירסום הסדרי החניה באתר האנטרנט של הרשות.
...
ב''כ המאשימה לסיכום טיעוניה טענה כי יש להרשיע את הנאשם במיוחס לו-העמדת הרכב בניגוד לתמרור חניה מועדפת בתחילת הרחוב.
על יסוד כל האמור לעיל ומשלא מצאתי ממש בטענותיו של הנאשם, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה בה הואשם בכתב האישום.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

איזה קנסות מוטלים בעריית בני ברק על חניה במקום בו מותר רק לתושבי הרחוב לחנות, בין אם כהגדרת הערייה מדובר באיסור חניה תוך התרתו לתושבי הרחוב, ובין אם מדובר בהסדר חניה לתושבי הרחוב.
לדבריה, עמדת היועמ"ש בעיניין קייקוב הייתה כי מעת שאושר צו התעבורה, אין משרד הפנים, האמון על אישור חוקי העזר לפי צו העיריות, מאשר עוד הכללת חוקי עזר לחניה הנוגעים לעבירות קנס, והרשויות המקומיות נידרשות לפעול לפי צו התעבורה בלבד.
עוד יש לציין כי לאור הגשת הבקשה ולאחר הדיון הראשון בה, חדלה הרשות מהגבייה העודפת ומהטלת קנסות עתידית בסכומים הנקובים בצו התעבורה, במקרה של חניה במקום בו מותרת החניה רק לדיירי הרחוב, כפי שהיה במקרה שלפניי.
...
בתשובתה, טענה העירייה כי יש לדחות את בקשת האישור על הסף, וזאת מכמה טעמים: ראשית, שכן הבקשה עוסקת בעונש פלילי שנגזר על המבקשת בגין עבירת קנס, ושהמבקשת הודתה בביצועה, הורשעה על פי הודאה זו ובחרה לשלם את הקנס.
העירייה טענה כי יש לדחות את בקשת המבקשת ובאי כוחה לגמול ושכר טרחה כייוון שהמבקשת לא פנתה אליה פנייה מוקדמת, ויש לקחת עניין זה בחשבון, לרעת המבקשת.
בדנ"מ 5519/15 יוסף אחמד יונס נ' מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ (פורסם בנבו 2019), דנה כב' הנשיאה אסתר חיות בשאלה האם יש להטיל חובת פנייה מוקדמת, יצירת הפסיקה, בטרם הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות (פס' 48 לפסק דינה: "על מנת להעמיד הלכה על מכונה ואף שהדבר אינו נדרש לכאורה בהינתן המסקנות שאליהן הגעתי לעיל, אני סבורה כי חוק תובענות ייצוגיות קובע הסדר שלילי בכל הנוגע להטלת חובה כללית לפנייה מוקדמת טרם נקיטת הליך ייצוגי נגד רשות וכי סעיף 9 לחוק הוא ההסדר החלופי שראה המחוקק לקבוע בהקשר זה. בכך אין כדי לשלול את שיקול הדעת המסור לבית המשפט על פי הוראות החוק השונות לבחון ולהביא בחשבון בכל מקרה נתון על פי נסיבותיו את ההשלכות שיש לייחס להעדר הפניה המוקדמת." לאור האמור, לא הייתה חובת פנייה מוקדמת.
סוף דבר אני דוחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כמו גם את התובענה עצמה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקש הדגיש, כי בתאריך 5.1.11, בישיבת מחלקת התחבורה של המשיבה, אישרה ועדת התנועה המקומית להציב בסמוך למפרץ החניה תמרור על פניו יופיע הכיתוב: "חניה לדיירי הבניין בלבד". נימוק ההחלטה היה, כי: "מפרץ החניה שייך בטבו לבעלי הדירות ברח' זכריה מס' 3 ומס' 5" (פרוטוקול ועדת התנועה המקומית צורף כנספח ד' לבקשה), אלא ששלט זה לא הוצב ובמקומו הוצב כאמור השלט לפיו עסקינן במקום חניה מוסדר.
המשיבה הוסיפה, כי למרות התקנת אותו שלט כאמור, ומאחר ודיירי הבתים לא היו מרוצים מתוצאת בקשתם, באשר זרים רבים המשיכו וחנו במפרץ החניה מבלי שנאכף האיסור על חנייתם כאמור, פנו דיירי הבתים שוב אל המשיבה בתאריך 12.6.12 ובקשו להעמיד את החניה הפרטית שבבעלותם לרשות הערייה, על מנת שתוכל לגבות אגרת חניה ו/או להטיל קנסות חניה (המכתב צורף כנספח ז' לתשובה לבקשה).
עצם העובדה ולפיה בעלי הבתים פונים למשיב בבקשה להתקנת שלט שיגדיר את החניה כפרטית ומותרת רק לבעלי הבתים והמשיב מקבל את דרישתם זו, יש בה דוקא כדי להצביע על כך שמפרץ החניה אינו אותו "רחוב" כפי המופיע בפרשת ג'אבר, או לענייננו שטח ובו לציבור זיקת הנאה, אלא דוקא להיפך, יש בכך כדי לתמוך דוקא בכך שמפרץ החניה הנו פרטי ויש להגדירו כפרטי שכן קיימת הסכמה לייחדו מהחלק שנועד לצרכי הציבור -אותה קולונדה.
...
לאור ניהולו של ההליך עד כה, לא סברתי כי חברי הקבוצה יקופחו מאופן ניהול עניינם המיוצג ומתנהל לטעמי בדרך הולמת ובתום לב עד כה. סוף דבר הבקשה מתקבלת.
כפועל יוצא, הנני מורה וקובע כדלקמן: א. הנני מתיר למבקש לנהל התובענה כייצוגית באמצעות בא כוחה של הקבוצה עוה"ד אסף שילה.
המשיבה תשלם גמול למבקש בגין חלק זה של ההליך בסך 10,000 ₪ וכן שכ"ט עוה"ד שילה לשלב זה בסך 23,600 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו