קנס קל בגין הריגה וגרימת חבלה חמורה

באישום 4 בעבירות של סיוע לרצח במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 300(א)(2) יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין (3 עבירות); קשירת קשר לבצע פשע לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין; סיוע לחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 (א) +31 לחוק העונשין, סיוע לגרם חבלה חמורה לפי סעיף 333 +31 לחוק העונשין, סיוע לפציעה שלא כדין לפי סעיף 334 +31 לחוק העונשין ; וסיוע לגרם חבלה של ממש לפי סעיף 380 +31 לחוק העונשין, והכל במסגרת ארגון פשיעה לפי לסעיף 3 לחוק המאבק.

לטענת המאשימה, נאשם 11 לא יכול במסגרת טיעוניו לעונש לטעון לכל הקלה בשל מודעותו המופחתת וחלקו המופחת באירגון הפשיעה, שכן הוא כבר נהנה פעם אחת מהקלה זו בעצם הרשעתו בעבירות סיוע בלבד.

הנאשם הסיע אחר על קטנוע, השניים עקבו ביחד אחר הרכב שבו שהיה המתלונן, כשהאחר ירה במתלונן ופגע בו. לצורך קביעת המיתחם ההולם את העבירה של סיוע לניסיון רצח במסגרת ארגון פשיעה, ניקח בחשבון את חומרתו של המקרה כפי שכבר תואר ונאמר קודם, את העובדה שבוצע בתכנון מוקדם ואת התעוזה שהייתה גלומה בו, זאת על רקע הפסיקה הקיימת שמשקפת נסיבות קלות יותר ומעשים שלא במסגרת ארגון פשיעה.

10.2 ראיות לעונש מטעם המאשימה מטעם המאשימה הוגשו לעונש המסמכים הבאים: א. גיליון רישום פלילי שממנו עולה שלנאשם 13 הרשעות קודמות מאז 1982, בגין עבירות אלימות חמורות לרבות שוד והריגה, חבלה ופציעה , תקיפה סתם, איומים, העלבת עובד ציבור היזק לרכוש וכן עבירות רכוש כגון החזקת נכס חשוד כגנוב, הסגת גבול, התפרצות, גניבה וכו'.

בהתאם לסעיף 32 לפקודת הסמים המסוכנים, ביקשו ב"כ המאשימה להורות על השתת קנס שלא יפחת מפי 5 מטובת ההנאה שצמחה לנאשם באישום זה ועד פי 5 משווי העיסקאות המיוחסות לו. בהתייחס לאישום 12, ציינה ב"כ המאשימה, עו"ד אוריה תוהמי, כי הנאשם 17 פגע בשורה של ערכים חברתיים הנדרשים לתפקודה של החברה האנושית, בהם, שלמות גופו וביטחונו של אדם אשר מהוה זכות יסוד של האדם.

...

בדומה, יש לדחות את בקשת הסנגור הנסמכת על סעיף 11 לחוק העונשין, לנכות את התקופה שבה שהה הנאשם במעצר בבלגיה בגין מעורבותו בעבירות שבוצעו שם. סעיף 11 לחוק העונשין קובע: "נשא אדם עונש בחוץ לארץ על עבירה, או היה נתון שם במעצר בגללה, ינוכה העונש או תקופת המעצר מן העונש שעליו לשאת בישראל בשל אותה עבירה". את הדגש בענייננו יש לשים על התיבה "בשל אותה עבירה". אין חולק כי הנאשם היה עצור בבלגיה בגין עבירה שעניינה סם מסוכן מסוג חשיש (שאין בינה לבין אישום 11) וכן בגין עבירה של "חברות בארגון פשיעה" (עבירה שקיימת על פי החוק בבלגיה).

10.7 לסיכום עונשו של נאשם 17 לאור כל האמור לעיל ולעונשים שיש לגזור על הנאשם בהתאם למתחמי הענישה שנקבעו ומיקומו בתוכם, חלקם בחופף וחלקם במצטבר, אנו גוזרים על נאשם 17, יעקב בן שטרית, מאסר בפועל למשך 10 שנים.

סוף דבר לסיום, אנו מבקשים להביע את תנחומינו לבני משפחות הקורבנות.

השופט צ' זילברטל: שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגן הנשיא ת' כתילי וכב' השופטים א' קולה ו-ד' צרפתי) בתפ"ח 5000-08-14 בגדריו הורשע המערער בע"פ 321/16 (להלן: המערער) בהריגה, בגרימת חבלה בכוונה מחמירה, בכניסה למקום מגורים במטרה לבצע גניבה ובהחזקת סם מסוכן, וביום 2.12.2015 הושת עליו עונש של שבע שנות מאסר בפועל (שתחילתם ביום מעצרו – 23.7.2014), מאסר על תנאי, ופצוי למשפחת המנוח בסך 80,000 ש"ח, לתשלום בשלושים תשלומים חודשיים, החל מיום 1.1.2016.

יש לקוות שסיום ההליך המשפטי, במהלכו זוכה המערער מהעברות החמורות שיוחסו לו בכתב האישום (רצח ואונס) ואף מעבירת ההריגה, כשבמקביל עליו לשאת בעונש שאינו קל כלל ועיקר, יביא לחשיבה מחודשת של הגורמים הרלוואנטיים בכל הנוגע להליכי שקומו של המערער, שראוי שיינקטו במלוא העוצמה כבר במהלך מאסרו ובהקדם.

אין באמור כדי לכבול את שיקול דעת המרכז לגביית קנסות במידה שהמערער יפנה אליו בבקשות בעיניין שינוי פריסת תשלום הפצוי.

...

לסיכום: עונשי המאסר שנגזרו על המערער נותרים בעינם ללא שינוי.

בנסיבות, מצאנו לנכון לשנות את פריסת תשלום הפיצוי באופן שעיקר הסכום ישולם לאחר שחרור המערער ממאסרו.

לפיכך אנו מורים שהמערער יחל בתשלום הפיצוי ביום 1.5.2017 באופן שישלם בכל 1 לכל חודש ועד לשחרורו ממאסר סך של 500 ש"ח, ולאחר שחרורו ממאסר ועד לתשלום מלוא הפיצוי ישלם 2,000 ש"ח לחודש.

המאשימה עתרה בהתאם להסדר לעונש של 8 שנות מאסר לכלל הארוע, למאסר על תנאי, לפסילת רישיון נהיגה למשך 15-20 שנה, לפסילת רישיון נהיגה על תנאי, לקנס ולפצוי משמעותי של 50,000 ₪ לכל אחת ממשפחות הנפגעים.

בע"פ 2832/10 אלמוג בוחבוט נ' מדינת ישראל (פורסם בתקדין, 13.4.2010) קיבל בית המשפט את עירעורו של נאשם שהורשע בשתי עבירות של הריגה (קלות דעת), נהיגה במהירות מופרזת ועבירות תעבורה נוספות לעניין חומרת העונש והעמידו על 6 שנות מאסר חלף 7 שנות מאסר והותיר על כנו עונש של פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 20 שנים שגזר עליו בית המשפט המחוזי.

בע"פ 2002/18 נור אלסאנע נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.3.2019) נדחה עירעורו של נאשם שהורשע בשתי עבירות הריגה ובעבירה של גרימת חבלה חמורה ונדון ל-5 שנות מאסר, 20 שנות פסילת רישיון נהיגה ועונשים נוספים.

...

סבורני כי נוכח אופיו של ההסדר והעובדה שהעונש שאותו מצאתי להטיל על הנאשם נמצא בתוך טווח הטיעון המוסכם של הצדדים, אין הכרח לשרטט במדויק את גבולות מתחם העונש ההולם בענייננו, הגם שראוי לציין כי המתחם שאותו הציעה ב"כ הנאשם אינו הולם לטעמי, אף לא ברף העליון שלו.

בע"פ 2002/18 נור אלסאנע נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.3.2019) נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בשתי עבירות הריגה ובעבירה של גרימת חבלה חמורה ונדון ל-5 שנות מאסר, 20 שנות פסילת רישיון נהיגה ועונשים נוספים.

לאור כל האמור לעיל אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: א. 75 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר.

]השופטת י' וילנר: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' עדן) בת"פ 24208-11-19 מיום 13.2.2020, אשר בגדריו נגזרו על המערער 45 חודשי מאסר בפועל; 36 חודשי מאסר על תנאי; קנס על סך 10,000 ש"ח, או מאסר למשך 50 ימים חלף הקנס; ו-12 חודשי פסילה מותנית של רישיון הנהיגה.

המערער שלף מתיקו את האקדח הטעון, התקרב לחדר האחורי וירה חמש יריות לכיוון החדר, וזאת, על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, בכוונה להטיל באדם נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה.

אחד מהם הובהל ל"חדר הלם" בשל פצע ירי בירך ימין, נזקק לניתוח ואושפז למשך שישה ימים; השני הובהל אף הוא ל"חדר הלם", כשהוא סובל מפצע ירי בחזה ומפגיעה נוספת בצוארו, נותח ואושפז למשך 11 יום; השלישי נפגע באופן קל יותר בידו ושוחרר לביתו לאחר קבלת טפול רפואי.

צוין כי קביעה זו מתחזקת נוכח עברו הפלילי המכביד של המערער, הכולל עבירות רכוש, איומים וסמים, וכן עבירת הריגה, עבירות נשק, עבירות בנהיגה, תקיפת שוטר ועבירות אלימות נוספות.

...

כמו כן, טוענת המדינה כי עונש המאסר על תנאי שקבע בית המשפט המחוזי לא יכבול לחלוטין את ידיו של המותב אשר עשוי להידרש לעניינו של המערער בעתיד, שכן ניתן יהיה להאריך את תוקפו של התנאי ואין הכרח להפעילו בכל מקרה שבו יורשע המערער בעבירה אשר יש בה כדי להפעיל תנאי זה. דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי, כמבואר להלן.

סעיף 52(א) לחוק העונשין מסמיך את בית המשפט להטיל על מורשע בדין עונש מאסר אשר משכו אינו עולה על העונש המקסימלי הקבוע בחוק, בדרך של ריצוי בפועל או באופן מותנה (ראו: סעיף 52(א) לחוק העונשין; רע"פ 5798/00 ריזי נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(3) 1, 11 (2001); ע"פ 6338/12 בן סימון נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (16.5.2013)), וזאת, ככלל, כל עוד התנאי יעמוד בתוקפו למשך תקופה שמשכה לא יפחת משנה ולא יעלה על שלוש שנים (סעיף 52(ב)(1)).

עוד יצוין כי תכליותיו של עונש המאסר המותנה מחזקות אף הן את המסקנה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי בגזר דינו.

סוף דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור באופן חלקי, כמבואר לעיל.

במהלך שיחה זו, איים הנאשם על אחמד בפגיעה שלא כדין בגופו, באמרו לו שאם לא ישלם על הנזק יהרוג אותו.

בעקבות מעשי הנאשם נגרם נזק גוף משמעותי למתלונן, בדמות שיפשוף בצואר מימין וחתך בבטן אמצעית שמאלית בשריר רקטוס כ- 3 ס"מ מדמם קל עם המטומה מסביב, באקספלורציה חודר לפסצה מסביב אשר בעקבותיו נידרש המתלונן לטפול רפואי בבית חולים, שם נותח ואושפז מספר ימים, עובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים.

ע"פ 8991/10 מכבי נ. מדינת ישראל (27.10.11) נדחתה בר"ע על חומרת עונשו של המערער 36 חודשי מאסר בפועל בגין עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בנסיבות של הכאה אחת באמצעות קסדה אשר בעקבותיה נגרמה חבלה חמורה למתלונן, אדם מבוגר.

* בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט) או חפש בגוגל "תשלום גביית קנסות". *           מוקד שירות טלפוני בשירות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון *35592 או בטלפון: 073-2055000.

...

באותו עניין מצא בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם, בהיותו בגיר צעיר כבן 20 ובשל נסיבותיו האישיות.

לאור כל האמור הנני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: מאסר לתקופה של 10 חודשים החל מיום מעצרו 18.7.22.