קנס כספי בלבד למורשע בעבירת שב"ח

טיעוני הנאשם ב"כ הנאשם עתר להארכת המאסר המותנה, ולכך שבית המשפט ייתן משקל לנסיבות המיוחדות והחריגות של הנאשם לצורך כך. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הורשע בעבירת שב"ח בלבד, וכי הנאשם הודה ולקח אחריות מהרגע הראשון.

ב"כ הנאשם טען כי הנסיבות להארכת מאסר על תנאי אינן ספציפיות וכי בהיתחשב במצבו של הנאשם, מצבם הבריאותי של הוריו, העובדה שמדובר בכניסה אחת ובכך שלא נעשו פעולות לאתר את המעסיק, יש מקום להארכת המאסר על תנאי, תוך הטלת קנס כספי לאיזון הענישה.

...

כן הפנה ב"כ הנאשם לת"פ (שלום רמלה) 25552-03-16 מד"י נ' יוסף בלוט בו הורשע הנאשם בעבירת שב"ח ובית המשפט לא הטיל על הנאשם מאסר על תנאי בכדי שלא לפגוע באפשרותו לקבל היתר כניסה לישראל ובהיות הנאשם נשוי לאשה ישראלית ולהם בת משותפת.

לאור האמור לעיל עתר ב"כ הנאשם לביטול הרשעת הנאשם ולחילופין באם יורשע, עתר לכך כי תוטל על הנאשם התחייבות בלבד עם קנס כספי, כגורם מרתיע.

...

לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: שבועיים מע"ת למשך ששה חודשים, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

בנסיבות אלה הורה בית המשפט על ביטול הרשעתו; בת"פ 18542-08-16 מדינת ישראל נ' אבו הדרוס (11.8.16) דובר בנאשם שהודה בעבירת שב"ח, וחרף העובדה ששנים רבות שימש כסייען לשרות הבטחון הכללי, וחרף העובדה שעזיבתו לשטחי האיזור תעמיד את חייו בסכנה ברורה כך ששהייתו בישראל עשויה לעלות כדי הגנת "הצורך", החליט בית המשפט להותיר הרשעתו על כנה, אך ראה להקל בעונשו; בת"פ 55336-06-12 מדינת ישראל נ' עדואן (21.2.16) דובר בנאשם שבית המשפט דן אותו לקנס כספי בלבד על מנת שלא לחבל בסכויי בקשתו אשר במועד מתן גזר הדין עדיין הייתה תלויה ועומדת בפני ועדת המאוימים; בת"פ (י-ם) 42181-08-16 מדינת ישראל נ' גלאיטה (20.9.16) הוטלו על נאשמת שהורשעה על פי הודאתה בעבירת שב"ח 30 ימי מאסר (וכן הופעל מאסר על תנאי), אך בית המשפט נימנע מלהטיל עליה מאסר על תנאי וזאת בשל העובדה שנמלטה משטחי האיזור בשל איומים מצד בני משפחתה ועל מנת שלא לחבל בהליכי הסדרת שהייתה בארץ, הליכים בהם החלה והיו תלויים ועומדים במועד מתן גזר הדין.

...

שנית, ולעניין פגיעה בסיכוייו של הנאשם לקבל אישור כניסה לישראל מאת הרשויות המוסמכות, הרי שעניין זה רלוונטי לכל שוהה בלתי חוקי הנתפס בשטחי המדינה ומורשע בביצוע העבירה, כאשר אחת ממטרות הענישה היא להרתיע את היחיד והרבים מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד.

לאחר שלקחתי בחשבון הודאת הנאשם בכתב האישום ונסיבותיו האישיות, כמפורט לעיל, שהייתו של הנאשם בארץ משנת 2014 מבלי ששב והסתבך עם החוק, ונוכח העובדה שההליך בפני הועדה ההומניטארית הסתיים בדחיית בקשת הנאשם, אני מחליט למקם עונשו בתחתית מתחם העונש ההולם.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם חודש מאסר על תנאי למשך שנה מהיום והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 וכן כל עבירה כלפי שוטרים.

עיון בגיליונות הרישום הפלילי של הנאשמים מעלה כי לחובת הנאשם 1 ארבע הרשעות קודמות בגין ביצוע עבירות שב"ח, שהאחרונה בהן בוצעה ביולי 2015, כשלושה חודשים בלבד לפני ביצוע העבירה בתיק הנוכחי.

עוד אציין כי נוכח מצבם הכלכלי של שני הנאשמים, לא ראיתי להטיל קנס כספי.

...

מסקנה אחרת עלולה לרוקן מתוכן את הכלל הקבוע בסעיף 55 לחוק העונשין, להחליש עד מאד את הכוח ההרתעתי של מוסד המאסר המותנה, ולשדר מסר סלחני לדרך התנהלותם של הנאשמים.

בסיום חלק זה של הדיון אני רואה להעיר כי ניתן למצוא בפסיקת בית-המשפט העליון פסקי-דין בהם הורה בית-המשפט על הארכת תקופת תנאי בנוגע לעבירת שב"ח. לאחר שבחנתי את פסקי-הדין האמורים, אני סבורה כי הארכתה של תקופת התנאי באותן פרשות נבעה מנסיבותיהן הייחודיות, ולפיכך אין בהן כדי להוביל להארכת תקופת התנאי בעניינם של הנאשמים שלפניי: כך למשל, ברע"פ 1441/14 חמיס נ' מדינת ישראל (8.12.2014) קיבל בית-המשפט העליון את ערעור הנאשם באותה פרשה, והורה בין היתר על הארכת מאסר על-תנאי בן 10 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו.

סוף דבר נוכח הטעמים המפורטים לעיל, אני גוזרת על הנאשמים כדלקמן: נאשם 1 45 ימי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 6.3.2016 עד השעה 10:00 במגרש הרוסים.

לעניין מדיניות הענישה, אני מפנה לת"פ 13587-08-17 מדובר בשב"ח ללא עבר שהורשע בעבירת שב"ח בלבד, בהסכמה עם הסנגוריה הוטל עליו 32 ימי מאסר בפועל.

מיתחם הענישה בנסיבות העניין, בהיתחשב בעובדה כי הנאשם הורשע בכניסה לישראל וכן בעבירה נלווית הנו בין חודשיים ל-8 חודשי מאסר בפועל בצרוף מאסר מותנה וקנס או התחייבות כספית.

...

הסנגור הפנה למספר פסקי דין במסגרתם נעתר ביהמ"ש להארכת מאסר מותנה בנסיבות דומות לטענתו.

סיכומו של דבר על העונש לבטא את חומרת המעשה, את הסיכון הנובע ממנו, את עברו של הנאשם מבלי להתעלם בנסיבות לקולא כאן.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 30 ימי מאסר לריצוי בפועל בגין תיק זה. אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 45 ימים מת"פ 23427-09-16 וזאת במצטבר.