מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

קנס בשכר שלא הופיע בכתב התביעה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הנתבעת טוענת מנגד כי העבירה לתובעת חשבון מעודכן (נספח י"ג לכתב התביעה) המשקף את הכמויות שאושרו על ידי קמהדע כולל הקנסות שהוטלו על הנתבעת בגין עבודתה הרשלנית של התובעת, וכי הייתה מוכנה להעביר את התשלום בקיזוז הקנסות שהוטלו עליה על ידי קמהדע בכפוף לחתימה על אישור העידר תביעות וחשבונית מס כנדרש, והתובעת סירבה.
הנתבעת טוענת כי העיכוב בעבודות התובעת נגרם כתוצאה מכך שהתובעת לא הציבה כוח אדם מתאים ו/או מספיק כך שבחרה לבצע את העבודות עם שני פועלים, סיימה עבודה בשעה מוקדמת ולא התייצבה כנדרש לבצוע העבודות.
יצוין כי פירוט הסכומים הנטען אינו מופיע בכתב ההגנה, בכתב התביעה שכנגד או בתצהירי העדים מטעם הנתבעת, אלא קיימת הפניה לטבלה אשר צורפה כנספח 12 לכתב התביעה שכנגד וכנספח 6 לתצהירו של מר אלי מרגי.
משהתקבלה התביעה בחלקה ונדחתה התביעה שכנגד, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 5,000 ש"ח ושכר טירחת עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.
...
מכל האמור, הנתבעת לא הוכיחה מה ההפסד הכספי שנגרם לה כתוצאה מהפגיעה במוניטין ודין תביעתה בעניין זה להידחות.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה ואני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 162,446 ₪.
התביעה שכנגד נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת ישיבת ההוכחות מסר ב"כ הנתבעים: "לשאלת ביה"ד סכומי הפנסיה שהודינו כי אנו חייבים הן לתובעת 1 והן לתובעת 2 הועברו לקופת הפנסיה ויחד עם הקנסות עמדו על סך של 24,043 ₪ זה כולל ריבית על הפריסה וריבית אחורה. נימסרו לקופה המחאות, הראשונה ניפרעה בספטמבר 2020 והאחרונה ביוני 2021". ב"כ התובעות השיב: "ראיתי את ההסכם שצורף לתצהירים של הנתבעים. מבדיקה של התובעות הן לא ראו שיש שם כספים, אני לא יודע מה הסיבה. ייתכן מצב שהחוב הזה לאו דוקא מתייחס לתובעות, יכול להיות שיש עוד עובדות". (דגש ש.ש.) ב"כ הנתבעים מסר כי סכומים אלו מתייחסים רק לתובעות.
"אך הרכיב מופיע במפורש ומכומת בכתב תביעה.
תלושי שכר לא תקינים אלה לא תבעה דבר בגין רכיב זה. מרים טענה כי המעסיק מעולם לא הנפיק או מסר לה תלושי שכר, למעט שלושה תלושי שכר אחרונים, בנגוד לחוק הגנת השכר.
...
טענת הקיזוז של הנתבעת נדחית.
בנוסף לאמור : בעניין הפרשי פנסיה אם וככל שמצויים הסכומים ספציפית בקופות על שם התובעות לא ישלמו הנתבעים כפל תשלום ברכיב זה. אולם אם הכספים אינם בקופות בנסיבות אלה ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד בהתאמה , לאלה סך כולל של 6,546 ₪ ולמרים סך כולל של 10,140 ₪ בגין הפרשות לפנסיה.
כן ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד שכר טרחת ב"כ התובעות בסך כולל של 11,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם להסכם, בגין עבודתו זכאי התובע לשלושה רכיבי שכר נפרדים, כדלקמן - מעקב ועדכון לוחות זמנים (פגישות דו-שבועיות) – 6,000 ₪ בחודש (ריטיינר); עבודת משרד או פגישות (מעבר לפגישות הדו-שבועיות הנזכרות) – 350 ₪ לשעה; הכנת תביעות לו"ז – בקשות ודרישות לארכות משך ביצוע / החשה וכיו"ב – 4% מתוספת כספית מאושרת ו/או קנסות שיקוזזו ו/או בונוסים על עמידה בלו"ז. בשולי ההסכם (שלמעשה נחתם על גבי הצעת מחיר מטעם התובע) צוין, כי: "ההצעה אינה כוללת הכנת חוות דעת משפטיות, הופעות בבימ"ש/בוררות/גישור, חקר עבודה וחקר ביצועים, ביצוע מדידות בשטח, אופטימיזציה, חישוב זמני תקן ותפוקות". במהלך חודש פברואר 2011 הכין התובע עבור הנתבעת תביעת לו"ז שהופנתה למזמין (להלן: "תביעת הלו"ז הראשונה" - נספח ב' לכתב התביעה).
עם זאת, אותם ראשי נזק לא הופיעו בטיוטה הראשונית של תביעת הלו"ז השנייה, שחוברה על ידי התובע.
...
במהלך חודש יולי 2013, הודיע המזמין לנתבעת כי אין ביכולת המפקח מטעמו להכריע בדרישות הנתבעת, והוסיף על כך כי אין מנוס מלהפנות את המחלוקת לבוררות (לא הוצגו תימוכין בכתובים אך הצדדים אינם חלוקים בנושא).
אין בידי לקבל טענה זו. לא הוכח כי הייעוץ שנתן התובע לנתבעת היה בלתי סביר בנסיבות העניין.
טענת הקיזוז נדחית אפוא.
סוף דבר לאור המקובץ, התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים - 724,667 ₪ (4% מתוך 15,484,355 ₪ שקיבלה הנתבעת בהסדר הפשרה - 619,374 ₪ בתוספת מע"מ); 58,500 ₪ (שכר ראוי בגין התגוננות מפני טענות המזמין – 50,000 ₪ בתוספת מע"מ); 7,407 ₪ – ריטיינר עבור חודש 11/2013; 11,416 ₪ – שכר בגין השתתפות בישיבות גישור.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע טען, כי לאור עיסוקה של הנתבעת בתחום השלוט והדפוס, חל עליה צו ההרחבה בענף הדפוס, ותבע את הרכיבים הבאים: פצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, השבת נכויי שכר שלא הועברו ליעדם, תשלום בגין שעות נוספות, דמי נסיעות, מענק חג ופצוי בגין קבלת תלושי שכר שאינם תקינים.
על החומרה היתרה שהמחוקק מייחס לאי העברת כספים שנוכו משכרו של עובד ליעדם, בתוך פרק הזמן שנקבע לכך, ניתן ללמוד מהוראותיהם של סעיפים 25א(א) ו- 25ב(ב)(ג) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר), אשר קובעים, בהתאמה, כי סכום שנוכה ולא הועבר ליעדו במועד, ייחשב כשכר מולן, וכי מעסיק שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלו יועדו, בנגוד להוראות סעיף 25א, כאמור לעיל, דינו מאסר שנתיים או קנס בשיעור של פי 5 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ונכון להיום - 1,130,000 ₪ בגין כל יחידת עבירה.
עוד העיד כי מעולם לא שמע את התובע מתלונן על כך שלא שולם לו מלוא המגיע לו בגין רכיב זה. כשעומת עם דו"ח הנוכחות של חודש 11/2019, אישר כי התובע עבד 10 שעות ו- 20 דקות ואישר כי בתלוש של אותו חודש, אין ביטוי לתשלום שעות נוספות, והסברו לכך היה: "זה לא רלוואנטי יכול להיות שבשאר השעות הוא עבד ולא הגיע למכסה שלו. איפה כתוב שהוא לא קיבל שעות נוספות?" בהמשך עדותו הדגיש כי העובדה שלא מצוין בתלוש השכר תשלום בגין שעות נוספות אינו מלמד על כך שהתובע לא קיבל את המגיע לו, וכדבריו: "זה לא אומר שהוא לא קיבל את השעות הנוספות" ובהמשך: "תשאל את התובע למה הוא לא בא להתלונן אצלי. אנו שלוש שנים אחרי. אני לא זוכר מה היה באותה תקופה". כשנשאל על איזה בסיס חושב גמול השעות הנוספות, השיב: "אני לא יכול לענות על זה אין לי תשובה. יש רו"ח" (עמ' 14 לפרוטוקול מול שורה 13 ואילך).
עוד טענה, כי בכתב התביעה "לא טען התובע ולו טענה עובדתית אחת [...]" כנגד הנתבע 2 וכי "הטענה היחידה המיוחסת לנתבע 2 היא טענה משפטית המופיעה בסעיף 11 לכתב התביעה, לפיה בנסיבות העניין קיימת הצדקה להרמת המסך כלפי נתבע 2, הא ותו לא" (סעיף 124 לסיכומי הנתבעים).
הפעם היחידה בה אוזכר הנתבע 2 היא בסעיף 11 לכתב התביעה, שם טען התובע טענה משפטית, לפיה: "[...] אי העברת הסכומים שנוכו משכרו מהוים עבירה פלילית לפי חוק העונשין ואף הפרה בוטה של סעיף 26 לחוק הגנת השכר המצדיקה הליך של הרמת מסך כנגד הנתבע 2 (ראה ע"ע 1137/02 יוליוס אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ). התובע יטען כי לאור האמור לעיל יש להורות על חיוב הנתבעים, ביחד ולחוד, בכל החובות לתובע" (ההדגשה במקור – א.ש.).
...
אחרית דבר התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת ברובה, והתביעה כנגד הנתבע 2 – נדחית.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) פיצויי פיטורים – 81,398 ₪.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע בתוך 30 יום מהיום השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכתב האישום המקורי מופיעים סעיפים שאליהם היתייחס המומחה ואשר אינם מופיעים בכתב האישום נשוא התביעה כאן.
כ"חסיד" כלכלה ומשפט נראה כי נאשמים לעתים עושים חשבון של "תוחלת הנזק" שבהמשך ההליך הפלילי (לרבות הלחץ הנפשי, ההוצאות, שכר טירחת עו"ד והבעיות המשפחתיות שמלוות לכך) והעונש שאולי עלול להיגזר באם לא יסכימו להסדר הטיעון (כשסנגורים מציגים ללקוחותיהם דוגמאות של נאשמים שסרבו להסכים להסדר טיעון וקיבלו עונש גבוה פי כמה, כמו נשיא לשעבר).
ואז, לאחר גזירת הדין ותשלום הקנס או הפצוי למתלונן "נופלת" על המורשע תביעה אזרחית בהקף גדול פי כמה מהקנס או הפצוי ששולם במסגרת הסדר הטיעון.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת והנתבעים ישלמו, ביחד ולחוד, לתובע את הסכומים דלעיל, בצירוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% מהסכום הנ"ל. לא אוכל לסיים פסק דין זה מבלי לשתף בתחושותיי בקשר להליכים אלו ואחרים כדוגמתם שמגיעים לאולמי.
ואז, לאחר גזירת הדין ותשלום הקנס או הפיצוי למתלונן "נופלת" על המורשע תביעה אזרחית בהיקף גדול פי כמה מהקנס או הפיצוי ששולם במסגרת הסדר הטיעון.
או אז, מסתבר בדיעבד למורשע שהוא פעל מתוך "טעות בכדאיות העסקה". נראה לי שמדובר ב"כשל שוק" כאשר הסנגורים בהליך הפלילי לוקחים בחשבון רק את "כדאיות העסקה" בקשר להליך הפלילי תוך התעלמות מההשלכות האזרחיות העתידיות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו