בתום משחק הכדורגל, החלה התגודדות המונית של מאות מאוהדי קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב, אשר קראו קריאות בוז וגנאי כנגד מאמן קבוצתם, מר אברהם גרנט, וביקשו להגיע לפתח יציאת השחקנים באיצטדיון רמת גן כדי לפרוק את זעמם ותסכולם תוך שהם מרימים צעקות, קללות, גידופים, מנופפים בידיהם נגד מאמן קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב וכנגד שוטרי משטרת ישראל בקריאות "מדינת – משטרה", כאשר אלה פועלים במסגרת תפקידם להשלטת הסדר נוכח השלכת שברי זכוכיות וחפצים שונים על השוטרים.
כפי שהתברר בבית המשפט בעוד השוטרים מבקשים ליצור חומה חוצצת נמשכה היתקהלות של אוהדים אשר ניסו לעבור ולדחוף את השוטרים תוך כדי שבירת זכוכיות וזריקת חפצים כלפי השוטרים.
מעדותו של מר חזי דיין, עד ההגנה עולה באופן ברור גישתם של אוהדי כדורגל מסויימים המגיעים לאצטדיון לחזות במשחק – לשיטתו-זה לגיטימי לקלל, לצעוק ולפרוק את הזעם, תפקידה של המישטרה הוא לשיטתו לאפשר לאוהדים לפרוק את זעמם, לתת לאש לדעוך ולא להתערב.
...
אני דוחה את ניסיונו הנתפס אפילו כמכוער בעיניי כיצד לנוכח דברים פשוטים ברורים אלו, שאמר וחתם הנתבע, לחזור בו בעדותו בבית המשפט בפניי ולטעון ל"תום לבו" לאחר שהוכח ללא כל ספק שהנתבע הגיש תלונת סרק כנגד התובע בכוונה זדונית לפגוע בתובע.
אשר על כן, התביעה מתקבלת.
ולאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע בפיצוי ללא הוכחת נזק, בהתאם לסעיף 7 א (ג) לחוק איסור לשון הרע לאחר שהוכח כי לשון הרע שפרסם הנתבע היה פרסום בכוונה לפגוע בתובע, סך של 30,000 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 14.07.2005 ועד התשלום בפועל.
