קירבה משפחתית בין שופט לעורכי דין

העירעור השלישי (ע"ע 35237-02-21; ע"ע 37399-02-21 מדינת ישראל – עורכי דין לקידום מנהל תקין, מועצה מקומית כעבייה, מוחמד כעביה ומחמוד חוג'יראת; לעיל ולהלן: העירעור השלישי או ההליך השלישי) הוגש על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה נצרת (השופטת רויטל טרנר ונציגי הציבור מר אדהם פלאח ומר אריה ציליק; פ"ה 3222-04-19), במסגרתו נדחתה בקשת המערערת, עמותת עורכי דין לקידום מנהל תקין (להלן: העמותה), למתן צו מניעה נגד מינויו של המשיב 5 (להלן: מר כעביה) לתפקיד רכז מעורבות חברתית במועצה המקומית כעבייה-טבאש-חג'אג'רה (להלן: המועצה) וכנגד מינויו של המשיב 6 (להלן: מר חוג'יראת) לתפקיד רכז תוכנית עוגן במחלקת הנוער במועצה.

ביום 11.5.2011 פרסם משרד הפנים את חוזר מנכ"ל 3/2011 (להלן: חוזר 3/2011), בו מפורטים מקרי ההעסקה הבעייתיים מבחינת קרבה משפחתית בין עובדי רשות מקומית: "חוזר זה נועד לסייע בהבהרת הוראות החוק והגדרה ברורה של המצבים בהתאם לחוק בהם נידרש אישור הועדות האמורות לעיל...

...

בית הדין האזורי המשיך ובחן את טענותיה של גב' דקל ביחס להחלטת מנכ"ל משרד הפנים, וקבע כי "החלטתו של מנכ"ל משרד הפנים מנומקת ומעוגנת בפסיקה והיא סבירה ומידתית ועל פי ההלכה הפסוקה אין בית הדין מחליף את שיקול דעתה של רשות מנהלית". סיכומו של דבר, נקבע כי בין אם היה על העירייה לפעול לשם אישור מינויה של גב' דקל למנהלת המוקד העירוני בהתאם להוראות סעיף 122א ובין אם בהתאם לסעיף 174א לפקודת העיריות, הרי שבשני המסלולים דרוש אישור שר הפנים, שלא ניתן למעשה בשום שלב, "לא עם תחילת העסקתה של התובעת, לא בהמשך התקופה ועם מעברה מתפקיד לתפקיד ועם קידומה, ולא לאחר שנבחרה לתפקיד מנהלת המוקד העירוני. ללא אישור של שר הפנים, התובעת איננה יכולה להיכנס לתפקידה". בנסיבות אלה, נקבע בדעת רוב כי "נוכח החלטת משרד הפנים, התובעת אינה יכולה להיכנס לתפקיד של מנהלת המוקד העירוני. התובעת אינה זכאית לתשלום שכרה כמנהלת המוקד כיוון שלא נכנסה לתפקיד והתובעת עובדת עירייה ומשתכרת בהתאם לתפקידה כיום". עד כאן לגבי הערעור השני.

בשים לב לכל האמור לעיל, בדין קבע בית הדין האזורי את שקבע, ולא מצאנו מקום להתערב בכך.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אנו קובעים כדלקמן: הערעור בהליך הראשון (ע"ע 58656-11-20) – נדחה.

יתר הטענות בערעור – נדחות.

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 42844-06-21 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' מועצה מקומית עילבון ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט הבכיר שאהר אטרש העותרת: עורכי דין לקידום מנהל תקין ע"י עוה"ד נידאל חאיק ואח' המשיבים: 1. מועצה מקומית עילבון ע"י עוה"ד זרייק לואי 2. מדינת ישראל –משרד הפנים באמצעות פרקליטות מחוז צפון (אזרחי) 3. איימן סויד - עו"ד פסק דין

במקרה עסקינן, לאור הקרבה המשפחתית שבין המשיב וראש המועצה ולאור מעמדו המיוחד, הרגיש והרם של היועמ"ש כשומר סף וממשקי העבודה המרובים, היומיים והמהותיים בינו ובין ראש המועצה, בין היתר, במתן ייעוץ משפטי לראש המועצה, והשתתפות בועדות ובישיבות מליאת המועצה, מתעורר חשש להתקיימותו של ניגוד עניינים שאינו בר ניטרול.

...

אשר לקרבה שבין המשיב לעובדת הרווחה במועצה (גיסתו) – אף שהעותרת זנחה טעם זה בסיכומיה, ועל אף ש"גיסה" אינה "קרובה" לפי הגדרת "קרוב" שבסעיף 103א'(א) לצו המועצות המקומיות, סבורני כי דרגת הקרבה שבין המשיב לעובדת הרווחה (גיסתו) יש בה כדי לבסס חשש לקיומו של ניגוד עניינים, ויש לערוך הסדר של נטרול ניגוד עניינים, ככל שייווצר, בין תפקידו של המשיב ובין תפקידה של עובדת הרווחה במועצה -גיסתו .

סוף דבר דין העתירה להידחות.

אני מחייב את העותרת לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד למשיבה 1 בסך 5,000 ₪, ולמשיב 3 בסך 5,000 ₪, וזאת תוך 60 יום מיום קבלת פסק-הדין, שאם לא כן, יתווספו לסכומים אלה הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום בפועל.

טענת הפסלות נדחה על ידי כב' השופט תאודור אור אשר קבע בהחלטתו את הדברים הבאים : "הכלל הנוהג בפרקטיקה מאז ומתמיד הוא, שהכרות או יחסי חברות בין שופט לבין פרקליט, להבדיל מיחסי קרבה משפחתית ביניהם, אינם פוסלים שופט מלדון בעיניין בו מופיע אותו פרקליט.

המדובר בעילת פסילה נגזרת, במובן זה שנגזרת היא לא מן היחסים שבין השופט לפרקליט המופיע בפניו, כשהדבר מותר, כמפורט לעיל, אלא מהיחסים שבין השופט לבין עורך דין אחר בעל "קרבה ממשית אחרת" לשופט מאותו ממשרד של הפרקליט המופיע בפניו.

וכך נאמר שם : " בהקשר זה אנו סבורים, כי הבחינה היא נסיבתית בעיקרה. יש ליתן משקל לסוג המשרד בו מדובר – אם מדובר בגוף צבורי ממשלתי, כמו פרקליטות מחוז או פרקליטות המדינה, או במשרד פרטי. ככל שמדובר בגוף צבורי, שאינו מפיק הכנסה כלכלית ישירה לעובדים בו מן הייצוג הקונקרטי, כך קטן החשש כי השופט יטה פנים בשל עבודתו של קרוב מישפחה או של עורך דין אחר הקרוב לו "קרבה ממשית אחרת" באותו משרד.

...

וכך נאמר שם : " בהקשר זה אנו סבורים, כי הבחינה היא נסיבתית בעיקרה. יש ליתן משקל לסוג המשרד בו מדובר – אם מדובר בגוף ציבורי ממשלתי, כמו פרקליטות מחוז או פרקליטות המדינה, או במשרד פרטי. ככל שמדובר בגוף ציבורי, שאינו מפיק הכנסה כלכלית ישירה לעובדים בו מן הייצוג הקונקרטי, כך קטן החשש כי השופט יטה פנים בשל עבודתו של קרוב משפחה או של עורך דין אחר הקרוב לו "קרבה ממשית אחרת" באותו משרד.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

טענת הפסלות נדחה על ידי כב' השופט תאודור אור אשר קבע בהחלטתו את הדברים הבאים : "הכלל הנוהג בפרקטיקה מאז ומתמיד הוא, שהכרות או יחסי חברות בין שופט לבין פרקליט, להבדיל מיחסי קרבה משפחתית ביניהם, אינם פוסלים שופט מלדון בעיניין בו מופיע אותו פרקליט.

המדובר בעילת פסילה נגזרת, במובן זה שנגזרת היא לא מן היחסים שבין השופט לפרקליט המופיע בפניו, כשהדבר מותר, כמפורט לעיל, אלא מהיחסים שבין השופט לבין עורך דין אחר בעל "קרבה ממשית אחרת" לשופט מאותו ממשרד של הפרקליט המופיע בפניו.

וכך נאמר שם : " בהקשר זה אנו סבורים, כי הבחינה היא נסיבתית בעיקרה. יש ליתן משקל לסוג המשרד בו מדובר – אם מדובר בגוף צבורי ממשלתי, כמו פרקליטות מחוז או פרקליטות המדינה, או במשרד פרטי. ככל שמדובר בגוף צבורי, שאינו מפיק הכנסה כלכלית ישירה לעובדים בו מן הייצוג הקונקרטי, כך קטן החשש כי השופט יטה פנים בשל עבודתו של קרוב מישפחה או של עורך דין אחר הקרוב לו "קרבה ממשית אחרת" באותו משרד.

...

וכך נאמר שם : " בהקשר זה אנו סבורים, כי הבחינה היא נסיבתית בעיקרה. יש ליתן משקל לסוג המשרד בו מדובר – אם מדובר בגוף ציבורי ממשלתי, כמו פרקליטות מחוז או פרקליטות המדינה, או במשרד פרטי. ככל שמדובר בגוף ציבורי, שאינו מפיק הכנסה כלכלית ישירה לעובדים בו מן הייצוג הקונקרטי, כך קטן החשש כי השופט יטה פנים בשל עבודתו של קרוב משפחה או של עורך דין אחר הקרוב לו "קרבה ממשית אחרת" באותו משרד.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

...