קיצור עונש לנאשם בעבירת סיוע לסחר בנשק

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע מיתחם ענישה שבין 3 ל-5 שנות מאסר, והטיל על הנאשם, צעיר בן 21, שלחובתו הרשעה קודמת אחת בעבירת נשק בגינה ריצה 30 חודשי מאסר, עונש של 48 חודשי מאסר ומאסר מותנה.

בית המשפט העליון דחה את העירעור על העונש, למעט קיצור תקופת פסילת הרישיון.

נוסף על הפסיקה המובאת לעיל, אשר מתייחסת בחלקה גם לעבירת הסיוע לסחר בסם, וניתן ללמוד ממנה על מידת הענישה הנהוגה גם ביחס לסיוע, מצאתי להביא פסיקה המתייחסת לסיוע לסחר בסם בלבד: א. ת"פ (מח' חי') 22435-01-15 מדינת ישראל נ' וליד שעיב (16.2.2016) - הנאשמת הורשעה על יסוד הודאתה בעבירה של סיוע לסחר בסם, בגין מכירת 8.38 גרם קוקאין תמורת 4,500 ₪ לסוכן משטרתי.

...

סבורני כי נסיבותיו של הנאשם 3 ותקופת מעצרו, מצדיקות להסתפק עתה בעונש מאסר בפועל לפרק זמן שיאפשר את ריצויו בדרך של עבודות שירות, תוך התחשבות בתקופת המעצר שבה שהה נאשם 3, מבלי לנכותה מימי מאסרו.

התוצאה היא שהענישה בכללותה המוטלת על הנאשם 3 אינה חורגת ממתחם הענישה ההולם שנקבע בעניינו.

אני מורה על חילוט סכום של 1,450 ₪ והטלפונים הניידים של נאשמים 1 ו-3.

הוגשה סקירת פסיקה המשקפת את מגמת החמרת הענישה בעבירות סמים ונשק וכן פסיקה ביחס לעונשים שהוטלו בגין עבירות דומות: · ת"פ 51306-12-18 מדינת ישראל נ' בשיר אבו זיאד ואח' (6.2.20); פרשה בה הורשעו מספר נאשמים בבצוע מיגוון עבירות נשק, ובכלל זה סחר בסוגים שונים של נשקים, חלקי נשק ותחמושת, בין היתר בעיסקאות שבוצעו מול תושבי חברון.

ערעור שהוגש על חומרת העונש לבית המשפט העליון היתקבל בחלקו, ותקופת הפסילה שהוטלה עליו קוצרה מ-30 ל-22 חודשים.

נאשם 1 הורשע בחמישה אישומים של סחר בסמים מסוכנים ועסקה אחרת בסם, וכן צירף תיק סמים, והוטלו עליו 70 חודשים מאסר בפועל; נאשם 2 הורשע בשלוש עבירות של תיווך לסחר בנשק, סיוע לסחר בנשק, שתי עבירות של קשירת קשר לפשע והפרעה לשוטר, והוטלו עליו 50 חודשי מאסר בפועל; נאשם 3 הורשע בשתי עבירות של סחר בנשק, שתי עבירות של קשירת קשר לפשע והפרת הוראה חוקית, והוטלו עליו 48 חודשי מאסר בפועל; נאשם 4 הורשע בסיוע לסחר בנשק וקשירת קשר והוטלו עליו 36 חודשי מאסר.

...

בסופו של דבר הסוכן סירב לרכוש את אמצעי הלחימה במחיר זה. בהמשך היום הנאשם והסוכן שוחחו לגבי העסקה והסוכן ביקש מהנאשם לדבר עם האחר על מנת שיוריד במחיר.

בכל הנוגע להשפעת העונש על משפחתו של הנאשם יצוין שלאור חומרת העבירות שביצע הנאשם אין מנוס מהטלת ענישה שתוביל לפגיעה במשפחתו כך או אחרת.

אני מורה על חילוט 7,900 ₪ לטובת קרן חילוט סמים, וזאת בעבור רכב המאזדה שנתפס ונמכר היות ושימש או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או שימוש או נועד לשמש כדי לאפשר ביצוע העבירה או שהושג במישרין או בעקיפין כשכר עבירה או כתוצאה מביצוע העבירה או שיועד לכך או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או שימוש או נועד לשמש כדי לאפשר ביצוע העבירה.

אל כל נתונים אלו יש לשקלל ולהוסיף את הוראות סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור, המתייחסות להובלה והחזקת נשק מתוך מטרה לקדם ביצוע של מעשה טירור - "המחזיק, רוכש, מוכר, מייצר, מתקן, מייבא, מייצא, מוביל, מתווך, מפיץ או עושה עסקה אחרת בנשק, במטרה לקדם פעילות של ארגון טירור או ביצוע מעשה טירור או לסייע לפעילות או ביצוע כאמור, והכול בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו – מאסר 20 שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין". כאן המקום להזכיר, כי עסקינן "בהכפלת הענישה", בכל הנוגע לעבירה שהיא חמורה דיה בפני עצמה, שכן ללא החמרה דלעיל, מי שמוביל נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו, בהתאם לסעיף 144(ב) לחוק העונשין דינו - מאסר עשר שנים כעונש מירבי.

לפיכך, במסגרתו של תיקון מס' 140 לחוק העונשין (תיקון מס' 140 - הוראת שעה), התשפ"ב-2021, ס"ח 2938) עוגנו עונשים מיזעריים בכל הנוגע לעבירות שעניינן החזקה, הובלה או סחר בנשק שלא כדין.

מכאן, שהוא זכאי להתחשבות בהודאה ובקיצור ההליך השפוטי בעת גזירת עונשו.

יוצא, איפוא, שמוטלים על הנאשם עונשים כדלקמן: 15 שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו; 24 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירת אלימות מסוג פשע, בצרוף לסעיף 37 לחוק המאבק בטרור 18 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירת אלימות מסוג פשע או עבירה על סעיף 144 (עבירות בנשק) לחוק העונשין 9 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור משך 3 שנים עבירת אלימות מסוג עוון.

...

קביעת העונש המתאים לנאשם מצאנו לנכון, בהתאם לסמכות הנתונה לנו בסעיף 40ג(ב) לחוק לגזור עונש כולל לכלל האירועים בשים לב למתחמי העונש ההולם אשר קבענו לעיל ומתוך התחשבות, כמצוות סעיף 40ג(ג) להתחשב במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן תוך שמירה על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין תקופת המאסר של הנאשם לרצות.

סוף דבר לאחר שהבאנו בחשבון את מכלול השיקולים דלעיל, ולאחר שקלול כל העבירות שבעשייתן הורשע הנאשם ונסיבותיו האישיות כמו גם צורכי הרתעת היחיד והרבים, מצאנו, לאחר שהבאנו בחשבון את הסכמת הצדדים בדבר הצורך להקל קמעא בדינו לנוכח התנהלות בלתי – ראויה של גורמי אכיפת החוק, כמפורט לעיל, להעמיד את עונש המאסר לריצוי בפועל שאותו באים אנו להטיל עליו על 15 שנים.

יוצא, אפוא, שמוטלים על הנאשם עונשים כדלקמן: 15 שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו; 24 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירת אלימות מסוג פשע, בצירוף לסעיף 37 לחוק המאבק בטרור 18 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירת אלימות מסוג פשע או עבירה על סעיף 144 (עבירות בנשק) לחוק העונשין 9 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור משך 3 שנים עבירת אלימות מסוג עוון.

אשר לעונש המתאים נטען, כי לאור העדר הרשעות קודמות של הנאשם בעבירות סחר בסמים וסחר בנשק, ולאור מצבו האישי כפי שתואר בבית המשפט, לאור העובדה כי לנאשם לא היה רווח מהעסקאות, ולכך שהוא חסך זמן שפוטי משמעותי, ומי שגרם לבזבוז זמן שפוטי זו המאשימה, בשל ביטול דיוני ההוכחות תוך זילזול עדי התביעה בזמנו של בית המשפט, יש לקבוע את מיקומו בחלק התחתון של מיתחם העונש ההולם, ואם היה צדק אמיתי היה עותר להסתפק בימי מעצרו כעונש כולל.

הענישה הנוהגת ביחס לעבירות הסמים בגינן הורשע הנאשם, משתנה ממקרה למקרה והיא תלויה בסוג הסם, בכמות שנמכרה, בגובה התמורה שהתקבלה בעדו, מחלקו של הנאשם במסכת העבריינית הכוללת, בהישנות המקרים ובנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן: בע"פ 1965/20 כרים בדוואי נ' מדינת ישראל (11.6.20), נדון עניינו של מי שהורשע על פי הודאתו, בעבירת סיוע לסחר בסם מסוכן ובעבירת סחר בסם מסוכן, בשל שתי עיסקאות למכירת סמים לסוכן משטרתי, האחת סיוע למכירת 39.62 גר' קוקאין תמורת 15,200 ₪, והשנייה מכירת 29.98 גר' קוקאין תמורת 11,400 ₪.

בית המשפט העליון דחה את העירעור על חומרת העונש, למעט קיצור תקופת פסילת הרישיון מטעמי אחידות הענישה.

...

רבות נאמר על חומרתן של עבירות הסמים, בהן נדחות הנסיבות האישיות מפני האינטרס הציבורי, וכי על בית המשפט להילחם בתופעה הקשה של נגע הסמים, ולהרתיע את היחיד והרבים מפני עבירות אלה, כך למשל בע"פ 1987/15 דרורי נ' מדינת ישראל (17.8.15): "על חומרתן של עבירות סחר והפצה של סמים מסוכנים ועל הצורך להיאבק בהן באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה עמד בית משפט זה לא אחת, תוך הדגשה שבעבירות אלה יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים". כך גם הדברים שנאמרו מפי בית המשפט העליון בע"פ 4522/18 מדינת ישראל נגד אסאבן (1.11.18) בהתייחסו לעבירות סחר בסמים לחומרתן ולנזקיהן, יפים לעניינינו: "בית משפט זה עמד פעמים רבות על חומרתן של עבירות הסמים, ובפרט עבירת הסחר בסמים. חומרה זו נובעת, בין היתר, מנזקיהם הקשים של הסמים – במיוחד כך לגבי סמים המוגדרים 'קשים' – הן למשתמשים, הן לסביבתם (ע"פ 7952/15 מדינת ישראל נ' שץ [פורסם בנבו] (15.2.2016) (להלן: עניין שץ); ע"פ 4998/95 מדינת ישראל נ' גומז-קרדוסו, פ"ד נא(3) 769 (1997)). לפיכך נפסק לא אחת כי עבירות אלו מחייבות מענה החלטי על דרך של ענישה מחמירה ומרתיעה (ראו ע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 10 (8.3.2017); ע"פ 5953/13 מדינת ישראל נ' דוידי, [פורסם בנבו] פסקה 17 (6.7.2014) (להלן: עניין דוידי)). כבר צוין כי הענישה בעבירות סמים מאופיינת בשונות רבה, נוכח "האינדיבידואליות בענישה והייחודיות של המקרים השונים" (ע"פ 3931/13 באום נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 13 (10.6.2014) (להלן: עניין באום)) במסגרת זו יש ליחס משקל גם לסוג הסם ולכמותו".

לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, את נסיבות ביצוען, את חלקו של הנאשם בעבירות, וכן נתתי דעתי למדיניות הענישה הנהוגה, ולמגמת ההחמרה הנוספת מהעת האחרונה בפסקי הדין של בית המשפט העליון, כאמור, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם, נע בין 4 לבין 8 שנות מאסר בפועל.

 בהתחשב בכל השיקולים המנויים לעיל, לחומרה ולקולה, הנני גוזרת על הנאשם עונש ברף הבינוני כדלקמן: א.   5.5 שנות מאסר מיום מעצרו.

יחד עם זאת, לא נעלמו מעיני פסקי דין אחדים, שהגישה ההגנה, ממנה עולה שבית המשפט העליון הקל, לא אחת, בעונשם של נאשמים שהורשעו בעבירה של החזקת נשק, תוך קיצור תקופת המאסר שהוטלה עליהם, לעיתים תוך הוראה שהמאסר ירוצה בדרך של עבודות שרות, וזאת נוכח הנסיבות המיוחדות שפורטו באותם פסקי דין, כפי שאתייחס אליהם להלן.

כך גם נאמר בע"פ 8869/21 מדינת ישראל נ' קואסמה (13.3.22) – "תיקון זה אינו חל מטבע הדברים במקרה דנן, ואין בו כדי להשפיע על תוצאת העירעור – אלא שחקיקתו מדגישה לפנינו פעם נוספת את שידענו זה מכבר, הוא הצורך לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי מי שמסכנים את שלום הציבור ובטחונו בהפרת האיסורים הנוגעים לנשק וסחר בו". לפסיקה במסגרתה הוטלו על נאשמים, ביניהם צעירים נעדרי עבר פלילי אשר הודו בבצוע העבירה ונטלו אחריות, עונשי מאסר במתחמי ענישה הנעים בין 12 ל-36 חודשים, ראה: ע"פ 2482/22 מדינת ישראל נ' קדורה (14.4.22); רע"פ 2919/22 שעבאן נ' מדינת ישראל (1.8.22); רע"פ 6265/20 אבו אלקיען נ' מדינת ישראל (15.9.20); רע"פ 5613/20 אלהוזייל נ' מדינת ישראל (25.8.20); ע"פ 545/20 פלוני נ' מדינת ישראל (3.5.21); עפ"ג (מחוזי חי') 46460-02-22 מדינת ישראל נ' צואלחה (9.5.22)); ת"פ (כפ"ס) 48471-05-22 מדינת ישראל נ' כמאל (1.12.22); ת"פ (רמ') 11053-10-22 מדינת ישראל נגד קרוצי (23.3.23).

בית המשפט העליון קבע שנסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות של המערער מצדיקות חריגה מרמת הענישה, זאת בין היתר מהשיקולים הבאים - גילו הצעיר, עברו הנקי, נטילת אחריות, סיוע למשפחה והיותו סטודנט במכללה לקראת קבלת תואר אקדמי.

...

לאור האמור לעיל, ונוכח הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים החבריים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 13 ל-36 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים.

לאחר ששקלתי את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, החלטתי למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם אותו קבעתי לעיל.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 13 חודשי מאסר בפועל.