כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קיזוז תובענה שכנגד ברכיב חוב

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הכל - כטענות "קזוז", ללא תביעה-שכנגד [כתב-ההגנה - סע' 36; נ/1, סע' 31].
נזכיר, שכר חודש 7/13 שולם אף הוא לתובע באיחור משמעותי, רק תוך כדי ניהול ההליך בבית-הדין, בעקבות פסק-דין חלקי, בו הבהיר כב' הנשיא כהן (כתוארו אז), שטענות הנתבעת כלפי התובע אינן בבחינת "חוב קצוב", ולכן - לא היתה רשאית לקזז בגינן "ולו שקל אחד", משכרו האחרון [פסה"ד החלקי, סעיף 4].
על יסוד כל האמור עד כה, אנו בדיעה, כי התובע זכאי לקבל חלף אי הפרשה לפנסיה, לפי צו ההרחבה הכללי במשק, אבל - רק את חלק המעסיק לתגמולים, בשיעור של 5% לחודש; וזאת - רק עבור החודשים 1/13 עד 7/13, כולל, אשר לפי תלושי השכר לא בוצעו בהם הפרשות פנסיוניות לזכות התובע, ואין חשש, כי גורם עלום אחר, קרי - חברת ביטוח זו או אחרת, תבע אף הוא תשלום בגין רכיב זה, כפי שהתובע הצהיר שהוא יודע (על אף שלא שיתף אותנו בפרטים).
...
גם טענה זו נדחית, מכל וכל.
נוכח חילוקי הדעות, בדבר אופן סיום ההעסקה, שנבעו גם מכך שהתובע לא מסר את אישורי המחלה למעסיקתו תוך כדי תקופת ההודעה המוקדמת - לא מצאנו לנכון לפסוק פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
גם בחישוב זה מצאנו כשלים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

באשר לטענת הקבוץ לחוב של התובע כלפיו – הקבוץ לא העלה טענת קזוז ולא הגיש תביעה שכנגד ומשכך, אין להדרש לטענה זו (כפי שנטען על ידי התובעים בסעיף 47 לסיכומים; ראה חקירתו של רפאל סרואה בעמוד 40 שורות 11-13 לפרוטוקול).
למעלה מן הצורך ועל מנת לסייע בידי הצדדים להסדיר ביניהם עניין זה, אתייחס לרכיב החוב הנוגע למנגנון האיזון בלבד (להבדיל מרכיב החוב הנוגע לתקציב השוטף) ואציין כי הוכח בפני כי חוב זה מתגבש ואמור להתבצע רק עם השיוך בפועל (ראה חקירתו של שמעון זית בעמוד 28 שורות 31-32 ובעמוד 29 שורות 10-13 לפרוטוקול; וכן חקירתו של מיכה טיסר בעמוד 34 שורות 8-9 לפרוטוקול).
...
בהתחשב במכלול הנסיבות כפי שפורטו לעיל, ובין היתר בעובדה שהתובע התגורר משך כל השנים בדירות קטנות יותר מאלה שיועדו לו מלכתחילה ובכך שהקיבוץ נמנע מלמסור את החזקה בדירה וחצי לידי התובע לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אף לאחר שהושגה הסכמת הצדדים במסגרת הליך זה עוד בדיון המקדמי שהתקיים בפני ביום 2.11.16, סבורני כי יש מקום לפצות את התובע על הנזק הלא ממוני שנגרם לו, בסך כולל של 30,000 ₪.
סיכום על יסוד האמור לעיל, הריני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 230,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 40,000 ₪ כולל מע"מ וכן הוצאות משפט בסך של 25,000 ₪ (וזאת בשים לב לפער שבין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק לתובע בסופו של דבר) והחזר תשלומים בגין חוות דעת רפואית בכפוף להצגת קבלה.
תביעת התובעת נדחית, בנסיבות, ללא צו להוצאות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבעים טענו כי למעשה התובע הוא זה שחייב להם סך של 315,588 ₪ ועל כן הגישו תביעה שכנגד תוך פירוט רכיבי החוב האמור: חוב בגין שירותים ללקוחות 315,720 ₪ הישתתפות בן התובע בהוצאות המשרד 34,798 ₪ ניכוי תשלום עבור ציוד לפי טופס פחת (11,771 ₪-) ניכוי מחצית תשלום לבן התובע עבור הנהלת חשבונות (25,500 ₪-) הנתבעים טענו כי התובע נטל לכיסו הפרטי כספים שהיו מגיעים לשותפות תוך הפרה בחוסר תום לב ו/או בתרמית של הסכם השותפות.
...
כן קובע אני כי על התובע להשיב לנתבעים סך של 1,096 ₪ בגין עודף תקבולים שקיבל ומקורם בחלוקה לשותפים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן חוו"ד ועד היום, העומדים סה"כ על 1,125 ₪ .
תוצאה אופרטיבית לאחר קיזוז הסכומים המגיעים לתובע מהסכומים המגיעים לנתבעים, אני קובע כי התובע ישלם לנתבעים סך של 79,801 ₪ בצירוף מע"מ, בסה"כ: 93,367 ₪ (להלן: "הסכום לתשלום") .
כמו כן התובע ישלם לנתבעים שכ"ט בגובה 20% מהסכום לתשלום בצירוף מע"מ, וכן שיפוי בגין מחצית מהאגרה בה הנתבעים נשאו (משוערך להיום).
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אלא כי הסדר הפישור כלל בחובו רכיבים רבים, כל אחד מבעלי הדין קיבל החלטה מושכלת לאשר את מתוה הסדר הפשרה, תוך שהוא מודע ליתרונות והחסרונות של אותו הסדר לרבות אי הבהירות באשר לאופן היתנהלות רשות המיסים, עמדתה והשלכות ביטול השומות, כמו גם לעובדה כי רשות המיסים אינה בעלת דין בהליך הנידון.
נוכח השלב בו הגיעו הצדדים לכלל הסדר פישור המסיים את המחלוקות מכוחן של כתבי הטענות, אני מוצאת לעשות שימוש בסמכותי ומורה בזאת על השבת האגרה בגין התביעה ובגין התביעה שכנגד, בנכוי סכום המינימום הנקוב בתקנות.
...
על מנת שלא תמצא החלטתי כחסרה אני מוצאת לשוב ולציין (כפי הנקוב גם בהחלטתי מיום 6.8.2023) כי איני שותפה לנקוב בסעיף 2 לבקשת הנתבעים מאותו מועד ועל פיה, הותנה הסדר הגישור גם בתוכן בהחלטתי בעניין הגובה החשבונית שעל התובעת להמציא לנתבעת 1.
בהינתן הנקוב לעיל, ועת נחה דעתי כי התקיים התנאי המתלה – ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים כמפורט בהסדר מיום 18.6.2023, ותוך שביחס לכך יחולו הוראות הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים עם התיקונים להם ניתן תוקף של החלטה בדיון מיום 13.7.2023.
לעניין זה לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, כמו גם לכתבי הטענות - אני מורה כי הסכום אשר ביחס אליו יוציאו התובעות חשבונית יעמוד על 7,801,968 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

טענה זו אני דוחה: אף אם נראה בדרישתו של המפרק לתשלום החוב משום כתב תביעה, הרי לפי הוראת סעיף 4 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958, אין לטעון היתיישנות כלפי תביעה שכנגד או טענת קזוז, כאשר התביעה והתביעה שכנגד (או טענת הקזוז) "נושאן אחד" או שהן "נובעות מאותן נסיבות". בעניינינו, המערערת עצמה טענה כי יתרת החוב נוצרה לפני חתימת הסכם המכר.
ככל שתיעשה כן, המפרק ידון בשנית בתביעת החוב ברכיב זה, ויכריע בה. נזק בשל אי רישום הנכס ואי סיום בניית המרתף הכרעת החוב: המפרק ציין שבמכתב של התובעת מיום 19.11.18 היא רשמה בסעיף 13 כי מאחר שהחברה נקלעה לקושי בתזרים המזומנים, והייתה צפויה להפר את הסכם המכר מול המערערת, שכן לא הייתה יכולה לסיים את ההתאמות בנכס לשוכר, סוכם שהמערערת תשלים את העבודות.
...
דיון והכרעה: דין הערעור ברכיב זה להידחות.
סיכום הערעור נדחה ברובו (רכיבי התביעה בגין תשלום ביתר של 24,000 ₪ ו- 1,000,000 ₪ נזקים בגין אי רישום וביצוע עבודות בנכס).
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו