קיזוז שלא כדין מחשבון עובר ושב על ידי בנק

בית משפט השלום ברמלה 23 ספטמבר 2019 ת"א 12815-02-17 משמר אילון מושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח' בפני כב' השופט הבכיר זכריה ימיני תובעים משמר אילון מושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ נתבעים בנק הפועלים בע"מ צדדי ג': 1. יחזקאל פנט (מגיש ההודעה לצד ד') 2. ציקורל המרה בינלאומית בע"מ צד ד': אריאל ציטרינבוים יעקב פסק דין

לטענת התובע שני השיקים מזויפים ונפרעו שלא כדין.

הנתבע הנו בנק מסחרי בישראל, אשר בסניפו בעיר רמלה (סניף 618) ניהל התובע חשבון עו"ש שמספרו 013725 (להלן-"החשבון").

לטענת הנתבע הוא לא התרשל, הנתונים הנבחנים על ידי הבנקים בהתאם לכללי המסלקה עם קבלת שיק הם בדיקות חזותיות, המתבצעות במהלך עסקים רגיל של בנק, כמו התאמה בין הסכום הנקוב בספרות לסכום הנקוב במילים, תאריך, בחינת החתימה הדרושה לחיוב החשבון והשוואתה לחתימה שבטופס דוגמאת החתימה ופרטים אלו היו תקינים.

ההודעה לצד ד: צד ג 1 הגיש הודעה לצד רביעי נגד מר ציטרינבוים ובה טען כי ביום 18.2.16 פנה אליו צד ד' ובקש לנכות את השיק הראשון, לאחר בדיקת השיק ניכה אותו בתום לב ובמלוא המיומנות, ולא ניתן היה להבחין כי השיק מזויף או שקיים בו פגם מהותי אחר.

איני סבור כי העובדה שבידי בנקאי עוברים מאות שיקים ביום אמורה לפגום ביכולת זו. ההיפך הוא הנכון.

במקרה שלנו אין שיק כדין, שכן השיק עצמו מזויף, כך שאין התחייבות של התובע; 2) קיים ספק רב לעניין תום לבו של הבנק בפרעון השיק, כפי שציינתי לעיל; 3) סעיף 80 לפקודת השיטריות עניינו בפרעון שיק לבנקאי, אך בעניינינו לא נפרע השיק לבנקאי.

...

סבור אני שיש לדחות טענה זו של הנתבעת מהסיבות כדלקמן: 1) שני הסעיפים הנ"ל שבפקודת השטרות מדברים כאשר יש שיק שניתן כדין, והם מדברים אך ורק על כשרות חתימת ההיסב.

לפיכך אני סבור כי יש לקבל את ההודעה לצד שלישי ועל צד ג' 1 לשפות הנתבע בגובה סכום השיק הראשון בתוספת הצמדה ורבית אותו ישלם הנתבע לתובע, ועל צד ג' 2 לשפות הנתבע בגובה סכום השיק השני בתוספת הצמדה ורבית אותו ישלם הנתבע לתובע.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: בתביעה העיקרית: על הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן: 1) סך של 86,556 ₪ בתוספת הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (7.2.17) ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 3) שכ"ט עו"ד בגובה 10,000 ₪ בתוספת הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

עוד טוען אברהם, שהפיקדון מומש על ידי הבנק שלא כדין, ובגין כך (בעיקר) הוגשה תביעתו נגד הבנק.

בהקשר זה טוען אברהם גם לאי גילויים של פרטים שהתבררו מתוך המסמכים שהוגשו במסגרת ההוכחות: מיסמכי ועדות האשראי (סומנו: בחרי 1), מהם עולה כי לפני חתימת אברהם על הערבות האחרונה, עלה חשש של הבנק ל"גילגול שיקים" באמצעות "השוק האפור" וכי הומלץ להפוך את החשבון לחשבון מסוג עו"ש 2, שמשמעו שאורי לא יוכל למשוך שיקים נוספים מהחשבון, וכי הדברים הללו לא גולו לו. כן טוען אברהם לכך, שהבנק לא גילה לו שהחשבון היה מצוי בחשיפה מתמדת וכי היו בו חריגות רבות.

בתצהירו (סעיפים 61-62) טען כי בדיעבד נודע לו שסכומם הסתכם לסך העולה על 2,2 מיליון ₪, "כאשר עד היום הבנק מיתחמק לגלות לי פרטים אודותיהם – יש להפחית אף סכום זה מיתרת החוב הנטענת על ידי הבנק". הבנק טוען, כי כימעט כל השיקים הדחויים היו של קבוצת רב-בריח עצמה, שנמסרו לשם תשלום ההלוואות, ולכן גם לא כובדו לאחר שהקבוצה נקלעה להליכי פירוק; כי השיקים נימסרו לגביה, כלומר היו מותנים בגביה בפועל, לא לניכיון; וכי הוכח שכל השיקים הדחויים הופקדו בפועל בחשבון אורי עד סוף חודש יולי 2008.

ההבדל ברור: שיקים שנמסרים לניכיון, כספם מוזרם ישירות לחשבון (בנכוי עמלת הבנק), ואילו שיקים שנמסרו לגביה מותנים בגבייתם בפועל.

...

תוצאה לאור כל האמור לעיל, אני מחליט כדלקמן: א. תביעת בנק מזרחי-טפחות בע"מ נגד אברהם בחרי, ת.א. 2229/08, מתקבלת ברובה.

הנתבע ישלם לתובע את סכום התביעה, 1,914,726 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת כתב התביעה המקורי, 28.11.08 ועד יום הגשת כתב התביעה המתוקן, 24.6.13, ובצירוף הריבית כנקוב בסעיף 37 לכתב התביעה המתוקן, מיום הגשת התביעה המתוקן, 24.6.13, ועד לתשלום בפועל.

תביעת אברהם בחרי נגד בנק מזרחי-טפחות בע"מ, ת.א. 16384-05-10, נדחית ברובה המכריע, למעט הסכום של 42,973 ₪ (סעיף 109 לכתב התביעה).

המערער טען בבית משפט קמא, כי נוהלו על ידו שני חשבונות בבנק, כאשר הבנק גבה ממנו עמלה בסך 8 ₪ לפעולה בחשבון אחד (חשבון עו"ש), ואילו בחשבון השני (חשבון האופציות) גבה הבנק, שלא בצדק, 10 ₪ עבור כל פעולה.

לטענת הבנק, לא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר במקרה של "הודאה והדחה", ואין לקבל את ניסיון המערער לשנות את סדר הבאת הראיות, כאשר לטענה מסוג זה יש גם משמעות מהותית, כאשר נטל השיכנוע עובר לכתפי הנתבע.

בסופו של יום, בבקשה שהגיש לתיקון כתב ההגנה, שהוגשה על ידי המערער בסמוך למועד ההוכחות בבית משפט קמא, לא כפר בגובה החוב, ואישר בעצמו כי טענת ההגנה העיקרית שלו היא טענה הודאה והדחה, וכך ציין המערער בבקשתו: "1. עניינה של התביעה הנדונה הנו עתירה של הבנק התובע לחיוב הנתבע בתשלום יתרת חוב שהצטברה בחשבון שניהל עבור הנתבע. טענת ההגנה העיקרית בתיק הנידון, הנה שהתובע, במעשיו ובמחדליו גבה עמלון שלא כדין וכן שגרם לנתבע נזק בהתנהלותו. צא ולמד, מדובר בטענת קזוז, שהיא מסוג של הודאה והדחה.

...

דין טענות המערער לפיהן הבנק לא הוכיח את גובה החוב מלכתחילה - להידחות.

לאור כל האמור, עולה המסקנה, כי בצדק קבע בית משפט קמא, כקביעות עובדתיות מפורטות ומנומקות, המבוססות כדבעי על חומר הראיות, כי המערער לא הוכיח הגנתו, ומשמדובר במקרה של "הודאה והדחה", הרי שדי בכך כדי לקבוע כי דין התביעה להתקבל.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

המבקש טען לקזוז ובקש פיצויים בגין עגמת נפש, רשלנות וניסיון המשיב לעשות על חשבונו עושר שלא כדין.

המבקש כטענתו, אינו קורא בעברית אלא רק באנגלית ואילו ההסכם עליו הוחתם על ידי הבנק, הנו בעברית.

יודגש כי המבקש לא טען כי ברשום קיימת שגיאה או כי היצטברות התנועות בחשבון העו"ש לא הייתה אמורה להניב סכום בגובה הנקוב בתדפיס.

...

על כן, בשל טענות קונקרטיות כנגד הרישום, אני מקבלת את נכונותו.

למרות האמור, ולפנים משורת הדין, בשל הטענות בדבר גובה הריבית, החלטתי ליתן למבקש הארכת מועד ורשות להתגונן.

נוכח האמור, אני סבורה כי הפקדת סך של 26,000 ₪ תהא סבירה בנסיבות העניין.

לטענתו, חובת ההשבה בגין התעשרות שלא כדין על חשבון הזולת הוא עיקרון רחב ואילמלא שילם התובע את חובה של הנתבעת, גב' זיכרמן לא הייתה מסכימה לפשרה לפיה הנתבעת תשלם לה פיצוי בסך 90,000 ₪ בלבד.

עוד נטען, שהתובעת שכנגד ניהלה חשבון בבנק שניפתח לפני כ-40 שנים והוא נוהל בהתאם לתנאי הניהול המקובלים בבנק ביחס לכל חשבון עו"ש. הבנק טען שלא ניתן לפתוח חשבון ללא חתימה על מיסמכי פתיחת חשבון ועל כן לא ניתן לקבל את גירסתה של התובעת שכנגד בעיניין זה, שנוגדת את ההיגיון ומעידה על חוסר מהימנותה.

הבנק טען שבהתאם להוראות ניהול החשבון המניות מושכנו לטובתו באמצעות הפקדתן בידיו במישכון מדרגה ראשונה, על כן זכאי היה הבנק לפעול למימוש עצמי של המישכון על ידי מכירת המניות והפעלת זכות הקזוז, בהתאם לחוק המישכון התשכ"ז- 1967.

בהתאם, לשיטתו, קמה חובת השבה או חבות נזיקית של הנתבעת, ללא קשר לכספים שניטלו מחשבון הלקוחה, הושבו על ידי הנתבעת או אפילו אם הושבו ביתר כספים לגב' זיכרמן.

...

שעה שאין מחלוקת כי הבנק קיזז סכומים לאחר פדיון ניירות הערך של התובעת שכנגד, שעה שהבנק כשל מלהוכיח זכות לקיזוז ומשעה שהתובעת שכנגד כשלה מלהוכיח את הנזק הנטען על ידה, דין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה.

אני מחייב את הבנק להשיב לתובעת שכנגד סך של 224,505 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 10.06.19 ועד למועד התשלום בפועל.

אני מחייב את הבנק לשלם לנתבעת/תובעת שכנגד בגין החזר הוצאות שכ"ט עו"ד סך כולל של 35,000 (כולל מע"מ) בגין שני ההליכים.