קיזוז פדיון ימי חופשה לעובד שלא לקח חופשה מרצונו

על כן, נפסק "התוצאה המתחייבת אינה דחיית התביעה, אלא קביעה של הסכום הנכון המגיע לעובד, בין בדרך של תחשיב מדויק ובין בדרך של אומדנא". בית הדין ערך תחשיב מפורט בטבלה בהתאם לרישומי הנוכחות וקבע כי בהתאם לתחשיב זכאי המשיב לגמול שעות נוספות בסך 80,839 ש"ח, אך פסק לטובת המשיב סכום של 78,780 ש"ח בגין רכיב זה כגובה הסעד שנתבע על ידו; כן פסק בית הדין למשיב פצויי הלנה בסך 12,000 ש"ח בגין שלוש השנים האחרונות לעבודתו; עוד חויבה המבקשת בתשלום יתרת שכר עבודה לחודש נובמבר 2020 בסך 729 ש"ח אשר יישאו פצויי הלנה מלאים עד לתשלום בפועל; בית הדין הוסיף וקבע כי המשיב זכאי לחלף הפקדות פנסיוניות עבור כל תקופת העבודה, לתמורת הודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורים מלאים לאור פיטוריו; כן נפסק כי לאור נסיבות הפיטורים, שנעשו לאלתר ולאחר שנודע לחברה על הגשת התביעה, בתקופה בה הוארכה אשרת העבודה של המשיב לנוכח משבר הקורונה, זכאי המשיב לפצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 15,000 ₪; בנוסף קבע בית הדין כי המשיב זכאי למענק שנתי, דמי כלכלה ותוספת ותק מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות, וכן יתרת דמי הבראה ויתרת דמי חגים בהתאם להוראות הצוו; טענת קזוז שהעלתה החברה בגין חובות של המשיב כלפיה על השמוש במשאביה ובזמן עבודתו אצלה לצורך ניהול עסקיו נדחתה; סך הכל נפסקו לטובת המשיב תשלומים בסך 181,538 ש"ח, וכן הוצאות משפט בסך 25,000 ש"ח. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובקשה לעיכוב ביצוע המונחת לפתחנו.

כך למשל, למרות שהמדובר בעובד זר שהגיע לעבוד בחקלאות לתקופה קצובה של 63 חודשים וחזר לארצו מרצונו, פסק לו בית הדין סכום של 15,000 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין ותמורת הודעה מוקדמת.

כמו כן שגה בית הדין כאשר לקח צד בהליך וערך עבור המשיב תחשיב מקיף לחישוב זכותו לגמול שעות נוספות מבלי לתת למבקשת זכות טיעון, ותוך כך שגה בית הדין גם בהזנת הנתונים לתחשיב ובפסיקת סכומים הגבוהים יותר מאלה שנתבעו על ידי המשיב בכתב התביעה.

נקדים ונציין כי המבקשת אינה מערערת על חיובה בחלף הפקדות פנסיוניות (בסך 18,604 ש"ח), פצויי פיטורים (29,876 ש"ח), פדיון ימי חופשה (3,732 ש"ח) דמי חגים (2,753 ש"ח) דמי הבראה (3,539 ש"ח), תוספת ותק (2,642 ש"ח) ושכר עבודה לחודש נובמבר 2020 (732 ש"ח), ועל כן אין הצדקה לעיכוב הכספים שנפסקו בגין רכיבים אלה.

3לאור האמור לעיל, ובשיקלול שבין עובדת אי הגשת ערעור על כשליש מהחיוב בפסק הדין ומנגד הקביעה לפיה סכויי העירעור מעלה שאלות משפטיות הראויות לבחינה ביחס לחלק מהרכיבים שבמחלוקת, לבין מאזן הנוחות הנוטה במובהק לטובת המבקשת, אני מורה על עיכוב סכום כולל של 100,000 ש"ח כערכו היום (להלן – הסכום המעוכב), בכפוף להפקדת הסכום המעוכב, במזומן או בערבות בנקאית בנוסח מקובל בקופת הדין, עד לא יאוחר מיום 31.12.2023 (להלן – המועד הקובע).

...

דיון והכרעה  לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לידי מסקנה לפיה יש להיעתר לבקשה בחלקה בכפוף להפקדת הסכום המעוכב בקופת בית הדין.

3לאור האמור לעיל, ובשקלול שבין עובדת אי הגשת ערעור על כשליש מהחיוב בפסק הדין ומנגד הקביעה לפיה סיכויי הערעור מעלה שאלות משפטיות הראויות לבחינה ביחס לחלק מהרכיבים שבמחלוקת, לבין מאזן הנוחות הנוטה במובהק לטובת המבקשת, אני מורה על עיכוב סכום כולל של 100,000 ש"ח כערכו היום (להלן – הסכום המעוכב), בכפוף להפקדת הסכום המעוכב, במזומן או בערבות בנקאית בנוסח מקובל בקופת הדין, עד לא יאוחר מיום 31.12.2023 (להלן – המועד הקובע).

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת בכפוף לאמור בסעיף 11 לעיל.

(מעבר לכך התובע לא לקח בחישוב השעות 1/2 שעה הפסקה ליום).

ידוע ומוסכם עלי, כי מכל הסכומים שקבלתי ואקבל עם גמר עבודתי בחברה, ינוכו המיסים ו/או תשלומי החובה.

התובע חתם על כתב סילוק לאחר שקרא והצהיר כי טרם חתימתו הוצגו בפניו תחשיב גמר החשבון והסכומים שפורטו בו נכונים ומדויקים וכי הבין את תוכנו וחתם עליו מרצונו החופשי.

במקרה דנא זכויותיו של התובע לא קופחו שכן קיבל את שכרו, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה והפרשי שכר במסגרת תלוש השכר לחודש האחרון לעבודתו, בו נערך לו גמר חשבון והתואם את כתב הסילוק כמו כן כאמור, שולמו לו פצויי פיטורים.

...

אני מאשר בחתימתי על מסמך זה כי אין לי ולא תהיינה לי כלפי החברה ו/או עובדיה ו/או מורשיה ו/או הפועלים מכוחה ו/או מטעמה ו/או הבאים בנעליה, ולרבות כלפי חברות קשורות שלובות או בנות, כולן יחד ו/או לכל אחד מהם לחוד, בין מישרין ובין בעקיפין, כל תביעות ו/או טענות ו/או דרישות מכל מין וסוג שהוא, בכל הקשור ו/או הנובע מעבודתי בחברה ו/או בהפסקת עובדתי בה, וכי חתימתי על כתב קבלה וסילוק זה מהווה פשרה והודאת סילוק לפי סעיף 29 לחוק פיצויי הפיטורים.

מסקנתי הינה, כי התובע לא היה זכאי לפיצויי פיטורים וזאת עקב התפטרותו ואלו שולמו לו לפנים משורת הדין במסגרת "עיסקת חבילה" עם סיום העבודה.

סיכום נוכח האמור לעיל נדחית התביעה על כל עילותיה.

כמו כן, לתובעת שולם פדיון ימי חופשה עם סיום העסקתה; ביום 29.4.2013 נחתם בין הנתבעת לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה הסכם קבוצי אשר נגע, בין היתר, במצבה הכלכלי הבעייתי של הנתבעת באותה התקופה.

עוד היא טענה וביחס לטענת האפליה שהציגה הנתבעת, כי אין עובדים של הנתבעת שפרשו לנכות באמצעות קופת גמל, וקיבלו אחר-כך זכויות של מי שפרשו בפרישה מוקדמת.

כלומר, הנתבעת לקחה בחשבון את מוגבלותה של התובעת, במובן כך שהיא ראתה בה כמי שיכולה להחלים ולחזור לעבודה.

הינה כי כן, התמונה המצטיירת היא כדלקמן: תחילה, הנתבעת לא פגעה בתובעת בשל מחלתה וזכויותיה נשמרו לה, לרבות "הצבירות" (הכוונה ככל הנראה לזכויות שבמשפט העבודה, כגון צבירת ימי חופשה ומחלה).

בית הדין קבע את הדברים הבאים, כדלקמן: "על רקע קיומן של מערכות להגנה מפני פיטורים ולהבטחת זכויות סוציאליות במקרים של נזקקות (זקנה, נכות, מוות), אשר מבוססות על פעילותו של אירגוני העובדים, אנו סבורים שבראייה רחבה של עניינם המשותף של מעביד נתון ושל הקולקטיב של עובדיו, החלטה של מעביד שלא לאשר פרישה מוקדמת בתנאים מועדפים לעובד שיהיה זכאי לפנסיית נכות מקרן פנסיה או מחברת ביטוח, היא סבירה, ואינה נגועה בהפלייה מחמת מוגבלות, באשר היא מגשימה את המטרה המשותפת למעביד ולארגון העובדים. כאמור, משטר היחסים הקבוציים מיועד להביא לאיזון בין כוחו של המעביד לכוחם הקולקטיבי של העובדים, כאשר שני הצדדים מחויבים להכיר באינטרסים הלגיטימיים של הצד שכנגד, וזאת כחלק מחובת תום הלב ביחסים קבוציים. במסגרת זו, ארגון עובדים חייב לכבד את מטרת המעביד שהנו חברה שנוסדה למטרת הפקת רווחים – לפעול באופן כלכלי להגברת רווחיות מפעלו. במציאות של משאבים מוגבלים, כפי שמהוה פירמה כמו החברה בעניינינו, שימור התקציב שנועד למימון מבצע פרישה מוקדמת למימון פרישתם של מי שאילמלא מבצע עדוד הפרישה לא היו פורשים, מגשים את מטרתם המשותפת של ארגון העובדים ושל המעסיק." עוד נקבע, כך: "עוד נציין שעמדת הנתבעת אינה פוגעת בתכלית חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, באשר אין היא פוגעת בכבודו או בחירותו של התובע או בזכותו להישתתפות שויונית ופעילה בחברה. ההחלטה מבטאת את ההתייחסות לביטוח הפנסיוני כמכשיר שנועד לקדם את הנכות שארעה, למרבה הצער, למערער, ואת ההתייחסות לתכנית הפרישה מרצון כמכשיר שנועד לקדם מטרות אחרות, שאינן רלוואנטיות לעניינו של התובע. על רקע האמור לעיל, אנו סבורים כי החברה לא הפלתה את התובע מחמת מוגבלותו בהחלטתה שלא לאשר פרישתו במסלול פיצויים מוגדלים לפי ההסכם הקבוצי." לאמור לעיל נוסיף, כי קריטריון בהסכם פרישה המבוסס על איבחנה מגדרית, או גילאית, או כל איבחנה אחרת שפסולה לפי הוראות הדין, יכול להיתפס לעתים כלגיטימי.

...

אחרית דבר לסיכום – סיכום הדברים עד כה מעלה כי התובעת לא הופלתה על ידי הנתבעת בשל מוגבלוּתה במהלך עבודתה, וגם לא לגבי ההחלטות שהתקבלו לגבי סיום עבודתה.

גם טענת היעדר היידוע בגין מצבה וזכויותיה של התובעת, דינה להידחות.

על כן, דין התביעה להידחות בכללותה, וכך אנו מורים.

עיקר טענות הנתבעת התובע התפטר מהעבודה, מרצונו החופשי וללא הודעה מוקדמת וזאת לאחר שמר מורד פנה לברר עימו סוגיה של איכסון חומרי הניקיון השייכים לנתבעת בביתו הפרטי.

מיד לאחר שמר ממן לקח מהתובע את הרכב והטלפון הנייד, התובע הודיע לנתבעת כי הוא שוהה בחופשת מחלה עד ליום 21.11.14.

בהתאם לתלוש השכר של התובע לחודש נובמבר 2014 נצברו לזכות התובע 17 ימי חופשה בלבד; לפיכך, התובע זכאי, לכל היותר, לתשלום פדיון חופשה בסך 6,715 ₪ בלבד.

לטענת התובע, הנתבעת לא הציגה פנקס חופשה ועל כן, הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כמה ימי חופשה ניצל התובע ומה הייתה היתרה שנותרה לזכותו בתום תקופת עבודתו.

לטענת הנתבעת, תגמולי המילואים שהועברו לה על ידי המוסד לביטוח לאומי הנם סכומים המועברים כתשלומי ברוטו ולא תשלומי נטו; באשר ל-4 ימי מילואים בחודש נובמבר 2013, הנתבעת טוענת כי בתקופה זו שכרו החודשי של התובע עמד על סך 8,500 ₪ (ברוטו) והנתבעת לא קזזה לתובע שכר בחודש זה; באשר לתגמולי מילואים לחודש אוגוסט 2014, הנתבעת טוענת כי השכר ברוטו ששולם לתובע בצרוף ההפרשות של התובע לקרנות, עולה על הסכום שהועבר לנתבעת על ידי המוסד לביטוח לאומי ועומד על סך 13,133 ₪[footnoteRef:44].

...

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פדיון חופשה בסך 6,715 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.14 ועד למועד התשלום בפועל.

יתר תביעות התובע וטענת הקיזוז של הנתבעת- נדחות.

משהתביעה התקבלה רק ביחס לחלק מרכיביה, התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסך 500 ₪ ושכ"ט ב"כ בסך 2,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

החברה טענה שהעובד התפטר ואינו זכאי לפצויי פיטורין והודעה מוקדמת, וכן שיש לקזז את שאר הרכיבים מהסכום שחייב לה בגניבתו.

האם פוטר העובד או עזב מרצונו, ובאילו נסיבות הסתיימו יחסי עובד ומעסיק.

כאשר עומת עם העובדה שבימי העדרות העובד בהם נראית עליה בפדיון נראית עלייה מקבילה בסך הפריטים שנמכרו, ונשאל האם ישנה אפשרות שהעובד לא גנב אלא שהעובדים באותם ימים היו חרוצים יותר ומכרו יותר פריטים השיב ש"אני לא יודע אם הוא גנב" (עמ' 90 ש' 17 – עמ' 91 ש' 20).דהיינו מסקנתו הסתמכה על נסיבתיות שחלקה הופרכה בחקירתו גם עובדתית וגם לוגית.

ובהמשך אותו הענין חזר שוב ושוב על טענה זו. כך, כנשאל "כל מה שאתה אמרת במישטרה ואומר עכשיו שאתה בכלל לא לקחת כסף מהטיפים, חילקו לך, נתנו לך את זה. זה מאור נתן לך את הכסף הזה." ענה "לא, המנהל היה ... משהו, היה בסוף משמרת מחלקים, לא שהיה כל שבוע היה ... פעם הייתי אני, פעם היה הוא. ש. אני אשאל את זה עוד פעם אחרת, היה מותר לך לקחת את הכסף של הטיפ? ת. כן. ש. אז כל מה שאתה אומר זה שאתה לקחת את זה, קיבלת את זה אפילו לא לקחת, ברשות קיבלת את זה. ת. כן, כן." (עמ' 15 ש'22-31).

זכאות העובד לפדיון חופשה ודמי הבראה העובד טען כי במשך כל עבודתו לא קיבל חופשה, ולא שולם לו פדיון ימי חופשה.

...

על כן אנו קובעים שזהו סך שכרו של העובד לחודש ספטמבר 2018.

שתי טענות הנתבעת לעניין שלילת פיצויי פיטורין והודעה מוקדמת נדחות.

סוף דבר: נדחית כל תביעת החברה.