חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קיזוז עלות קורס הכשרה מהשכר

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מכאן תימוכין לכך שההבחנה לה טוענת החברה היא הבחנה מלאכותית, אשר ככל הנראה נולדה בדיעבד, בעקבות הגשת תביעות בנושא זה. בתנאי המיכרז של החברה למשק וכלכלה (החשכ"ל) שהתקשרה עם החברה, במסגרתו הועסקו מאבטחים במוסדות חינוך כדוגמת התובע (נספח א' לתצהיר המשלים של מר בולדו) – נקבע כי אסור לנכות משכר העובדים "עלות קורס הכשרה בסיסית וימי רענון". גם כאן אין הבחנה בין "הכשרה" לבין "רענון" והאיסור לגבות את העלות משכר העובדים חל על שניהם.
...
ניכוי עלויות קורס הכשרה גם לגבי רכיב זה אנו סבורים כי בנסיבות העניין התובענה הייצוגית תהיה הדרך היעילה לבירור הסוגיה שבמחלוקת.
סוף דבר לאור המפורט לעיל, בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות, בנסיבות העניין יש מקום לאשר את התובענה בשתי העילות שהועלו בבקשה.
בשים לב לתוצאה ולהליכים שהתקיימו בתיק, לרבות הליכי ערעור, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

(ה)(3) פרשנות סעיף 30 לצוו ההרחבה – "קנסות" שאלת פרשנותו של סעיף 30 לצוו ההרחבה והיקפו לא נדונה בהרחבה על ידי הצדדים, ומכותרת השוליים של סעיף 30 עולה כי תכליתו היא מניעת הטלת "קנסות ועונשים". מכאן השאלה האם ובאילו נסיבות תניה המתירה למעסיק ניכוי עלויות קורס "הכשרה מקצועית", שכן העובד הפר את התחייבותו לתקופת עבודה מינימאלית, מהוה "קנס". בחקיקת המגן המונח "קנס" בהקשר לנכוי משכר העובד מכוון בראש ובראשונה לסכום המוטל ל"סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קבוצי או על פי חיקוק" (סעיף 25(א)(4) לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958).
...
(ו) לסיכום: לטעמינו, דין הערעור להתקבל.
נבקש לחדד כי הביטול נעשה אך בשל כך שלא ניתן לקבוע את בטלות התניה מפאת סתירתה לצו ההרחבה, ומבלי להידרש לשאלת יישומם של אמות המידה שנקבעו בפסיקה לבחינתן של תניות מסוג זה. מובהר איפוא כי אין בפסק דין משום הבעת עמדה – לכאן או לכאן – אם התניה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה לבחינת סבירותן ומידיותן של תניות מסוג זה. סוף דבר – דין הערעור להתקבל, והאישור שניתן לניהול התובענה כייצוגית בעילה מושא ערעור זה – מתבטל.
סוף דבר בהתאם לחוות דעתה של כבוד השופטת אופק- גנדלר, אליה הצטרפו שאר חברי המותב- דין הערעור להתקבל, והאישור שניתן לניהול התובענה כייצוגית בעילה מושא ערעור זה מתבטל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

כמו כן תבע התובע תשלומי פנסיה שלא הועברו לקופת הגמל, והחזר ניכוי עלות קורס הכשרה בסך 800 ₪ שנוכה משכרו בחודש 7/13.
...
מתלושי השכר שהוצגו בפנינו עולה, כי התובע קיבל ברכיב הפרמיה סך כולל של 31,200 ₪ לפיכך, קיבל את כל המגיע לו תמורת השעות הנוספות שביצע, הנתבעת לא נותרה חייבת לו תשלום בגין שעות נוספות ודין תביעתו ברכיב זה להידחות.
התובע לא נחקר בעניין זה. לאחרונה קבע בית הדין הארצי כי "יש לבחון בכל מקרה אם בהסכם המחייב את העובד בתקופת העסקה מינימאלית כתמורה להכשרה, או בתשלום תמורתה ככל שיפר את התחייבותו, נערך איזון ראוי בין זכות העובד לחופש העיסוק לבין האינטרסים הלגיטימיים של המעסיק". (ע"ע 38834-10-10 טמיר נתיבי אויר בע"מ נ' רונן קמחי - מאגר נבו 08.11.2015) משהנתבעת כלל לא הציגה הסכם המחייב את התובע בתקופת העסקה מינימאלית או כל ראיה אחרת בעניין זה, והתובע הכחיש הסכמה כאמור, אנו מקבלים טענות התובע וקובעים כי על הנתבעת להשיב לתובע את הסך של 800 ₪ שקיזזה משכר חודש יולי 2013.
לנוכח האמור, לא נותר דבר לפסוק לתובע ברכיב זה. סיכום תביעת התובע להפרשי שעות נוספות נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בע"ע (ארצי) 46536-09-16 בן ביטחון (1989) בע"מ - גיא אורטל (24.2.19) (להלן: פרשת אורטל), במסגרת דיון בעירעור הנוגע לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, דן בית הדין הארצי בסוגיית ניכוי עלות קורס הכשרה וקבע, בין היתר, את הדברים הבאים : "הדין הכללי אינו אוסר באופן מוחלט וקטגורי על מעסיק לכלול בחוזה העבודה התחייבות עובד לעבוד תקופת עבודה מינימאלית עקב השקעתו בהכשרתו המקצועית, וכי במקרה של הפרת התחייבות זו יחוב העובד בהשבת עלות ההכשרה. יש מקרים בהם השבת עלות ההכשרה תיחשב לתרופה לגיטימית של המעסיק, אשר השקעות ניכרות בהכשרת העובד צפויות מבחינתו לרדת לטמיון עקב התפטרותו ולעובד צמחה הנאה מרכישת המיומנות הנוספת. מנגד, יש מקרים בהם המעסיק מוחזק כמי שאמור לשאת בעלות הכשרה עובד שכן הוא הנהנה ממנה או שרעיונית כבר קצר את פירות השקעתו בהכשרת העובד. במקרים כאלה עמידתו על השבת עלויות אלה אינה מידתית וסבירה. בעיניין קמחי קבעה הפסיקה כי אין מקום לקביעות גורפות – פוסלות או מאשרות – ביחס לתניה מסוג זה, אלא יש לבחון אותה לאור עקרונות הסבירות והמידתיות." (ראו גם ע"ע (ארצי) 292/99 עמיחי – חברת יוסי גולדהמר בע"מ, פד"ע לה 204 (2000); עב (ת"א) 1380/08 טמיר נתיבי תעופה בע"מ - שרון דוזלי (2.11.2011); עב (ת"א) 1379/08 טמיר נתיבי תעופה בע"מ – רועי אדום שני (22.8.2011)).
נקדים ונציין כי לאחר בחינת כלל החומר שבתיק וטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי יש מקום לאכוף את ההוראה המחייבת את התובע להשיב לחברה את עלות ההכשרה באופן יחסי ככל שלא יעבוד תקופה בת 36 חודשים, זאת נוכח מכלול הוראות הסכם ההיתחייבות, נסיבות העסקת הנתבע, והתנהלות הצדדים בזמן אמת, וזאת מהנימוקים המפורטים להלן: אין חולק כי הנתבע חתם על כתב ההיתחייבות נשוא תיק זה ומנגד אכן הישתתף ב"תכנית אפרת", שהיתה תכנית משותפת לאוניברסיטת אריאל, לתובעת ולקריה למחקר גרעיני, וכי נהנה ממימון מלא של שכר הלימוד החל משנת הלימודים השנייה, מהחזר מלא בגין שכר הלימוד עבור שנת הלימודים הראשונה, ממענק מחיה חודשי בסך של 2400 ₪, וסה"כ נהנה מתשלום בגובה של כ- 116,000 ₪ ששולם על ידי התובעת (ר' סעיף 11 לתצהיר מר שניידר ונספח 9 לתצהירו שלא נסתרו).
...
נחדד כי לא שוכנענו כי לנתבע היתה זכות קנויה לתשלום תוספת תחום נדרש.
בענייננו ולאחר שנתנו דעתנו לטענותיו של כל צד, שוכנענו כי התובעת לא פעלה בהתאם לנדרש ממנה שעה שלא מסרה לנתבע הודעה במסגרת שינוי תפקידו כמהנדס וכן לא פרטה במדוייק את תשלומי השכר בכל שלבי העסקתו של התובע , במיוחד שעה שהיה פער בין המפורט בהודעות לתלושים.
עם זאת שעה שבפועל לא היה שינוי של ממש בתנאי שכרו של הנתבע במעבר לדירוג המהנדסים ושעה שבתלושי השכר של הנתבע פורטו תנאי שכרו, אולם בסכומים השונים מהכימות המופיע בהודעות שנמסרו לתובע, שוכנענו כי יש ליתן פיצוי, אולם בסכום נמוך יותר בשל כך. משכך על התובעת לפצות את הנתבע בשל כך בסך של 4,000 ₪ .

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כותרתו של סעיף 23 לצוו ההרחבה היא "איסור על הטלת קנסות ועונשים", ובו נקבע כי "המעסיק אינו רשאי לקנוס את העובד ו/או לנכות סכומי כסף משכרו של העובד ו/או לגבות מהעובד סכומי כסף בשום תנאי. " בית הדין הארצי נידרש לסוגיה דומה בבר"ע (ארצי) 70599-02-20 ורסנוב - בן ביטחון (1989) בע"מ (05.07.2020), שם נקבע כי - "לעניין סעיף 23 לצוו ההרחבה, אציין כי בע"ע (ארצי) 46536-09-16 בן - ביטחון (1989) בע"מ - גיא אורטל (24.2.19) (להלן – עניין אורטל), נדונה השאלה האם ובאילו נסיבות תניה המתירה למעסיק ניכוי עלויות קורס "הכשרה מקצועית", שכן העובד הפר את התחייבותו לתקופת עבודה מינימאלית, מהוה "קנס". זאת מתוך הנחת המוצא שתכלית הוראת צו ההרחבה היא מניעת הטלת "קנסות ועונשים", כאמור בכותרתו של הסעיף (סעיף 41).
...
לפיכך, התביעה ברכיב זה נדחית.
בשים לב לכל האמור לעיל, נדחית התביעה להפרת הוראות חוק הגנת השכר.
סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסך 687 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה המזכה (1.2.2017) ועד התשלום בפועל; הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, בסך 3,572 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה המזכה (1.2.2017) ועד התשלום בפועל; הפרשי שכר עבור עבודה ביום המנוחה השבועי בסך 965 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה המזכה (1.2.2017) ועד התשלום בפועל; פדיון חופשה בסך 1,953 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.2017 ועד התשלום בפועל; חלק המעסיק בפנסיה (תגמולים ופיצויים) בסך 4,172 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה המזכה (1.2.2017) ועד התשלום בפועל; החזר ניכויים מהשכר בסך 291 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.2017 ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו