קיזוז מע"מ בגין חשבוניות עמלה לעוסק פטור

תלות כלכלית: הוכח כי התובע היה תלוי כלכלית בפרנסתו מהנתבעת שכן אשתו לא עבדה: "הוציאה חשבוניות לבקשת הנתבעת כיוון שהם לא רצו לשלם מע"מ והיא עוסק פטור. בתקופה שהיא לא עבדה." (עמ' 12 לפ' שורות 2-1 לעדות התובע).

שכר חודש 5/2012: במכתבו של ב"כ הנתבעת קיימת הודעת בעל דין לעניין שכרו של התובע לחודש 5/12: "... קיבלת מידיה (מידי הנתבעת – הוספה לא במקור א' ג' כ') צ'קים מעותדים אשר 3 מהם (סכומם 43,500 ₪) טרם ניפרעו והואיל והיחסים העיסקיים באו אל סופם הנך נידרש בזאת להשיב את הצ'קים לידיה... לידיעתך כנגד השבת הצ'קים הנ"ל ומסירת חשבונית המס תהיה זכאי לקבל מאת מרשתי את הסך של 18,486 ₪ כולל מע"מ ע"ח עמלות חודש 5/12." (נספח ט' לתצהיר התובע).

סיכום: הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פצויי פיטורים בסך 23,354 ש"ח; שכר עבודה לחודש 5/2012 בסך 18,486 ש"ח (בנכוי המע"מ); פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך 10,781.25 ש"ח; פיצוי בגין אי עריכת שימוע בסך 6,250 ש"ח. הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ ו-1,000 ₪ הוצאות משפט.

...

צו למתן חשבונות: איננו מקבלים את רכיב תביעתו זה של התובע ונסביר.

פיצויי הלנה: מאחר שבין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר לנסיבות סיום יחסי עובד ומעסיק ביניהם, סבורים אנו שאין לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנה.

סיכום: הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 23,354 ש"ח; שכר עבודה לחודש 5/2012 בסך 18,486 ש"ח (בניכוי המע"מ); פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך 10,781.25 ש"ח; פיצוי בגין אי עריכת שימוע בסך 6,250 ש"ח. הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ ו-1,000 ₪ הוצאות משפט.

לעניין הטענה בדבר נזק לנתבעת בקשר לנכוי מס במקור, טוען כהן בתצהירו כי לא נישאל על ידי בן דוד לגבי שיעור ניכוי המס במקור ולא טען בפני הנתבעת כי יש לתובעת פטור מניכוי מס במקור.

בהיתחשבנות בין הצדדים שנערכה בחודש דצמבר 2012 קוזז, בהסכמת הצדדים, סך של 18,160 ₪ (לא כולל מע"מ) ועל כן נותרה התובעת חייבת בהחזר של יתרת הסכום, סך של 50,613 ₪.

הדרישה לחשבוניות בגין "ניכיון שיקים" התובעת טוענת, כי הנתבעת מס' 2, גב' בן דוד, ביצעה עבור התובעת ניכיון של שיקים ששילמה הנתבעת לתובעת, תמורת עמלה.

במסגרת הסיכומים מטעמה של התובעת נטען, כי במצב דברים זה, נוכח חובתה של גב' בן דוד למסור חשבוניות, אשר לא קוימה, ובמצב בו אינה עוסק מורשה ובאם אין באפשרותה להנפיק חשבוניות בגין עיסקאות ניכיון השיקים, יש לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, בהשבת הסך ששולם בגין ניכיון השיקים שביצעו הנתבעות לתובעת בסך של 51,970 ₪.

...

לאחר שבחנתי את העדויות של הצדדים בנושא הגעתי למסקנה לפיה מאזן הראיות נוטה לצד התובעת.

כמפורט לעיל, העדויות והראיות הצביעו על המסקנה לפיה מדובר היה בהסכמה של שני הצדדים ואין בידי התובעת לחזור בה כעת, בדיעבד ובחלוף פרק זמן ארוך מאותם מועדים, מהסכמתה.

התוצאה היא, כי אין צו לתשלום כספי ביחס לשני הצדדים.

לצד ההרשאה שנתן הנאשם לאליאב מכוח הסכם השמוש, ביצע הנאשם פעולות שונות במסגרת התוכנית העבריינית אשר נועדו ליצור מראית עין לפיה הנאשם הוא מנהלה של חברת קלף/אנרגיה ושהיא סוחרת בדלק ובכך ליצור מצג שוא של היתנהלות עסקית לגיטימית ואמתית בין חברת קלף/אנרגיה לבין העוסקים שקבלו ממנה חשבוניות פיקטיביות.

בהמשך, חברת קלף שינתה את שמה באישורו של הנאשם לחברת אנרגיה, וזאת על מנת שיהיה לשמה קונוטאציה של "דלק". כמו כן, בגין החשבוניות שמכרה חברת קלף/אנרגיה, התקבלו שיקים ממקבלי החשבוניות בגין סכום החשבוניות ושהופקדו בחשבון הבנק של חברת קלף/אנרגיה שהתנהל בבנק המזרחי.

על כן הנאשם פתח חשבון בבנק הדואר ולאחר שגם מוסד פינאנסי זה חשד שמדובר בפעילות לא חוקית וסרב לאפשר לנאשם להמשיך את פעילותו בחשבון, השיקים ניפרעו בעמדות צ'יינג' תוך קזוז העמלה בגין הפרעון המוקדם.

סך הכל מדובר ב-8,120,471 ליטרים של דלק כאשר השווי הכולל של החשבוניות הוא הוא 71,082,527 ₪, לא כולל מע"מ. בנוסף, סך החשבוניות הפיקטיביות שחברת קלף/אנרגיה קזזה כהוצאה הוא 21,536,422 ₪, לא כולל מע"מ. מדובר בהקף עצום של דלק וחשבוניות בסכומים נכבדים ביותר.

הנאשם טען שעומדת לו טענת "הסתמכות" לפיה הוא סמך את ידו באופן מלא על רמי, וזאת מכוח ההכרות ארוכת השנים שביניהם ויחסי האמון שנוצרו בעקבותיה, וזאת לא כל שכן בשל היותו מנהל חשבונות, קרי "בעל מיקצוע" בתחום הייעוץ בעינייני מס. לפי טענה זו, הנאשם פטור מאחריות פלילית לגבי החשבוניות הפיקטיביות שהונפקו בשמה של חברת קלף/אנרגיה.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל הנני קובע כדלקמן: באישום הראשון, הנני מרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף וזאת בנסיבות מחמירות לפי סעיף 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף.

כמו כן, הנני מרשיעו בעבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

באישום השני, הנני מרשיע את הנאשם בביצוע עבירה של אי ניכוי מס במקור מהכנסה שקיבל וזאת לפי סעיף 218 לפקודת מס הכנסה כאשר סכום ההכנסה הוא 68,757 ₪.

כן חויב התובע, לשלם לרשויות מע"מ סך של 100,692 ₪ בהתאם לסעיף 50 לחוק המע"מ בגין הוצאת חשבוניות מס שלא כדין, וזאת לאחר שהגיש ערעור על הטלת כפל מס ("הודעה לעוסק בדבר פסק דין של בית משפט בעירעור על הטלת כפל מס" צורפה במסגרת גילוי המסמכים מטעם התובע).

עוד טוען, כי מכיוון שבמועדים הרלבאנטיים היה שכיר, הוא לא יכול היה להנפיק חשבונות על שמו והנתבע הציע לו לפנות לאדם בשם "ברנס", שעבד בשיתוף פעולה עם הנתבע בעבר, כדי שהוא ינפיק חשבוניות בגין עבודות התובע, ובאופן ששכר עבודתו של התובע ישולם לו על ידי הנתבע "כנגד החשבוניות של ברנס. באמצעות חברות הקשורות אליו" (סעיף 3 לתצהיר עדותו הראשית של התובע), כאשר רכיב המע"מ בגין אותן עבודות יועבר לברנס בגין עמלת תיווך בין הצדדים.

די באמור כדי לדחות את טענת הקזוז אך למען לא יצא הנייר חסר, לא ראיתי לפטור עצמי מהתייחסות לגוף טענות הנתבע, ולבחון האם, כטענת הנתבע, אותו תשלום שחויב לשלם לרשויות המס, נבע מהתנהלות התובע, שלא ידע אודותיה בזמן אמת.

הנתבע, שהנטל להוכיח את טענת הקזוז, לרבות הטענה לפיה בזמן אמת לא ידע אודות היתנהלות התובע והעברת המ"ע לצד ג' אחר כעמלת תיווך, לא ראה לצרף את פרוטוקול החקירה שלו ברשות המיסים, מבלי שניתן לכך טעם עינייני כלשהוא (עמ' 8 שורות 20-26 לפרוטוקול), ואף הגדיל לעשות - ובסיכומים מטעמו, הפנה את בית המשפט לקבל הניירת הרלבנטית מרשויות המע"מ. המנעות זו של הנתבע, שצרף את 34 החשבוניות ואת פרוטוקול חקירת התובע ברשות המיסים, מלצרף את פרוטוקול החקירה שלו ברשות המיסים, והעדר מתן הסבר ראוי להתנהלות האמורה, יש בה משום חזקה לפיה אותם מסמכים היו פועלים לחובת הנתבע ותומכים בגירסת התובע (ע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ [ניתן ביום 27.7.08].

...

בענייננו, סבורני כי בהינתן שהמטרה הפסולה היתה אגבית להסכמות הצדדים, בשים לב לכך שהתשלום הנתבע אינו עבור המעשה הלא חוקי, כי אם בגין שכר עבודתו של התובע שהנתבע לא מכחיש כי בוצעה, ואף בהינתן שאי החוקיות "רופאה" עת שילמו הצדדים שניהם לרשויות המס, הרי שיש מקום להורות לנתבע לקיים את חלקו בהסכמות בין הצדדים ולשלם לתובע את תמורה השיקים – תמורה בגין שירות שניתן על ידי התובע (באשר לשיקולים השונים הרלבנטיים לעניין תוצאות הפסלות ראו הלכות ביהם ומזל אילן, וכן ע"א 6667/10 גלית הלוי בר טנדלר נ' דרור קוזניצקי [ניתן ביום 12.9.12]).

אבהיר, כי בנסיבות לא שוכנעתי כי חלקו של הנתבע בהתנהלות הצדדים וההבנות ביניהם היה קטן מזה של התובע.

סוף דבר, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל.

לטענת היחיד, במהלך שנת 2016 נקרתה בדרכו היזדמנות עסקית לקנות ולמכור זהב (כחומר גלם) תמורת עמלה של 0.5%.

היחיד מוסיף כי כיוון שדיווח כחוק על העיסקאות, קיזז תשומות בגין קניה ושילם מס עיסקאות בגין הרכישה, הרי מי שלא שילם את מס העיסקאות למע"מ הם אותם עוסקים אשר הנפיקו ליחיד חשבוניות ומאחר ולא שולם מע"מ עיסקאות על ידי עוסקים אלה, ביטל מע"מ ליחיד את התשומות שקיזז ודרש ממנו את הסכום בגינן בכפל.

שקולי מדיניות אלה קשורים בכלל המעוגן בתקנת הציבור לפיו "אין חוטא יוצא נשכר" היינו "אין זה ראוי שחייב יזכה לפטור מחיוב שצמח לו כתוצאה מפעילות מירמה שבה הוא היה מעורב, או מחיוב שממנו הוא ניסה להיתחמק באמצעות מירמה". (ראו לעניין זה: ע"א 2434/19 לעיל פס' 20-21; ע"א 3083/13 פלונית נ' שיכמן, פס' 21 (11.1.2015)).

...

נוכח כל האמור עמדת הממונה היא כי יש להורות על צו פתיחת ההליכים בעניינו של היחיד.

מהחרגת החוב כלפי מע"מ נובעת המסקנה כי גם בתום ההליך יוותר היחיד כשהוא חייב למע"מ עשרות רבות של מיליוני ₪ באופן שיותיר אותו, ללא צל של ספק, במצב כלכלי של חדלות פירעון ותוך שהוא נעדר תוחלת שיקומית ( סעיף 286(א) לחוק).

מעבר לנדרש אציין כי למסקנה דומה ניתן היה להגיע גם על יסוד התנהלותו הנפסדת של היחיד בהליך.

לאור מכלול השיקולים שפורטו הגעתי למסקנה כי יש מקום להורות על ביטול צו פתיחת ההליכים בעניינו של היחיד.