תשובת הנושה לערעור החייב
בתשובה אשר הוגשה על ידי הנושה נטען כי החייב העלה טענות עובדתיות רבות מבלי לתמוך אותן בתצהיר, וכי סכום החובות המופיע בדף החשבון המתייחס לשנת 2005 כולל למעשה את כל החובות שהצטברו עד לשנת 2005, וכי שיעור הריבית שצבר החוב הנו 6% וזאת בהתאם לחוק, וכי החייב קיבל בכל שנה פירוט של חובותיו ומשלא הגיש השגה או ערעור, הפכו חובות אלה להיות חלוטים.
בנוסף, פורטו נתוני הגבייה מהחייב בתיק ההוצל"פ שנוהל על ידי ב"כ הנושה בגין חיובי הארנונה נשוא תביעת החוב, ועל פי הפרוט נגבה בסה"כ מהחייב סך של 11,663 ₪, ולאחר ניכוי הוצאות ושכר טירחה הועבר לנושה סך של 9,334 ₪, על חשבון חובו של החייב, ובנוסף שילם החייב במישרין לנושה סך של 21,413 ₪.
לתגובה זו הוגשה תשובת הנושה אשר צרפה לתשובתה טבלה מסכמת של חיובי ריבית והצמדה המבססים את סה"כ חוב החייב לנושה בסך 136,037 ₪, וכן חזרה על טענתה לפיה כל התקבולים ששילם החייב הופיעו בספרי העיריה וקוזזו מיתרת חובו של החייב.
דיון והכרעה
בפנינו ערעור על הכרעה בתביעת חוב של נאמן וכי שנקבע לא אחת, התערבותו של בית המשפט לפשיטת רגל בהכרעותיו של בעל תפקיד בקשר לתביעות חוב "תופעל במשורה, ותוגבל למצבים של חריגה קיצונית מסבירות ותקינות הפעולה, תוך הותרת מיתחם שיקול דעת רחב לנושא התפקיד לאור הקף סמכויותיו, מומחיותו, וחשיבותם של גורמי היעילות הדיונית הפועלים בעיניין זה" (רעו ע"א 8765/07 פז חב' נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני (27.12.10, פיסקה 16), ע"א 7575/12 יחזקאל עודי יפת נ' חנן זלצמן ואח' ( 4.8.14 פיסקה 21).
אקדים ואציין כי כפי שעלה מהשתלשלות הדיונים עד עתה, תביעת החוב המקורית שהוגשה על ידי הנושה היתה תביעה חסרה, אשר לא כללה פירוט והתייחסות לנתונים מהותיים ביותר וככלל זה, הכספים שנגבו בתיק הוצל"פ פתח תקווה, ובכל זאת בחרה המנהלת המיוחדת לתמוך בעמדת הנושה ללא סייג, ורק לאחר החלטתי מיום 17.6.18 הומצאה השלמת נתונים על ידי הנושה ורק ממנה התבררה התמונה עובדתית הנוגעת לתיק ההוצאה לפועל בפתח תקווה, אשר שימשה בסיס להפחתה המהותית שעשתה המנהלת המיוחדת בסכום תביעת החוב המאושרת של הנושה.
...
ביום 17.6.18 התקיים בפני בפניי דיון ולאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, קבעתי כי נדרשת השלמת מסמכים מהנושה לצורך הכרעה בערעור ובאופן ספציפי דרשתי מהנושה להראות היכן מופיעים בדף החשבון של הנושה תקבולים בסך של 29,000 ₪, שב"כ הנושה אישר שנתקבלו בתיק הוצל"פ פ"ת, וכן דרשתי מהחייב להמציא אסמכתאות לכל התשלומים ששולמו על ידו.
אקדים ואציין כי כפי שעלה מהשתלשלות הדיונים עד עתה, תביעת החוב המקורית שהוגשה על ידי הנושה היתה תביעה חסרה, אשר לא כללה פירוט והתייחסות לנתונים מהותיים ביותר וככלל זה, הכספים שנגבו בתיק הוצל"פ פתח תקווה, ובכל זאת בחרה המנהלת המיוחדת לתמוך בעמדת הנושה ללא סייג, ורק לאחר החלטתי מיום 17.6.18 הומצאה השלמת נתונים על ידי הנושה ורק ממנה התבררה התמונה עובדתית הנוגעת לתיק ההוצאה לפועל בפתח תקווה, אשר שימשה בסיס להפחתה המהותית שעשתה המנהלת המיוחדת בסכום תביעת החוב המאושרת של הנושה.
כך באשר לטענת ההתיישנות שהעלה החייב, אני סבור כי לא עלה בידו לסתור את טענת הנושה בדבר קיום רצף של הליכי גבייה מנהליים ומשפטיים שננקטו כנגד החייב ובנסיבות אלה נעצר "מירוץ ההתיישנות", ובהתאם יש לדחות את טענות החייב בנושא זה (ראו בענין עצירת מירוץ ההתיישנות במקרה של נקיטת הליכי גבייה מנהליים בעע"מ 8832/12 עירית חיפה נ' יצחק סולומון בע"מ (15.4.15, פיסקה 21).
לאור כל האמור , נדרשת בדיקה מחודשת של המנהלת המיוחדת ביחס לחיובי הארנונה מים וביוב בערכם הנומינלי שנצברו עד ליום 31.1.2011,וחובות אלו ישוערכו למועד צו הכינוס .
סיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל, ובשים לב להכרעתה המתוקנת של המנהלת המיוחדת, אני מורה על דחיית ערעור החייב, בכפוף לבדיקה מחודשת על ידי המנהלת המיוחדת ביחס לנושא אשר פורט בסעיפים 31-34 לעיל, והמנהלת המיוחדת תגיש הודעה מטעמה בנושא לא יאוחר מיום 10.1.19.
