חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קיזוז חוב קצבת נכות עקב דיווח שגוי על הכנסות

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בשנת 2004 מסרה המערערת הצהרה על הכנסותיה (נ/2), וממסמך זה "ידעה היטב" כי עליה להצהיר על הכנסותיה/עבודתה; בית הדין דחה את גירסתה של המערערת כי דווחה למוסד לפני תחילת עבודתה בתקופה הרלוואנטית; אין לקבל גם את טענת המערערת כי המוסד ידע על הכנסותיה מעבודתה כסייעת בגן ילדים נוכח דיווח ההכנסות על ידי המעסיקה, ובכל מקרה אין בדווח המעסיקה על הכנסותיה כדי לאיין את חובתה כ"נכה" להצהיר על כל שינוי בתנאים לקבלת הגימלה; המערערת גם לא הציגה ראיות להוכחת דיווחי המעסיקה על הכנסתה, ועל מועד הדיווח.
טענות הצדדים בעירעור המערערת טענה כי הכנסותיה מעבודה בהקף משרה חלקי דווחו על ידי המעסיקה, והמוסד לא חלק על כך, אלא טען שאין בדווח על ידי המעסיקה כדי לפטור את המערערת מחובתה לדיווח על הכנסתה; המערערת לא סברה כי עליה ליזום פנייה למוסד לביטוח לאומי בשנת 2010, נוכח אי פנייתו של המוסד אליה (כפי שעשה בשנת 2004) והודעתה למוסד כי התחילה לעבוד; החלטת המוסד כי למערערת חוב נתקבלה מבלי שהעניין הובא לידיעת המערערת, ומבלי שניתנה לה היזדמנות להיתמודד עם החוב במועדו, עת למערערת לא הייתה כל ידיעה על הבסיס לקיומו של החוב; בהתאם לפסיקה, היה על המוסד לזמן את המערערת לשימוע טרם קבלת ההחלטה בעיניין הווצרות החוב ואופן גבייתו, ובפועל לא ניתנה למערערת זכות טיעון כלל, לרבות לא בפני הועדה לבחינת חובות; יש ליתן משקל מכריע לכך שהחוב אינו באשמתה של המערערת אשר פעלה בתום לב, וכי בכל מקרה נתוני הכנסתה היו ברשותו של המוסד; קזוז 35% מקיצבת הנכות הוא חריג בכל קנה מידה, ופגע קשות במערערת.
אשר על כן, הגם שהוראת סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי מקנה למוסד אפשרות ניכוי סכומים ותביעת חוב להחזרת תשלומים ששולמו למבוטח רטרואקטיבית, מן הדין הוא שתנתן הודעה מראש ובכתב למבוטח על האפשרות או הכוונה לשלול זכאותו לגימלה רטרואקטיבית וטעמיה, תוך פירוט החוב הכספי בו עלול הוא להיתבע, בגין תשלומים ביתר שקבל שלא כדין או בטעות.
...
הבקשה נדחתה, בנימוק ש "הוועדה מאשרת החזרת חוב מקורי לחייבים אך ורק במקרים חריגים ונדירים ולאור מצב רפואי ו/או סוציו אקונומי קשה ביותר. לדעת הוועדה זה לא המקרה ועל כן אין מנוס מדחיית הבקשה". המערערת עמדה על תביעתה להשבת מלוא סכום החוב שנוכה מקצבת הנכות ומקצבת הזקנה ששולמו לה. פסק דינו של בית הדין האזורי בתמצית, טענה המערערת בבית הדין האזורי כך: 14.1.
בהחלטת הוועדה לבחינת חובות מיום 16.7.2014 נקבע כי "במידה והיינו מעדכנים החוב ב- 2013 – החוב היה לביטול על פי החלטת מינהל הגמלאות". מהחלטה זו עולה כי אילו עניינה של המערערת היה נדון בוועדה לביטול חובות בשנת 2013 הייתה מתקבלת בקשתה לביטול יתרת החוב באותו מועד.
נוכח האמור, אנו קובעים כי בנסיבותיו הייחודיות של המקרה הנדון, ניתן לתקן את הפגם שנפל בהחלטת המוסד בדיעבד שלא על דרך החזרת עניינה של המערערת לדיון מחדש בוועדה לביטול חובות, אלא בקביעה כי יש לבטל את החוב כשיעורו נכון ליום 1.1.2013.
סוף דבר : הערעור מתקבל חלקית, ואנו קובעים כי המוסד ישיב למערערת את ההפרש בין סכום החוב נכון ליום 1.1.2013 לבין סכום החוב עליו ויתר המוסד בהחלטה מיום 16.7.2014.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הקזוז מהגימלה מתבצע לפי סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) ובהיתחשב בהכנסות התובע.
חוב שנוצר שלא בטעות או במחדל של הנתבע יש לגבותו, למעט בנסיבות מיוחדות כלכליות, סוציאליות או רפואיות.
דיון ומסקנות נוכח הסכמת ב"כ הצדדים לידון קודם בתביעה המתייחסת לועדה לביטול חוב, אנו יוצאים מנקודת הנחה כי אכן קיים חוב של התובע בשל קבלת קצבת נכות ביתר, בשל הכנסות שלא דווחו.
ההחלטה הייתה: "דין החוב לגבייה". הועדה בחנה את הנסיבות להווצרות החוב של התובע וסברה כי מדובר באשמה "מופחתת" מאחר שלא נידרש לדיווח על הכנסותיו מהעבודה.
...
מעבר לכך, הנתבע מעולם לא הציג את נתוני החישוב המפורטים שלפיהם הוא הגיע למסקנה שלתובע חוב בגין קבלת גמלה ביתר.
לאור כל אלה, אנו סבורים כי החלטת הוועדה לביטול חובות לוקה בחוסר סבירות.
לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו מורים על החזרת הבקשה לביטול חובות לוועדה, על מנת שתשקול באופן מפורט ומנומק את הנסיבות הכלכליות והרפואיות של התובע ולאחר מכן תחליט אם יש הצדקה להפחית או לבטל את החוב.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עפ"י סעיף 315 לחוק הוענק לנתבע שיקול דעת לבחון השבת חוב גמלאות ששולמו ע"י הנתבע בטעות או שלא כדין.
הועדה פעלה עפ"י הנחיות שנקבעו; שקולי הועדה ברורים: התובעת לא דיווחה על הכנסות מעבודה ובעקבות זאת שולם לתובעת סכום שלא הגיע לה, וכך נוצר החוב.
נבהיר כי 70% מהחוב קוזז מקיצבת הנכות שהגיעה לתובעת.
...
התובעת אינה מכחישה את קיום החוב, או כי שילמה את חלקו ע"י קיזוז מהגמלה ששולמה לה. אין לאפשר לתובעת לטעון עתה כנגד קיום החוב, גובהו ונסיבות היווצרות החוב, כפי שהיא מנסה לעשות.
בנסיבות אלה, מצאנו להחזיר עניינה של התובעת לוועדה על מנת שתשקול מכלול השיקולים והנסיבות של הת ובעת עצמה, מחד, והאחריות (שלה, ועל כך אין חולק), בהיווצרות החוב ותערוך האיזון בין כלל הנתונים והשיקולים ותיתן החלטתה, תוך הנמקה.
משאין ביה"ד מחליף שיקול דעתו בשיקול דעת הוועדה, מחד, ומאידך, לא מצאנו בהחלטה הנמקות שיסבירו קביעת הוועדה – כך החלטתנו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הקזוז מהגימלה מתבצע לפי סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) ובהיתחשב בהכנסות התובע.
חוב שנוצר שלא בטעות או במחדל של הנתבע יש לגבותו, למעט בנסיבות מיוחדות כלכליות, סוציאליות או רפואיות.
דיון ומסקנות נוכח הסכמת ב"כ הצדדים לידון קודם בתביעה המתייחסת לועדה לביטול חוב, אנו יוצאים מנקודת הנחה כי אכן קיים חוב של התובע בשל קבלת קצבת נכות ביתר, בשל הכנסות שלא דווחו.
ההחלטה הייתה: "דין החוב לגבייה". הועדה בחנה את הנסיבות להווצרות החוב של התובע וסברה כי מדובר באשמה "מופחתת" מאחר שלא נידרש לדיווח על הכנסותיו מהעבודה.
...
מעבר לכך, הנתבע מעולם לא הציג את נתוני החישוב המפורטים שלפיהם הוא הגיע למסקנה שלתובע חוב בגין קבלת גמלה ביתר.
לאור כל אלה, אנו סבורים כי החלטת הוועדה לביטול חובות לוקה בחוסר סבירות.
לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו מורים על החזרת הבקשה לביטול חובות לוועדה, על מנת שתשקול באופן מפורט ומנומק את הנסיבות הכלכליות והרפואיות של התובע ולאחר מכן תחליט אם יש הצדקה להפחית או לבטל את החוב.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעתו של מר נח פרידמן (להלן: "התובע") כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), אשר יצר לתובע חוב עקב קבלת קצבת נכות שלא כדין בשל שינוי בדיווחי הכנסות מעבודתו, כמו כן מלין התובע כנגד החלטת הועדה לביטול חובות בדרג עליון מיום 16.08.2021.
התובע הסכים לקזוז של 10% מגימלת הנכות הכללית אותה מקבל הוא לשם תשלום החוב.
נציין כי החלטת הועדה הקודמת מיום 9.11.2017 , התייחסה לעידכון האחוזים באופן רטרואקטיבי אולם, לבסוף קבעה כי מדובר בחוב שנוצר כתוצאה מדיווח הכנסות שגוי על כן אין מקום לבטלו.
נוסף על כך , נוצר חוב עדוד בסך של 2,670 ₪ שכן משעה שהופחתו אחוזי הנכות ולאור הכנסותיו בחודשים אפריל - ספטמבר 2016 , התובע לא היה זכאי לקיצבת עדוד.
...
נבהיר כי בניגוד לעמדת התובע, שוכנענו כי דווקא לאחר ששקלה הוועדה את נסיבות המקרה לרבות מצבו הכלכלי והרפואי ולפנים משורת הדין, החליטה על גבייה חלקית בלבד.
על כן, לא מצאנו ממש בטענת הנתבע באשר לצורך בהשבת העניין אל הוועדה לבחינה מחודשת של נסיבות המקרה, וכן לא שוכנענו כי דבק פגם כלשהו בהחלטת הוועדה בגינו יש להשיב את עניינו של המבוטח לבחינה נוספת.
סוף דבר לאור כל המקובץ, דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו