בנוסף, טען פקיד השומה, כי תכליתו של סעיף 74 לחוק היא הפרדת הפעילות העסקית המאושרת מהפעילות הבלתי מאושרת, כדי שההטבות יינתנו לחלק המאושר בלבד בפעילות ה "מיפעל המעורב". בהתאם לכך, טען פקיד השומה, כי הפסדי החברה נבעו בעיקר מהפעילות המאושרת עקב ניכוי פחת מואץ על הנכסים המאושרים, ולכן, ההצדקה העניינית היא לקזזם מהפעילות המאושרת, לפחות חלקית, על-פי סעיף 74 לחוק.
על תכלית החוק יש ללמוד מלשון החוק, ההיסטוריה החקיקתית, ערכי היסוד של השיטה ומכל מקור אמין (ראו ע"א 93/88 מעבדות טרבינול (ישראל) בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2) 765ת 776).
...
סיכומו של דבר, הפסד מן העבר, שנוצר לאחר תחילת פעילותו של המפעל המעורב, במועד האישור/תחילת ההטבות, הוא הפסד שבא בגדרי המונח "הכנסה חייבת" בסעיף 74 לחוק, ולכן, יש לקזזו בטרם ביצוע נוסחת הייחוס על פי הסעיף.
אין בידי לקבל את טענת החברה, כי תחילת סיווגה כ "מפעל מעורב" על פי סעיף 74, הוא בשנת 1996, שבה נוצרה לראשונה הכנסה חייבת חיובית, והחלה בקבלת ההטבה של שיעורי מס מופחתים, מאחר שקודם לכן, נהנתה מההטבות האחרות על פי החוק, ובכלל זה, ניכוי פחת בשיעורים מוגדלים.
על דרך העקרון נראה לי כי במקום שניתן לקבוע שיטת ייחוס מדוייקת יותר, על יסוד נתונים קונקרטיים הנוגעים ל"מפעל המעורב", עדיף שהמינהלה תפעיל סמכותה, בין ביוזמתה היא, ובין בעקבות פניה של המפעל המעורב.
