מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קיזוז הפסדי עבר מהכנסה החוק לעידוד השקעות הון

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

עם זאת, על אף שהמחוקק ראה לנכון להקל על חברות תעשייתיות ולמנוע את קיפוחה של "יחידה כלכלית" אחת הפועלת באמצעות שתי חברות, לא היה בכוונתו להעניק לחברות הבוחרות לפעול במסגרת תאגידית מפוצלת יתרון בשל כך. כוונת המחוקק לעניין זה נלמדת מסעיף 26 לחוק עדוד התעשייה, העוסק ב"קביעת כללים" על ידי השר, ונועד לאפשר לשר האוצר להתאים את מנגנון הדוחות המאוחדים למציאות המתפתחת ולקשיים העולים מיישום החוק: קביעת כללים שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כללים לענין פרק זה ובמיוחד בדבר – (1) הגבלת סכום ההפסדים של חברת הבת המותרים לקזוז כנגד הכנסותיה של חברת האם, עד לסכום ההשקעה של חברת האם בחברת הבת; (2) חיוב חברת האם בשל חובות שנמחלו לחברת הבת בעת נתוקה מחברת האם, או בעת פירוקה, וקוזזו בעבר; (3) הוספת סכום הפסדים של חברת הבת שהותרו לקזוז כנגד הכנסות חברת האם על סכום התמורה לענין ריווח הון לפי חלק ה' לפקודה; (4) דחיית שומת המס או גבייתו ודחיית קזוז ההפסדים בשל עיסקאות שבין החברות שהגישו דו"ח מאוחד, הכל כפי שיפורט בתקנות; (5) חישוב המס בהיתחשב בחלוקת דיבידנד בין החברות שהגישו דו"ח מאוחד.
...
סיכומו של דבר, שהמחוקק לא נתכוון להיטיב עם חברות המגישות דוח מאוחד במובן של מתן פטור כולל ממס בגין דיבידנד, אלא למנוע את קיפוחן בהיבט המיסויי.
לסיכום, חלוקת דיבידנד מרווחיה החשבונאיים של "חברה תעשייתית" הנובעים מהכנסותיה ממפעל מאושר על פי חוק עידוד השקעות הון, מהווה אירוע מס, גם אם הוגש דוח מאוחד לפי חוק עידוד התעשייה.
סוף דבר הערעור נדחה והמערערות תמוסנה בהתאם לאמור בפסק דינו של בית משפט קמא מיום 17.7.2014, כפי שהושלם ביום 9.12.2014.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

לחלופי חלופין, אף אם שיעור המס הוא לפי חוק העידוד, הרווחים שבמחלוקת במקרה דנן אינם עונים על הגדרת "רווחים ראויים לחלוקה" שכן הם לא מוסו בעבר.
(ב) לענין סעיף קטן (א) – (1) "רווחים ראויים לחלוקה" - רווחים כאמור שנצטברו בחברה מתום שנת המס שקדמה לשנת רכישת המניה עד תום שנת המס שקדמה לשנת המכירה שלה, ובפירוק - עד ליום סיום הליכי הפרוק, ובילבד שלא יובאו בחשבון רווחים ראויים לחלוקה כאמור, שנצברו לפני יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996), הכל לפי המאזן של החברה לתום שנת המס שקדמה לשנת המכירה או ליום התחלת הפרוק, לפי הענין, לרבות רווחים שהוונו; אולם סכומים שנצטברו בקרן לייצוב ההון כמשמעותה בסעיף 53יא לחוק לעידוד השקעות הון תשי"ט–1959, או סכומים שניכוים הותר על פי סעיף 53יז לחוק האמור או רווחים כאמור באגודה שיתופית באותן שנים שבהן חלו בחישוב הכנסתה סעיפים 56, 57, 61 ו-62 ואותם רווחים נכללו ביתרת המחיר המקורי, לא יהיו בגדר רווחים הראויים לחלוקה, וסכום הרווחים הראויים לחלוקה לא יעלה על סכום הרווחים שנתחייבו במס לרבות מס שבח בתקופה האמורה בנכוי המס עליהם ודיבידנד שחולק מהם ובנכוי הפסד שנוצר בחברה שמניותיה נמכרות, אשר לא קוזז ובצרוף הרווחים שהיו חייבים במס כאמור אלולא פוטרו ממנו; (2) הגדלת חלקו של מוכר המניה בזכות לרווחים בחברה בתוך שנתיים שלפני המכירה לא תובא בחשבון.
...
סוף דבר המשיבים מכרו מניות של חברה הזכאית להטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון.
שילוב הוראות חוק העידוד וסעיף 94ב לפקודה מוביל אפוא למסקנה כי בגין רכיב הרווחים הראויים לחלוקה, על המשיבים לשלם מס בשיעור של 15%.
כך קבע בית המשפט המחוזי, ואין בטענות שהעלה המערער בערעור דנן כדי להצדיק התערבות בקביעה זו. אי לכך, הערעור נדחה.

בהליך ערעור מסים (ע"מ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לעמדת פקיד השומה, ניתן להכיר בנכוי ההוצאות וניכוי הפחת רק בגין אותו חלק מהמבנה שהושכר, ועל כן התיר ניכוי יחסי על פי אותו יחס שבין סך שטח המבנה לשטחים המושכרים בכל שנת מס. לעניין שיעור הפחת ציין המשיב כי אין להכיר בפחת מואץ על פי סעיף 42 לחוק לעידוד השקעות-הון, אם כי כאמור לעיל, המערערת לא דרשה בדו"חות את ניכוי הפחת המואץ – על פי חוק העידוד.
הסעיף קובע שתי מיגבלות על אפשרות הקזוז; האחת- מוטל על הנישום לפעול תחילה בקיזוז האופקי, דהיינו לקזז את הפסדיו מול הכנסותיו באותה שנת מס. רק לאחר הקזוז האופקי ניפתח הפתח להעברת ההפסד קדימה לשנות מס נוספות; השנייה- הקבלה בין מקור ההפסד, הפסד מעסק או משלח יד, או למקור ההכנסה, הכנסה מעסק או משלח יד (ראו אמנון רפאל מס הכנסה 754 (2009); יוסף אדרעי ארועי מס - עלייתם (ואיבונם?) של דיני מסים בישראל 181 (2007); ע"א 2895/08 פקיד השומה למפעלים גדולים נ' חברת מודול בטון השקעות בתעשיה בע"מ, פסקה 14 (ניתן ביום 21/2/10)).
המשמעות של האמור הנה כי המערערת לא היתה רשאית לקזז את ההפסדים העיסקיים שנצברו לה בגין עסוקיה בעבר כנגד ההכנסות מדמי שכירות בשנות המס הרלבנטיות.
...
בנסיבות אלו, איני צריך להכריע בטענות, שכן אילו המשיב ביקש להתערב בדיווחיה של המערערת היה עליו להתייחס לכך בשומות המס שהוצאו לה. הואיל ולא הוצאה שומה המתייחסת לדיווחיה של המערערת על הכנסה ממחילת חוב וקיזוז ההפסדים מהכנסה זו, אין לשנות כעת את השומה ויש לקבל את הצהרת המערערת בעניין זה. סוף דבר בשים לב לכל האמור לעיל, אני קובע כי הכנסותיה של המערערת מהשכרת חלקי המבנה יסווגו כהכנסה פאסיבית לפי סעיף 2(6) לפקודה.
המסקנה מהאמור הינה כי המערערת לא הייתה רשאית לקזז את הפסדיה המועברים מהכנסה זו. עוד מצאתי, כי המערערת הייתה רשאית לנכות מהכנסותיה רק חלק יחסי מהוצאות המימון ומהפחת שנצבר.
אשר על כן, הערעורים נדחים, למעט תיקון החלק היחסי של ההוצאות והפחת שיותרו בניכוי בשנים 2002, 2003, 2004 כמפורט בסעיף34 לעיל.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2004 בעליון נפסק כדקלמן:

בשם המערער: עו"ד קמיל עטילה; עו"ד לאה מרגלית בשם המשיבה: עו"ד יוסי דולן פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: ] כיצד יש לקזז הפסדים מן העבר ב"מיפעל מעורב" על-פי סעיף 74 לחוק עדוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: החוק)? זו השאלה הניצבת לדיון בעירעור זה. עקרי העובדות כרמל אולפינים בע"מ (להלן: החברה) עוסקת בייצור חומרי גלם לתעשיית הפלסטיקה החל מהיווסדה בשנת 1988.
לשיטתו, יש לקזז את הפסדי העבר מן ההכנסה החייבת הכוללת בטרם תיוחס להשקעות השונות, כך שהקיזוז יהיה בעצם מכל ההשקעות באופן יחסי, ולא מההשקעה הרגילה בלבד.
...
סיכומו של דבר, הפסד מן העבר, שנוצר לאחר תחילת פעילותו של המפעל המעורב, במועד האישור/תחילת ההטבות, הוא הפסד שבא בגדרי המונח "הכנסה חייבת" בסעיף 74 לחוק, ולכן, יש לקזזו בטרם ביצוע נוסחת הייחוס על פי הסעיף.
אין בידי לקבל את טענת החברה, כי תחילת סיווגה כ "מפעל מעורב" על פי סעיף 74, הוא בשנת 1996, שבה נוצרה לראשונה הכנסה חייבת חיובית, והחלה בקבלת ההטבה של שיעורי מס מופחתים, מאחר שקודם לכן, נהנתה מההטבות האחרות על פי החוק, ובכלל זה, ניכוי פחת בשיעורים מוגדלים.
על דרך העקרון נראה לי כי במקום שניתן לקבוע שיטת ייחוס מדוייקת יותר, על יסוד נתונים קונקרטיים הנוגעים ל"מפעל המעורב", עדיף שהמינהלה תפעיל סמכותה, בין ביוזמתה היא, ובין בעקבות פניה של המפעל המעורב.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

הפלוגתא הראשונה: בית משפט קמא קבע כי חיוב המשיבה לקזז הפסד רגיל-שאילו היה הכנסה היה חב במס מלא-כנגד הכנסה מועדפת, מהוה כירסום בכוחו הממצע של קזוז הפסדים מועברים ומעקר את התמריץ לנטילת סיכון עסקי וכלכלי שאליו התכוון המחוקק בחוק עדוד התעשיה ובחוק לעידוד השקעות הון.
המיצוע הוא תוצאה רצויה המגמישה את התוצאות השליליות הנובעות ממיסוי פרוגרסיבי ומהחלוקה השרירותית של תקופת חיי הנישום לשנות מס; רביעית, שיקול ההדדיות-כלל ההדדיות ("tax symmetry"), מחייב אף הוא התרת קזוז ההפסדים ביד רחבה; חמישית, שיקול מניעת פירוק חברות-קזוז הפסדים יכול למנוע פירוק של חברות שנקלעו לקשיים אירעיים, באשר קבלת החזר מס ששולם בעבר על ידי חברה שנקלעה לקשיים בשנים מאוחרות, עשויה להחזיר את החברה למסלול ריווחי.
...
על רקע תכלית החוק, מקובלת עליי קביעת בית משפט קמא כי את המונח "ריווח הון בעסק" יש לפרש מתוך הקשר רחב של המונח "עסק". המדובר בחברה אם ובחברה בת המהוות יחידה כלכלית אחת כמפעלים תעשייתיים בני קו ייצור אחד.
כפי שציין בית משפט קמא בפסק דינו, תפיסה זו מעוררת שאלות למכביר בהיבט הפיסקאלי בהקשר של קיזוז הפסדים, שאין צורך להכריע בהן בשלב זה. סופו של דבר, שאמליץ לחבריי לדחות את הערעור על כל חלקיו ולחייב המערער בשכ"ט עו"ד המשיבה בסך 25,000 ש"ח. ש ו פ ט השופט י' דנציגר: אני מסכים לפסק דינו של חברי השופט י' עמית.
ש ו פ ט השופטת א' חיות: אני מסכימה עם חברי השופט י' עמית בכל הנוגע לסוגיה הראשונה שהועמדה לדיון בערעור זה וכמוהו אף אני סבורה כי צדק בית משפט קמא בקובעו שאין לחייב את המשיבה לקזז הפסד רגיל כנגד הכנסה מועדפת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו