קיזוז דמי המומחה מטעם בית המשפט בתיק פיצויי נזק גוף

בפניי תביעת התובע לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לו בשתי תאונות דרכים.

בתיק מונה כמומחה מטעם בית המשפט פרופ' שי שבת אשר בדק את התובע, עיין במלוא המסמכים שהומצאו לו וקבע כי לתובע הפחתה קלה ביותר בהטיית הצואר לשמאל, ממצא אשר לטעמו היה קיים אצל התובע גם לפני התאונות ולפיכך, לא העניק נכות בגינה.

לטעמם, העובדה שהתובע לא הציג נתוני הישתכרות עדכניים (לאחר 2014) מצביעה על כך שלא נגרם לו כל הפסד מוכח, אלא אולי הפוכו של דבר, שעסקו היתרחב וצמח מאז ללא כל השלכה לנכות המזערית שנותרה לו. אני סבורה כי לא ניתן להיתעלם מהנכות שנקבעה לתובע, ועל אף שהיא מזערית, הרי שהמשמעות שהמומחה מצא לנכון לקבוע אותה ולייחס חלק ממנה לתאונות, מעידה כי התאונות הותירו לתובע ליקוי שלא היה קיים בו אילמלא היתרחשו.

סה"כ הפצוי בגין התאונה הראשונה 34,000 ₪ ביחס לתאונה השנייה אין ספק כי מדובר בתאונה קלה בהרבה מהראשונה כפי שמעידה החלוקה שביצע מומחה בית המשפט.

...

לא מצאתי מקום לפסוק פיצוי בגין עזרה שלא שוכנעתי כי ניתנה בעבר ובוודאי לא נדרשת לעתיד.

באשר לניכוי הרעיוני של דמי הפגיעה להם היה לכאורה זכאי התובע לאור קיומן של תעודות המחלה, לו טענה ב"כ הנתבעות 3-4, לא מצאתי לנכון לעשות ניכוי רעיוני כזה, מאחר ולא שוכנעתי שהתובע היה זכאי לתשלום כלשהו מהמל"ל מעבר לסך של 300 ₪ אשר ציין בחקירתו כי קיבל בעקבות פנייתו בתביעה למל"ל. הנתבעות הן הטוענות לניכוי רעיוני ועליהן לשכנע שהתובע היה זכאי לתשלום מעבר לסכום זה וכי לא מיצה זכויותיו או פעל בחוסר תום לב למיצויין.

לסיכום אני מחייבת את הנתבעים כלדקמן: הנתבעים 1-2, באמצעות נתבעת 2 ישלמו לתובע את הסך של 34,000 ₪ בצרוף 75% מהחזר האגרה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,171 ₪.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 34314-11-16 תיק חצוני: בפני כבוד השופטת נסרין עדוי-ח'דר התובעת פלונית ע"י ב"כ עו"ד אלבר נחאס ואח' הנתבעות 1.מגדל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יובל שוסהיים ואח' 2. ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מארק שירין ואח' פסק דין

לפניי תביעה לקבלת פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת עקב פגיעתה בשתי תאונות דרכים.

על כן, התובעת ביקשה כי תפוצה באופן הבא: בעקבות התאונה הראשונה: סך של 18,000 ₪ בגין כאב וסבל; סך של 3,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים, וסך של 600 ₪ (לאחר ניכוי דמי פדיעה) בגין הפסדי שכרה בעבר.

בהנתן תקופת ומהות הטיפולים שהתובעת עברה בעקבות התאונה הראשונה, בהנתן העובדה כי התאונה הוכרה כתאונת עבודה, היה על התובעת, כך לשיטת הנתבעת 1, למצות את הליכי קביעת דרגת נכותה הצמיתה במל"ל, ולהמנע מבזבוז משאבי הנתבעת 1 והציבור, שנדרשו למימון הוצאות המומחה אשר מונה מטעם בית המשפט.

לאור האמור לעיל, הנתבעת 2 ביקשה להורות על דחיית התביעה כנגדה, משלטענתה ניזקי התובעת נבלעים בתגמולי המל"ל ובחלקה של הנתבעת בהוצאות מומחה בית המשפט.

...

לאור כל האמור לעיל, הנתבעת 1 ביקשה לפסוק לתובעת, לכל היותר, את הסכומים הבאים: סך של 4,000 ₪ בגין כאב וסבל, וסך של 600 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות על כלל נספחיהם, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעת סך של 17,000 ₪ בצירוף סך של 2,188 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין ומע"מ כחוק בגינו, ובצירוף מחצית האגרה ששולמה; ואת הנתבעת 2 לשלם לתובעת סך של 12,000 ₪ ₪ בצירוף סך של 1,544 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין ומע"מ כחוק בגינו, ובצירוף מחצית האגרה ששולמה.

בנסיבות סיום התיק אני מורה על מתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

האם יש להתיר למוסד לביטוח לאומי להגיש חוות דעת רפואית או לבקש מינוי מומחה רפואי במסגרת תביעת שבוב שהגיש נגד המזיק לפי סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, זאת מקום שבהליך קודם בין הניזוק למזיק מונה מומחה מטעם בית המשפט אך התיק הסתיים בפשרה.

הנתבעות הגישו כתב הגנה שכלל טענות סף וכן טענות שונות, הן לגבי אחריותן לארוע התאונה והן טענות נוספות שאין צורך לעמוד עליהן לצורך בקשה זו. עובר לתביעה הנוכחית הגיש הנפגע תביעה נגד מעסיקתו וכן נגד הנתבעות לקבלת פצויי בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

השאלה שנשאלת: האם ניתן "לייבא" חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט בתביעת הניזוק לתביעת המל"ל ולחייב את המל"ל בקביעה זו? בפסק הדין שניתן ברע"א 3953/01 עמר נ' אליהו חברה לביטוח, פ"ד נז(4) 350 (2003) (להלן: עניין עמר), נקבע כי במקרה שבו נפגע מקבל קצבת נכות כללית מהמל"ל בגין מספר נכויות שחלקן נגרמו כתוצאה מהתאונה הנדונה וחלקן בגין מצב שאיננו קשור לתאונה, יש לנכות מהפצוי המגיע לנפגע חלק יחסי מגימלת הנכות בהתאמה לנכות שנגרמה מהתאונה.

מינוי מומחים מטעם בית המשפט בתביעת השבוב עלול ליצור מצב בו הניזוק יעמוד בפני סיכון לחיוב בסכומים שעולים על שיעור הנזק המשוער שעל בסיסו הסכים להגיע לפשרה.

...

נראה אפוא ששיקולים של מדיניות משפטית ויעילות דיונית תומכים אף הם במסקנה שאין להיעתר לבקשת המל"ל. הקביעה כי המל"ל מחויב לחוות דעת שניתנה בהליך קודם שלא היה צד לו, עלולה ליצור לעיתים תוצאה לא צודקת, שאף הזכות לחקירה נגדית לא יכולה לרפא.

המסקנה היא אפוא כי מקום שהתנהלה תביעת הניזוק כלפי המזיק ובית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו, חוות דעת זו תחייב את המל"ל בתביעתו הנפרדת לשיבוב נגד אותו מעוול, ומשכך אין להתיר לו להגיש חוות דעת מטעמו או להיעתר לבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

בכפוף לקביעות שבגוף ההחלטה לגבי הזכויות הדיוניות שניתנות בידי המל"ל – הבקשה נדחית.

לפני תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לתובע, לטענתו, במהלך ביצוע עבודתו כאיש אחזקה בבית מלון גלי כינרת בטבריה (להלן: "בית המלון"), כמפורט להלן.

ההליך לאור הפערים בין חוות הדעת, מונה פרופ' חיים צינמן, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, וחוות דעתו הוגשה לתיק ביום 10/6/20 (להלן: "המומחה מטעם בית המשפט" ו-"חוות הדעת" בהתאמה).

הפסד שכר לעבר בהנתן שלתובע שולמו דמי פגיעה מהמל"ל בגין התקופה שעד ליום 27/12/12 - בהתאם לאישור המל"ל על תשלום דמי פגיעה אשר צורף לתחשיב הנזק מטעם הנתבעות (בשונה מן המוצהר בס' 8 לתצהיר התובע, ועמ' 265 לתצהיר התובע); לאור קביעת המומחה מטעם בית המשפט, כי הנכויות הזמניות בגין התאונה במישרין הן למשך 6 שבועות, בעוד שיתר הנכויות הזמניות שנקבעו - אינן קשורות לתאונה; בהנתן שנפסק כי הפסדי שכר לעבר הם רכיב נזק מיוחד הטעון הוכחה בראיות (ע"א (חי') 41082-10-17 חד אסף מתכות בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (11/6/18), ס' 33); לאור עדות התובע בעמ' 8 לפרוטוקול וטפסי 106 שצורפו לתצהירו, לפיהם התובע שב לעבודתו מחד גיסא, ומאידך גיסא נגרמו לו הפסדי שכר בשיעור מסוים לאחר התאונה - אני רואה לפסוק לתובע פיצוי בגין הפסדי שכר לעבר בסכומים הבאים: בגין 3 חודשים שלאחר התאונה, עד סוף דצמבר 2012 - סך של 20,700 ₪, לפי החישוב שלהלן: 6,900 ₪ X 3 חודשים.

לסיכום לנוכח כל שפורט לעיל, ניזקי התובע בגין התאונה מסתכמים בסכומים שיפורטו להלן: הפסד שכר לעבר 80,700 ₪ הפסד שכר לעתיד 71,500 ₪ פנסיה 19,000 ₪ נזק לא ממוני 35,000 ₪ עזרת הזולת 15,000 ₪ הוצאות 10,000 ₪ סך פיצוי 231,200 ₪ בנכוי אשם תורם בשיעור 10% (23,120 ₪) סך פיצוי בנכוי אשם תורם 208,080 ₪ בנכוי תגמולי מל"ל (173,314 ₪) סך פיצוי בנכוי תגמולי מל"ל 34,766 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 34,766 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% +מע"מ, החזר אגרה והוצאות התובע למומחים.

...

על אף כל האמור לעיל, עיון בטפסי 106, בין היתר לשנים 2012 - 2017, משקף גריעה מסוימת משכרו השנתי הממוצע של התובע בתקופה שלאחר התאונה, ולכך יינתן ביטוי בהמשך.

עזרת הזולת לעבר ולעתיד בהינתן אופי פגיעתו של התובע, המוצהר בס' 6-7 לתצהיר רעייתו (נספח 10, עמ' 480 לתצהירו), ועדותה לפני - שוכנעתי כי התובע נזקק לעזרה מבני משפחתו המצדיקה פסיקת פיצוי ברכיב זה. לפיכך אעמיד הפיצוי ברכיב זה לעבר ולעתיד על סך 15,000 ₪.

לסיכום לנוכח כל שפורט לעיל, נזקי התובע בגין התאונה מסתכמים בסכומים שיפורטו להלן: הפסד שכר לעבר 80,700 ₪ הפסד שכר לעתיד 71,500 ₪ פנסיה 19,000 ₪ נזק לא ממוני 35,000 ₪ עזרת הזולת 15,000 ₪ הוצאות 10,000 ₪ סך פיצוי 231,200 ₪ בניכוי אשם תורם בשיעור 10% (23,120 ₪) סך פיצוי בניכוי אשם תורם 208,080 ₪ בניכוי תגמולי מל"ל (173,314 ₪) סך פיצוי בניכוי תגמולי מל"ל 34,766 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 34,766 ₪, בצרוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% +מע"מ, החזר אגרה והוצאות התובע למומחים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ע"א 17945-06-22 פלונית נ' איי די איי חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: לפני כבוד השופטים יהודית שבח, סג"נ, יונה אטדגי, שלומית יעקובוביץ מערערת פלונית ע"י ב"כ עו"ד אליעזר ויטנר משיבה איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רוסטי לובומסקי פסק דין

השופטת ש. יעקובוביץ: ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט יובל גזית) מיום 3.4.2022, בגדריו הועמד הפצוי לו זכאית המערערת בגין נזק גוף, אשר נגרם לה בתאונת דרכים שאירעה ביום 18.7.2017, על סך של 181,663 ₪ (לפני נכויים).

משכך הצטמצמה ההיתדיינות לשאלת גובה הנזק בלבד ולצורך בירורה מונו שני מומחים רפואיים מטעם בית המשפט – ד"ר רפאל לוטן בתחום האורתופדי וד"ר אלכס קליין בתחום הנפשי.

(עמ' 18 לפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא) על יסוד האמור לעיל, סבורני כי יש לחשב את הפצוי לו זכאית המערערת בראשי הנזק של הפסד שכר לעבר (מעבר לתקופת אי כושר מלא ותקופת עבודה בהקף חלקי – חזרה לעבודה בהדרגה כהמלצת הרופאה המטפלת והמומחה) ולעתיד (כפועל יוצא גם הפסד פנסיה וזכויות סוציאליות) מתוך נקודת מוצא כי נכותה התפקודית של המערערת זהה לנכותה הרפואית, כפי שנקבעה על ידי בית משפט קמא (5%).

...

טענת המערערת להחלתו של כלל "הגולגולת הדקה" בעניינה, מכוחו יש, לשיטתה, לחשב את נזקיה הממוניים על בסיס נכותה הנפשית הכוללת בשיעור 25%, כקביעת המומחה הרפואי בתחום הנפשי, אינה מעוגנת, לדידי (וכפי עמדת המשיבה), במארג הראייתי שהוצג, לרבות ובמיוחד בעדותו של המומחה ודינה להידחות.

(עמ' 18 לפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא) על יסוד האמור לעיל, סבורני כי יש לחשב את הפיצוי לו זכאית המערערת בראשי הנזק של הפסד שכר לעבר (מעבר לתקופת אי כושר מלא ותקופת עבודה בהיקף חלקי – חזרה לעבודה בהדרגה כהמלצת הרופאה המטפלת והמומחה) ולעתיד (כפועל יוצא גם הפסד פנסיה וזכויות סוציאליות) מתוך נקודת מוצא כי נכותה התפקודית של המערערת זהה לנכותה הרפואית, כפי שנקבעה על ידי בית משפט קמא (5%).

אינני סבורה שעניינה של המערערת בא בגדרם של אותם מקרים חריגים בהם תסטה ערכאת הערעור מכלל זה. בהינתן כל האמור לעיל ולאחר בחינת סכום הפיצוי הכולל 'ממעוף הציפור', אמליץ לחבריי להוסיף סך של 100,000 ₪ לפיצוי שנפסק למערערת בראשי הנזק של הפסד השתכרות לעבר, הפסד השתכרות לעתיד והפסד פנסיה וזכויות סוציאליות, כך שתחת הסך של 181,663 ₪ (סיכום ראשי הנזק בסעיף 35 לפסק הדין) יבוא הסך של 281,663 ₪.

התוצאה הערעור מתקבל, באופן שלפיצוי שנפסק למערערת בראשי הנזק של הפסד השתכרות לעבר, הפסד השתכרות לעתיד והפסד פנסיה וזכויות סוציאליות יתווסף סכום של 100,000 ₪ כך שתחת הסך של 181,663 ₪ (סיכום ראשי הנזק בסעיף 35 לפסק הדין) יבוא הסך של 281,663 ₪, וחישוב שכר הטרחה הפסוק יתוקן בהתאמה.