קיומו של חוב למשרד השיכון בגין השתתפות בבניית בית

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 19891-05-21 גולדנברג נ' מדינת ישראל בפני כבוד השופט **** פיש העותרת הילה גולדנברג המשיב מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון העותרת בעצמה בשם המשיב: עו"ד ח'אלד אסעד פסק דין

כמו כן, היא תארה שיש לה חוב בהוצל"פ משנת 2008 שעומד ע"ס 90,000 ₪ אותו היא משלמת מדי חודש בחודשו בשוברים של 200 ₪ בשל היותה מוכרזת כמוגבלת באמצעים.

היא הוסיפה שמצב בריאותה אינו מיטבי וטענה שמעבר מדמי מזונות לקיצבת דמי הכנסה תיפגע בה כלכלית, ולכן אינה יכולה להישתתף בתכנית הפיילוט מטעם משרד הבינוי והשיכון לקבלת דיור.

העותרת טענה שמשרד השיכון עוד ניסה להמנע מגילוי פרטים בקשר לאותו אדם מחמת הגנת הפרטיות וכי הסבר זה אינו מספק כאשר קיים צורך שהדברים יהיו גלויים.

נטען שמדובר במלאכה מקצועית שדורשת ידע, מיומנות ומשאבים שאינם בתחום מיומנותו של משרד הבינוי והשיכון ולכן נעשים באמצעים שירות התעסוקה שהוא הגוף הסטאטוטורי המוסמך.

...

צויין בפרט ביצוע מבחן ההכנסה שבוצע והמסקנה שהעותרת לא תפגע כלכלית ממעבר מדמי מזונות מהביטוח הלאומי לגמלת הבטחת הכנסה.

בנסיבות העניין הנני קובע כי העותרת לא הרימה את הנטל הדרוש כדי לבסס את הטענה.

מכל האמור, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 26217-07-18 אינגה אורן נ' משרד הבינוי והשיכון לפני: כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן העותרת: אינגה אורן ע"י ב"כ עו"ד אלי סמוכה משיבים משרד הבינוי והשיכון ע"י ב"כ עו"ד יוסף מנסור, מפרקליטות מחוז ת"א - אזרחי פסק דין

עוד ראו את פסק דינו של בית המשפט החוקתי הפדראלי בגרמניה שהתייחס לחובות המוטלות על המחוקק בעת קביעת "מינימום של קיום אנושי בכבוד", תוך פסילת חקיקה שחרגה מכך: 1 BvL 1/09 (9.2.10).

אחת מהמלצות הדו"ח (עמ' 16) היא: "ליישם את המלצות מבקר המדינה, המוסד לביטוח לאומי, דו"ח הועדה למלחמה בעוני (דו"ח ועדת אלאלוף), דו"ח הועדה לשינוי חברתי כלכלי (דו"ח טרכטנברג), ומשרד הבינוי והשיכון להגדלת גובה ההישתתפות בסיוע בשכר הדירה, כמו גם לקבוע מתכונת לעידכון גובה הסיוע." היינו, כיום הסיוע בשכר דירה אינו עונה על הצורך בדיור, במסגרת הזכות לקיום אנושי ולו מינימאלי בכבוד.

...

על בסיס פסיקות של בית-הדין לעבודה, החלטתי – קרי, שר הרווחה חיים כץ – יחד עם הביטוח הלאומי, לעשות סוף-סוף סדר.

סוף דבר לפני סיום אביא מדברי המשורר רוני סומק, שהיטיב לבטא בשירו "קו העוני" את תחושותיו של ילד שגדל בתנאי עוני, ומתקשה לראות מעבר לקו האופק.

לפיכך, העתירה מתקבלת במלואה.

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים ת"מ 2064-09-19 חסן ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל 28 פברואר 2021 בפני כב' השופט הבכיר שאהר אטרש התובעים: .1 עזאיזה חסן .2 עזאיזה סאברין .3 חמאד סאדק .4 חמאד דיאלא .5 ג'ראמנה ראמי .6 ג'ראמנה אמאמא .7 חרזאללה שאדי .8 זיאדאת סברין ע"י ב"כ עוה"ד זידאן זידאן טאטור ואח' הנתבעת: מדינת ישראל -רשות מקרקעי ישראל ע"י פרקליטות מחוז צפון פסק דין

טענות התובעים התובעים טוענים, כי הנתבעת התרשלה בקיום חובותיה על-פי דין בעריכת נוסח מיכרז ברור ומקיף ובכך גרמה להם להפסיד את היזדמנות חייהם לרכישת מגורים משלהם.

התובעים מפנים לאישור שניתן על ידי מר עובד נור, יו"ר המועצה האזורית גילבוע, המאשר כי חתם ביום 14.10.2018 על אישור תושבות לתובעת לצרכי ההישתתפות במיכרז, המלמד כי התובעת עמדה בתנאי המיכרז שעניינו תושבות.

כך נפסק בעע"מ 5949/07 אמישרגז – גז טבעי בע"מ נ' פז-גז (1993) בע"מ (28.4.2008) מפי כב' הנשיאה ביניש: "8. עקרון שויון ההזדמנויות בדיני המכרזים הציבוריים בא לא אחת לידי ביטוי בהקפדה ניכרת על כך שכל המציעים במיכרז יעמדו בכל תנאי הסף הקבועים להישתתפות במיכרז, כך שלא ייוצר מצב בו אחד המציעים יידרש לעמוד בדרישות מחמירות פחות מאלה אותן נדרשו לקיים יתר המציעים הפוטנציאליים ובאופן זה ייהנה מיתרון על פניהם (...). בשל הפגיעה בעיקרון השויון הכרוכה באי-פסילת הצעה במיכרז שאינה עומדת בתנאי הסף נחשבת אי-עמידה בתנאי הסף לפגם מהותי שיש בו כדי להביא לפסילתה (...)..." (ההדגשה אינה במקור – ש.א.).

אשר לתנאי השני: התובעים הוכיחו כי אילמלא הפגמים הנטענים, הצעתם הייתה זוכה במיכרז (ראו: עניין קטימורה, פיסקה 7); עע"מ 3719/13 ש.מרדכי עבודות עפר בע"מ נ' משרד הבינוי והשיכון, פיסקה 8 והאסמכתאות שם, 6.9.2018; ת"מ (מנהליים-ת"א) 7304-12-09 ונונו דני בע"מ נ' מועצה אזורית נחל שורק,  19.07.2019).

אף שלא נפל פגם בנסוח חוברת המיכרז – יש מקום לשפר את נסוחו ולהבהירו כדי למנוע תקלות בעתיד, וזאת על סמך הניסיון המצטבר של הנתבעת; אך אפשרות השבחת הניסוח כאמור, אינה מהוה ואינה מלמדת על קיומו של פגם בפעולת הרשות.

...

סיכומו של דבר - התובעים לא הצליחו להוכיח כי נפל פגם בניסוח חוברת המכרז או בהתנהלות הנתבעת, ופסילת הצעת כלל התובעים בדין יסודה.

בהקשר זה, אין בידי לקבל את טענת הנתבעת, לפיה: "גם אם הצעת התובעים הייתה מסווגת תקינה (ולא היא), בנסיבות בהן התובע היה מגיש הצעתו לבד- כיחיד, רווק, הרי שהצעת התובעים כולה היתה מסווגת בקבוצה ג' כבני מקום חסרי דיור - רווקים, זאת בהתאם להוראה 5 לחוברת המכרז.... בנסיבות אלה, לו הצעת התובעים היתה מסווגת בקבוצה ג' – חסר דיור רווק – אין כל ודאות שהצעתם היתה זוכה" (סעיף 48 לסיכומי הנתבעת).

סוף דבר נוכח כל המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית התובענה.

זאת, גם לאור קיומו של שטר חוב עליו חתם ואיומיה של הנתבעת.

הנתבעת אף הטעיתה את המשתתפים בישיבות שהתקיימו מול משרד הבינוי והשיכון והציגה את התובע כמנהל עבודה למרות שמדובר במצג שוא.

הדבר עולה גם מעדותו של מר ריקרדו קטן, אדריכל הפרויקט, אשר העיד בעיניין זה כדלקמן: "אני תכננתי 40 פרויקטים של שקום שכונות אך אני זוכר את הפרויקט הזה כי היתה בעיה שלא יכלנו לדעת מההתחלה. היתה בעיה של מערכת הביוב ולא תארנו לעצמנו שהענין היה באמת עמוק בתוך האדמה. זה גרם החלטה ראשונה של בעלי הבית ביחד עם שקום שכונות לחפור לאורך של 60 מ' על 4 מטר רוחב כדי לבדוק לא רק מצב של הביוב אלא לדעת עד איפה מגיע כל הזבל שהיה מתחת לאדמה על מנת לבצע מחדש את הפיתוח האחורי של הבית. היתה שם גינה לכל אורך הבית של 5 מ'. לאחר כמה ימים של חפירות, נפגשתי עם מנהל המחוז של שקום שכונות וחישבנו שלהמשיך לחפור לאחר שחפרו כמטר וחצי היה במחיר מאוד גבוה והיה בלתי אפשרי לדעת עד איפה נגיע כלפי מטה. לפי המלצתי החלטנו להפסיק החפירות ולהוסיף אדמה חדשה. כלומר ליסתום את המקום בעומק בסביבות מטר וחצי וברוחב בסביבות 4-5 מ'. בנפרד היינו אמורים, הקבלן היה אמור, לתקן את כל מערכת הביוב ולתת בנתיים מערכת ביוב זמנית לדיירים. היה גם מערכת זמנית וגם להוסיף גובה של כ- מטר וחצי אדמה על אורך של 60מ' ברוחב של 4-5 מ'. העבודה שאני מדבר עליה כוללת גם גדרות ומשטחי ריצוף שבונים הדיירים מאחורי הבתים. כלומר, העבודה היתה גבוהה לכל החישוב הקודם שיכלנו לכתוב בכתב הכמויות. הטיפול של הכסף על ידי הבעלים ביחד עם שקום שכונות. בשיקום שכונות ביקשו תוספת לעבודה על מנת לשלם לקבלן כמו בכל מוסד צבורי היו מוגבלים בסכום שיכלו לקבל מירושלים ונדרשו במו"מ עם בעלי הדירות לבין הקבלן. חשוב לדעת שהסיבוך הזה גורם לתוספת בזמנים והרבה בעיות כספיות לקבלנים ולפי מה שאני מבין שיש כאן ואנו במשפט, יכול להיות שיש סיבוך בין הקבלן לקבלני משנה. חשוב לקחת זאת בחשבון" (עמ' 19 ש' 22 עד עמ' 20 ש' 10 לפרוטוקול).

ממילא, אם העבודות הנוספות לא אושרו, מדוע שהנתבעת תחייב את כרטיס התובע בגינן? גם מפרוטוקולים של משרד הבינוי והשיכון (נספח 5 לראיות התובע), לא נלמד קיומו של מפקח.

...

אשר על כן, טענות הנתבעת בעניין זה נדחות.

יצוין כי טענות הנתבעת בנוגע ליתרת החוב של התובע בכרטסת הנתבעת, ממילא נדונה במסגרת טענות התובע בדבר הסכום המגיע לו. מכל האמור, התביעה שכנגד לא הוכחה והיא נדחית.

סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד נדחית.

בית המשפט המחוזי בנצרת בפני כב' השופט ערפאת טאהא 19 דצמבר 2023 חדל"ת 7753-01-22 מוחמד מוקארי להשקעות בע"מ ואח' נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' בעיניין: ובעניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ט-2019 החוק הפקודה ובעניין: ובעניין: 1. מוקארי מוחמד להשקעות בע"מ ח.פ. 51-4580521 2. סאראי הצפון מסחר והשקעות בע"מ ח.פ. 51-5451789 3. מ. מיראל שירותי טכנולוגיה בע"מ ח.פ. 51-5398980 4. תפוזים אדריכלים ויועצים בע"מ ח.פ. 51-5461044 5. ראים מ. מסחר והשקעות נדל"ן בע"מ ח.פ. 51-5534345 (כולן בצו פתיחת הליכים). מוחמד מוקארי ת.ז. 032859217 (בצו פתיחת הליכים) החברות היחיד ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: עו"ד ורו"ח יצחק רייס עו"ד ליאת צרפתי שלום ע"י ב"כ עוה"ד שלום גולדבלט 1. נג'לא מוקארי, ת.ז. 040256315 2. עבד אלרחמן מוקארי, ת.ז. 053684270 ע"י ב"כ עוה"ד איהאב סעדי 1. משטרת ישראל, יחידת יאל"כ, להב 433 2. יחידת החילוט של האפוטרופוס הכללי 3. משרד הבינוי והשיכון 4. רשות מקרקעי ישראל 5. משרד האוצר- רשות המיסים ע"י פרקליטות מחוז צפון ג'מאל ח'לאילה, ת.ז. 026434258 ע"י ב"כ עוה"ד רן פינגרר 1. שלאעטה סאלח חמד, ת.ז. 315929281 2. עלי מוחמד טרביה, ת.ז. 023168065 3. חוסין טרביה, ת.ז. 303117824 4. תאיר טרביה, ת.ז. 200811131 5. סאמר טרביה, ת.ז. 34039727 6. עלי אחמד טרביה, ת.ז. 40390718 ע"י ב"כ עוה"ד והיב וחיד ח'טיב 1. עבד אלקאדר גנאמה 2. מאג'ד זבידאת 3. בילאל זבידאת 4. מחמוד ח'לאילה ע"י ב"כ עוה"ד מוסטפא דיאב הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי – מחוז חיפה והצפון הנאמנים המשיבים המדינה ח'לאילה חמד וטרביה קבוצת הנושים הממונה פסק דין

עמדת משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל: גופים אלה היתנגדו תחילה להסכם הגישור והפשרה וטענו, כי טרם הפנייה להליך הגישור, לא פנו הנאמנים למדינה לצורך הישתתפות בהליך, וזאת בנגוד לדרישת המדינה אשר הוצגה בתגובותיה הקודמות שלפיה על הנאמנים לשתף את המדינה בכל הליך הנוגע להעברת זכויות במקרקעין.

ביום 10.12.2023 הוגשה הודעה חתומה בידי הנאמנים בלבד שעניינה "הסרת היתנגדות המדינה לאישור הסכם הגישור". מההודעה עולה, כי נעשו תיקונים בהסכם הגישור לבקשת המדינה, וזאת לאחר שהובהר לנאמנים כי קיים קושי מבחינת המדינה עם נוסח הסכם הגישור המקורי, במסגרתו נקבע כי הנאמנים מוותרים על טענותיהם בכספי החסכונות של בני מישפחת מוקארי, כך שלמרות צו התפיסה שהוטל על כספי החסכונות ניתנת למשפחת מוקארי האפשרות לעשות שימוש בכספים הנ"ל כחלק מהתמורה בהסכם.

נוסף על כל האמור, סיום ההליכים בדרך של חתימה על הסכם מול המשיבים תוחמת את הסיכונים והסכויים של הצדדים, חוסכת בעלויות משפטיות גבוהות שהיו נידרשות לצורך ניהול ההליכים, ומבטיחה כי בקופת הנשייה יהיו סכומים שיאפשרו פרעון של חובות החברות במידה מסוימת (השוו: רע"א 8393/22 אלי מרגי נ' עו"ד אביחי ורדי (17.1.2023) והאסמכתאות שם).

...

בכל הנוגע לעמדת המדינה העולה מהודעתה מיום 13.12.2023, לא שוכנעתי כי יש בטעמים העולים מההודעה כדי להביא לדחיית ההסכם.

סעיף 6 שהופיע בהודעת הנאמנים תואם את עמדת המדינה כפי שזו עולה מהודעתה ולא מצאתי ממש בטענות המדינה בעניין זה. הסתייגות המדינה המופיעה בסעיף 7 להודעה ושעניינה אין באמור בסעיף 14 להסכם הגישור כדי לחייב את מי מרשויות המדינה לרבות רשות המיסים מקובלת עליי, ואישור הסכם הגישור והפשרה יהיה כפוף לתנאי האמור.

סוף דבר, אני נותן תוקף של פסק דין להסכם הגישור והפשרה המתוקן שצורף להודעת הנאמנים מיום 10.12.2023, כפוף להבהרות שלהלן: אין בהסכם הגישור שגיבשו הנאמנים והמשיבים כדי לפגוע בזכויות צדדי ג' שאינם חלק מההסכם.