קיומה של תאונת עבודה בפעולה נלווית לעבודה

" מבחן העזר המרכזי שנקבע בפסיקה לעניין זה הוא קיומו של אינטרס למעסיק בארוע או בפעילות.

מעדויות אלה עולה כי רק חלק קטן ממבחני המשנה שנקבעו בפסיקה להכרה בפעילות נלווית כתאונת עבודה מתקיימים, בעוד שרוב מבחני המשנה אינם מתקיימים בעניינינו כמפורט להלן: כאמור, לטענת התובע מדובר היה בטיול רכיבה בחו"ל עם לקוחות ותיקים לצורך ביצוע פעולת שיווק והתנסות על אופנוע ה"גאסגאס".

...

תוצאה שכזו אינה סבירה לטעמנו.

על יסוד כל האמור הגענו לכלל מסקנה כי השתתפות התובע בטיול לפורטוגל עם חבריו לקבוצת הרכיבה אינה בגדר פעילות נלווית למשלח ידו ועסקו של התובע.

התביעה נדחית.

עוד נטען, כי היתקיימה התשתית העובדתית הנדרשת לצורך הוכחת קיומה של תאונת עבודה.

על הרקע להכרה זו עמד סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, ד"ר שאול קובובי, בספרו "רמ"ח ושס"ה – סוגיות בתאונות עבודה": "ההכרה בפעולה מעין זו ובדומות לה כפעולות הנילוות לעבודה, מקורה במודעות למציאות הנוצרת במהלך העבודה בצוותא, ולמערכת היחסים המתפתחת בין עובדים במישור האישי והחברתי. על רקע של הווי משותף וקרבת אנוש באים מפגשים, אירועים ופעילויות – מחוץ לשעות העבודה – שלגביהם לא ניתן להבחין בכל מקרה בין ההיבט הוולנטרי לבין יסוד של 'מחויבות' מעצם ההשתייכות למפעל". בדב"ע מט/0-183 המוסד לביטוח לאומי – כנף, פד"ע כא 464, עמד כב' השופט אליאסוף על הרבדים הקיימים בהשתלמויות: רובד אחד מכיל השתלמויות שאינן נחשבות לפעולות הנילוות לעבודה, גם אם הן נעשות בזמן שהעובד מקבל עבורן דמי חופשה, לעיתים תהיינה אלה השתלמויות שהעובד עצמו בוחר להישתתף בהן ולמעסיק אין עניין בהן.

...

לאור כל האמור לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי יש להכיר בהשתלמות שבמהלכה נפגעה המערערת ברגלה השמאלית כ"פעילות נלווית" לעבודת התובעת וכפועל יוצא מכך, הרי שיש מקום להכיר בתאונה זו כ'תאונת עבודה'.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

בנסיבות העניין, הנתבע ישלם לתובעת בגין הוצאות משפט סך של 6,000 ₪, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

נוסף לאמור, הפסיקה הכירה בכך כי תאונה המתרחשת בזמן 'פעילות נלווית' לעבודה יכולה להיות מוכרת כתאונת עבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק, כפוף לשני תנאים: האחד, בחינת מהותו של הארוע כפעולה נלווית לעבודה והשני - בחינת הפעילות בה היה מעורב העובד שעה שניפגע בתאונה ומידת הקשר של אותה פעילות לארוע המוכר.

הפסיקה שעסקה בנושא "פעילות נלווית" לעבודה נגעה בעיקרה לעובדים שכירים ובהתאם אף המבחנים שנקבעו בפסיקה לבחינתה של פעילות כאמור נוגעים ברובם לקיומו של אינטרס או "עניין" למעסיק בפעילות, מימון הפעילות על ידי המעסיק, קיומה ב"שעות העבודה" וכד'.

...

עניינים אלו מחזקים את המסקנה כי לא דובר בפגישת עבודה, כאשר כפי שציינתי לעיל – ליבת עיסוקו של מורה הנהיגה היא הוראת נהיגה - ולא סברתי כי יש מקום להרחיב את המונח "תאונת עבודה" אף לפגישות מסוג זה, של "סיעור מוחות" וולנטרי בין עמיתים למקצוע, אף אם הנושאים עליהם תכננו לדבר היו קשורים באופן עקיף לנושאים בתחום עיסוקם ואף בהתחשב בנסיבות הייחודיות ששררו אותה עת עקב מגפת הקורונה, אשר מנעה מהתובע ומחבריו לעסוק בלימוד נהיגה.

מכלל האמור שוכנעתי, כי הפגישה האמורה לא היוותה חלק רגיל ואינטגרלי מעבודתו של התובע, אף כאשר לקחתי בחשבון את תקופת הקורונה על ייחודיותה, וכפועל יוצא, איני סבורה כי ניתן לומר כי התובע נפגע במהלך "עבודתו" או בדרך אליה או ממנה.

נוכח האמור, אף ששוכנעתי כי התובע נפגע בתאונת הקורקינט בדרך לפגישה, לא סברתי כי הפגישה מהווה חלק מעבודתו של התובע ואף לא "פעילות נלווית" לה. סוף דבר על יסוד האמור, דין התביעה להידחות.

ביום 26.12.2017 דחה המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) את התביעה לתשלום דמי פגיעה בנימוק: "מעיון בפרטי תביעתך עולה, כי פגיעתך ארעה בשעה שהילכת לאימון ביום חופשי שלך שלא במסגרת ליגות למקומות עבודה והדבר אינו בגדר פעולה נילוות במידה סבירה לעבודה ולפיכך אין לראות פעילותך זו כפעילות הקשורה לעבודה". לטענת התובע, מדובר בפגיעה בעת הישתתפות בפעולה נלווית לעבודה, כמשמעותה בפסיקה, ולכן יש להכיר בארוע כתאונת עבודה.

מעדויות אלה עולה כי חלק ממבחני המשנה שנקבעו בפסיקה להכרה בפעילות נלווית כתאונת עבודה מתקיימים בעניינינו, בעוד שחלקם אינם מתקיימים, כפי שיפורט להלן: מי יזם ואירגן את הפעילות ומה מטרתה – כעולה מהעדויות שהובאו לפנינו, אחת לשנה – שנתיים מקיימת רשת ישרוטל יום ספורט, בו משתתפים עובדי הרשת בענפי ספורט שונים.

על אף שכמפורט לעיל חלק ממבחני המשנה אינם מתקיימים בעניינינו, אנו סבורים כי לאחר בחינת מכלול מבחני המשנה המפורטים לעיל, הכף נוטה לקיומו של אינטרס למעסיק הן בקיומו של יום הספורט והן באימון שערכה נבחרת הכדורגל של המלון במסגרת הערכותה לקראת התחרות ביום הספורט.

...

בדומה, לא מצאנו בעובדה שהתובע לא ציין את המילה "נפילה" או "חבלה סיבובית" בטופס התביעה למוסד, משום סתירה שיש בה כדי להפריך את גרסתו של התובע בכתב התביעה.

לסיכום, התביעה מתקבלת.

אנו קובעים כי האירוע בו נפגע התובע ביום 7.10.2017 מהווה פעילות נלווית לעבודה ויש להכיר באירוע זה כתאונת עבודה בהתאם לחוק.

ההליכים בתיק הפלוגתות שנקבעו בתיק הן, כדלקמן: ״התיק יועבר להוכחות בשאלת קיומו של ארוע תאונתי מיום 11.11.19 בעבודת התובעת או בפעילות הנלווית לעבודה ובשאלת הקשר הסיבתי בין ארוע כאמור אם יוכח ופגיעות התובעת.

גם אם תוכר הישתלמות כפעולה נלווית לעבודה, תיחשב כתאונת עבודה ככל שהיא ארעה בפעילות ההשתלמות עצמה ולמענה ולא בפעילות פרטית או חברתית הנלווית להשתלמות.

...

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

אנו קובעים שהתאונה שאירעה לתובעת ביום 11.11.19 הנה תאונת עבודה בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי.

הנתבע ישלם לתובעת את מלוא הזכויות המגיעות לה "כפגיעת עבודה". הנתבע ישא בהוצאות התובעת ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.