קיום הסכם אסטרטגי בהקצאת מניות

לטענתם, "כתנאי ראשוני לבצוע הבראה זו אמורים היו הנתבעים לגלות הבנה לגבי מהות ההשקעה ויכולתם להוציא אל הפועל את תכנית ההבראה. תנאי בסיסי לקבלת החלטות השקעה וגיבוש תוכנית הבראה היא הבנת המאטריה שאליה הם נכנסים- המשקיעים ידעו היטב כי מצופה מהם לבצע בדיקות אלמנטאריות לגבי התחום, הענף וחברה שבה הם משקיעים. במיוחד לאור העובדה שמדובר בהשקעה אסטרטגית (ולא רק פינאנסית." (ס' 11 לסיכומיהם).

בתשובת התובעים שכנגד טוענים לברייג' כי ביטול הסכם מחייב השבה, וכי אין חולק כי ההסכם בוטל, לאור חיפושיו של מסלתי אחר משקיעים חדשים, (אף לפני הביטול) וחתימת הסכם חדש, בו הועברו המניות לאותו משקיע, בהסכם בו וויתרה התובעת שכנגד על זכויותיה בהתאם להסכם ההקצאה.

מארג זה, בא לידי ביטוי בס' 9 להסכם, לפיו "בכפוף לאמור לעיל ולקיום התחיבויות קריאייטב ובעלי מניותיה על פי הסכם זה, במקרה של מימוש האופציה הרוכש (בשמו ובשם החברה) מוותר בזאת על כל טענה למצג כלשהוא של קראייטב או של כל גורם אחר לרבות מינהלי החברה בקשר עם מצב החברה, מניותיה, חובותיה, פעילותה, דוחותיה הכספיים וכיוצ"ב. כמו כן, מוותר הרוכש (בשמו ובשם החברה) על כל תביעה או טענה כנגד קראייטיב ו/או מי מהמנהלים מטעמם, בכל הקשור והנובע להסכם מיום 7.1.07 ו/או לכל מעשה או מחדל שלהם כנושאי משרה בחברה, בכל מועד שהוא לפני חתימת הסכם זה." (נספח 33).

...

לסיכום- מכירת הבית התבצעה באיחור ולפיכך לא ניתן לייחס לנתבעים אחריות לנזק זה ששיעורו לא הוכח והוא מוטל בספק.

התביעה נדחית.

67 סוף דבר: התביעות נדחות באופן הדדי.

במסגרת הסכם (להלן הסכם ההקצאה) שנכרת בין המשיב לבין המבקשת, התחייבה החברה לתגמל אותו על האמור ולהקצות לו או למי מטעמו 2.5% מהון מניות החברה על בסיס דילול מלא, כפי שיהיה עם השלמת גיוס הון של 10 מיליון דולר, אם המבקשת תתקשר ב"הסכם אסטרטגי" בתוך תקופה שהוגדרה בהסכם.

עוד הוטעם, כי הקצאת המניות למשיב אין בה לשנות את השליטה בחברה ובעלי העניין בה. למול זאת קיים חשש ממשי שאם יעוכב ביצוע פסק הדין, המניות שיקבל המשיב בתום העירעור תהיינה חסרות ערך, שכן שוויין ירד בתקופה האחרונה באופן ניכר (בכ- 35%).

...

לאחר בחינת הסכם ההקצאה וההסכם שנטען כי הוא אסטרטגי (הסכם עם חברת אלקרמס), תוך התחקות אחר הראיות והנסיבות החיצוניות להסכמים אלה, לרבות תכתובת מיילים, זימונים לאסיפות והסכמים עם גורמים נוספים במבקשת, הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה, כי "הסכם אסטרטגי" נחתם אף שהמבקשת ניסתה להסוות זאת בטענות שהעלתה במסגרת הגנתה, וכי המשיב זכאי לשהוסכם.

בנסיבות אלה נראה לי כי האיזון הנכון הוא שעד להכרעה בערעור יישארו המניות בידי המבקשת, אך שווין בערכן ביום החלטה זו יועבר לבא כוח המשיב ויופקד בידיו הנאמנות.

הבקשה מתקבלת איפוא באופן חלקי לפי האמור מעלה.

תמצית טענות הצדדים בבקשה המבקשת טענה בבקשתה כך: יש למחוק את התביעה על הסף בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, מכוח קיומו של סעיף בוררות בהסכם.

סעיף 42ב' לחוק מגדיר מהו "עניין כלכלי" ובכלל זה האמור בסעיף 42ב'(א)(3): "עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר". התביעה דנן מבוססת על הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 11/3/99, שמטרתו הייתה צירופה של המשיבה כ- "שותף אסטרטגי" של הבעלים הקיימים של המבקשת.

ההסכם הסדיר מיגוון עניינים - הקצאת המניות למשיבה, סך התמורה, תנאי הלוואת הבעלים, מינויו של ארידור כדירקטור במבקשת ועוד.

...

בהיעדר התייחסות לשאלת הסמכות המקומית בתגובת המשיבה, הרי שיש לקבל את הבקשה.

נוכח האמור ובהתאם להוראותיו של סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, אני מורה על העברת הדיון בתובענה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

המשיבה תשלם למבקשת את הוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪.

למן התנערותה של החברה מקיום התחייבויותיה כלפיו, החל התובע לאסוף מסמכים שונים, ובכללם פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון ואספות בעלי מניות, המאמתים את טענתו, כי החברה חתמה על הסכמים אסטרטגיים, באופן המחייב אותה להקצות את המניות כמפורט בהסכם ההקצאה.

...

לסיכום, הסכם אלקרמס עונה על ארבעת התנאים בהגדרה של "הסכם אסטרטגי": הסכם עם תאגיד או ישות אחרת; התקשרות בעסקה בקשר עם ליבת עסקיה של החברה; אישור ההסכם בהצבעה של רוב חברי הדירקטוריון של החברה; להסכם יש ערך מהותי/משמעותי לעסקיה של החברה .

סוף דבר בין הצדדים הוסכם כי התובע יהא זכאי לתגמול, אם תתקשר הנתבעת ב"הסכם אסטרטגי" עם תאגיד או ישות אחרת במהלך תקופת הסכם ההקצאה.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה וקובעת, כי על הנתבעת להקצות לתובע או למי שהתובע יורה, 2.5% מהון מניות החברה, על בסיס דילול מלא, כפי שהיה עם השלמת גיוס הון של 10 מיליון דולר, המשקפים סך של 2,545,449 מניות של החברה, כאשר המניות שיועברו יהיו נקיות וחופשיות מכל שעבוד, חוב, עיקול או זוכת צד שלישי כלשהו.

כן נקבע כי בתום 12 חודשים מכניסת ההסכם לתוקף, המבקשת תהיה זכאית למענק שנתי לפי שיקול דעתו הבלעדי של דירקטוריון המשיבה, ובכפוף לעמידת המשיבה ביעדים אסטרטגיים שונים ובתרומת המבקשת להשגת יעדים אלה (סעיף 5.1.6 להסכם).

הקצאת האופציות לרכישת מניות במשיבה כאמור, בסעיף 4.2 לכתב התביעה בית המשפט התבקש להצהיר כי ההסכם למתן שירותים תקף ועל המשיבה לקיים את התחייבויותיה על-פיו.

...

מתן סעד כאמור משמעו כי יהיה על המשיבה להעביר לבעלות המבקשת מניות בשיעור מסוים שנקבע, בכפוף לכך שהמבקשת תשלם בעבורן את התמורה שנקבעה בהסכמים.

כלומר, בסופו של דבר המבקשת תקבל לרשותה מניות ולא תמורה כספית.

עם זאת, משהגעתי למסקנה כי ממילא אין בסעדים המבוקשים משום כפיית מימוש האופציות, לא ראיתי צורך להכריע בסוגיה זו. סוף דבר – לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את בקשת רשות הערעור ואת הערעור וקובעת כי האגרה ששולמה במועד הגשת התביעה מספקת.