לפנינו בקשת הנתבעת, כפיר מעליות תעשיות (1996) בע"מ (להלן - המבקשת), לדחייה על הסף של תביעה שהוגשה נגדה על ידי הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל (להלן - המשיבה או הקרן) לפי סעיף 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991 (להלן - התקנות) מחמת חוסר סמכות עניינית, ולחלופין להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך, בהתאם לתקנות ולסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984.
בעניינינו, לא מדובר באירגון מעסיקים או בצד להסכם הקבוצי, אלא בעמותה שהוקמה על ידי הצדדים להסכם הקבוצי הכללי בענף הבניה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים מיום 29.6.15 בין היתאחדות בוני הארץ לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: ההסכם הקבוצי) במטרה לעודד עובדי ביניין מבחינה מקצועית, ולשפר את תדמית הענף על ידי פעולות הסברה, פירסום והשתלמויות מקצועיות.
"קרן הישתלמות" – קופת גמל המיועדת לתשלום דמי הישתלמות לעובדים, לעצמאים, לחברי קבוץ, לחברי מושב שיתופי או למוטבים שלהם;
המשיבה הוקמה מכוח סעיף 7 להסכם הקבוצי בענף הבנין ועבודות ציבוריות מיום 16.8.90 שמספרו 7056/90, הקובע כדלקמן:
"הצדדים מצהירים כי יסדו ביחד עמותה בשם "הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל", לשם הצטרפות ישראלים, חיילים משוחררים ועולים חדשים לענף הבניה ופעילויות אחרות לקידום ענף הבניה.
...
סבורני, כי פרשנות המאפשרת הכללתן של כלל תביעותיהם של עובדים ומעסיקים נגד קופות הגמל, בלא תלות באופיה של המחלוקת או בסוג הקופה, בגדרי סמכותם של בתי הדין לעבודה, מתיישבת עם לשון סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה כמו גם עם תכליתם של בתי הדין לעבודה כפי שהוצגה מעלה.
אלמנטים אלו די בהם כדי להוליך למסקנה כי בית הדין לעבודה הינו בגדר הערכאה המתאימה ביותר לבירור המחלוקת.
סוף דבר
על כן, נוכח האמור לעיל, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף להידחות.