קטין בן 15 הורשע בעבירת אינוס

בגדריו של הליך זה, המערער הורשע בניסיון אינוס, עבירה לפי סעיפים 345(ב)(1), 345(א)(1) ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק), ובשתי עבירות של מעשה מגונה בנסיבות אינוס, כאמור בסעיפים 348(א) ו-345(א)(3) לחוק.

לחלופין טוען המערער, כי מן הדין להקל בעונש המאסר שהושת עליו באופן שיוכל לרצותו בעבודת שירות – זאת, מפאת היותו קטין בן 15 בעת ביצוע העבירות, חלוף הזמן ממועד ביצוען (למעלה מעשר שנים), השהוי אשר חל בהגשת התלונה (כחמש שנים אחרי ביצוע העבירות המיוחסות לו), וכן בשל מה שהוא מתאר כגרירת רגליים של המישטרה והפרקליטות בהליכים אשר קדמו להגשת כתב האישום נגדו ובשל היותו אדם בגיר בן 28, נשוי ואב לילדים, אשר מנהל אורח חיים נורמאטיבי.

בבואו לגזור את עונשו של המערער, קבע בית משפט קמא כי "מדובר באירועים יזומים" ושהמערער "חרף גילו הצעיר אז, יכול היה להבין משמעות מעשיו והשלכותיהם על הקטינות". בית המשפט היתחשב בהיות המערער קטין בזמן ביצוע העבירות, בתפקודו הנורמאטיבי אחרי ביצוען ובפרק הזמן אשר מפריד בין ביצוע העבירות לבין הרשעתו.

...

לאחר שווידאנו כי בית משפט קמא קיים את חובת ההנמקה המוטלת עליו בסעיף 54א(ב) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות), ולאחר שידענו כי הנמקה זו משכנעת וכי בית המשפט אף עשה מעבר לנדרש במצאו חיזוקים שונים לעדויותיהן של האחיות – נפגעות העבירה – אין בידינו לקבל טענות אלה.

בא-כוח המערער טען לפנינו בעניין זה, כי האחיות בוודאי שוחחו זו עם זו ובשל כך אין מקום לראות בדבריהן חיזוק הדדי, אולם טענה זו אינה מקובלת עלי.

סוף דבר מכל הטעמים שמניתי לעיל, הנני מציע לחבריי כי נדחה ערעור זה על כל חלקיו.

ראשית, העבירה בה הורשע המערער היא חמורה ביותר, וכאמור כתב האישום מגולל מסכת היתעללות איומה של הקטין במתלונן אשר אין מחלוקת ביחס לפגיעה הקשה ויוצאת הדופן בו. שנית, בהתייחס לגילו של המערער - בעת ביצוע העבירה הוא היה בן 15 ו-10 חודשים.

בע"פ 2064/22 פלוני נ' מדינת ישראל (18.7.2022) נדון עירעורו של קטין שהורשע בעבירה של אינוס קטינה בהיותו בן 15.

...

עיקרי כתב האישום המתוקן פרטי כתב האישום המתוקן קשים לקריאה, אולם אין מנוס מלתארם בפירוט.

התוצאה העולה מהמקובץ, לדעתי, הינה שגזר דינו של בית המשפט קמא, בעניין דנן, הינו חריג בחומרתו, ומצדיק את התערבותנו כערכאת ערעור.

על אף האמור, לבסוף, החלטתי לצרף את דעתי לדעתה של חברתי, וזאת בשל הנימוקים הבאים.

לפני סיום, אבקש להבהיר אף זאת: טעות יעשה מי שיבקש להשתמש בפסק דין זה כתקדים המתאים לשמש לכלל או אף לחלק משמעותי מהמקרים בהם קטינים מורשעים בעבירות חמורות.

וגזר דין (עותק חלקי) הנשיאה, השופט סאאב דבור : מבוא הנאשם, יליד שנת 2004, הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן, לפיהן - בהיותו קטין כבן 15 שנים ביצע בקטינה שהייתה אז כבת 15 שנים עבירות שעניינן: נסיון אינוס בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 345(ב)(3) + (1) לחוק העונשין, התשל"ז 1977 (להלן:"החוק")בנסיבות סעיפים 345(א)(1) + 25 לחוק; מעשה סדום, עבירה לפי סעיף 347(ב) לחוק בנסיבות סעיף 345(א)(1) + (ב)(1) ו- (3) לחוק וכן, מעשה מגונה בנסיבות אינוס, עבירה לפי סעיף 348(ב) לחוק בנסיבות סעיף 345(1) ו- (3) לחוק.

המאשימה בתורה הפניתה לפסיקה מועטה ממנה ביקשה להצביע על מדיניות הענישה הנוהגת : בע"פ 1555/13 בעיניין פלוני; הושת עונש של 10 שנות מאסר על בגיר בן 23, שב"ח, שהורשע בעבירות אינוס בנסיבות מחמירות, ניסיון אינוס ומעשים מגונים בקטינה בת 16.

...

גילו של הנאשם; כמו גם גילה של המתלוננת עמדו אף הם לנגד עיניי בבואי לגבש את המסקנה אליה הגעתי.

"כאשר מדובר בעבריינים קטינים, מדיניות הענישה מחייבת מלכתחילה את בית המשפט להקנות משקל מכריע ודומיננטי לשיקול השיקום. לכן, בהליך שבו שיקולי השיקום והטיפול הם באופן אינהרנטי לב ליבו של העניין, יש לתת משקל יתר להמלצות אנשי המקצוע מהדיסציפלינה הטיפולית. הגם שתסקירי שירות המבחן הינם בגדר המלצה בלבד שאינה מחייבת את בית המשפט...., בעניינם של קטינים אל לו לבית המשפט לסטות מהמלצות שירות המבחן כאשר יש בנמצא אופק שיקומי, אלא מטעמים כבדי משקל... בהתאם לכך, סבורני כי עלינו לאמץ כלל מנחה לפיו כל אימת שמדובר בגזירת דינם של קטינים יש לתת משנה תוקף להמלצות שירות המבחן, זאת מבלי שתוגבל סמכותו של בית המשפט לדחות את ההמלצות בהתקיים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת" (ע"פ 49/09 הנ"ל, פסקה 27 לחוות דעתו של השופט דנציגר.

בהינתן כל המקובץ לעיל, לו דעתי תישמע, הייתי ממליץ לחברותיי להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו עונשים אלה: מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים בניכוי התקופה בה היה במעצר (מיום 11/07/21 עד 19/07/21).

בתגובה לדבריה כתב הנאשם לקטינה שהיא "מחרפנת אותו" "ושנניח שהוא בן 17". משהטיחה הקטינה בנאשם שבפרופיל שלו רשום שהוא בן 21, השיב לה שהוא כתב כך בכזב כדי "להשיג בנות". בשלב מסוים הנאשם אמר לקטינה "שתהיה פה פרשת אילת 2". 2.4 במהלך אותו הלילה הנאשם שב ופנה אל הקטינה, מספר פעמים נוספות וביקש ממנה לעלות לחדרה אולם הקטינה סירבה שוב ושוב בהודעות כתובות וקוליות, תוך שהיא מבקשת ממנו שלא יעלה: "שומע, לא אתה לא עולה, די בא לי להיות לבד, תשחרר". 2.5 למחרת היום ביום 24.02.21 בשעה 15:28 הנאשם כתב לקטינה שתרד למטה והיא בתגובה לכך כתבה לו "תעלה". בשעה 15:50 או בסמוך לכך, הנאשם ניכנס לחדרה של הקטינה, התיישב על מיטתה והשניים החלו לשוחח.

· בע"פ 9137/17 פלוני נ' מדינת ישראל (3.10.18), הורשע המערער, לאחר ניהול הוכחות בעבירת אינוס (החדרת אצבעות לאיבר מינה של המתלוננת) מעשה סדום (החדרת איבר המין לפי המתלוננת) ובמעשה מגונה שבוצעו כלפי קטינה בהיותה בת 12, עת היה נאשם בן 32.

...

כאשר אני שמה לנגד עיני את טיב המעשים על רק נסיבות ביצועם וכן את מדיניות הענישה הגלומה בפסיקה הרלוונטית, מסקנתי היא שיש לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 6 ל-9 שנות מאסר בפועל.

במכלול השיקולים, אפוא, נכון למקם את הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה סופו של דבר, אני מציעה לחברי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 1.

מעין בן ארי, שופטת אנו גוזרים, אפוא, על הנאשם את העונשים בהתאם למפורט בחוות דעתה של השופטת רביד.

*בע"פ 48998-02-16 מדינת ישראל נ' פלוני (15.10.17), דובר על קטין כבן 15 בעת ביצוע העבירה, אשר הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מעשים מגונים בנסיבות אינוס ומעשה סדום שביצע כלפי דודתו, בגירה, המאובחנת כלוקה במחלת נפש, בעלת אינטליגנציה מוגבלת ובעלת תובנה חלקית בלבד.

אמנם, במקרה זה בית המשפט העליון הטיל על הנאשמים עונש מאסר בעבודות שירות, להבדיל מההמלצה בעניינינו, ואולם בפסק דין זה ניתן ביטוי לכך שעונש מאסר בפועל מסיט את הדגש מהפן השיקומי, בקובעו: "האיזון העונשי הראוי מצדיק מאסר בעבודות שירות של המערערים, להבדיל ממאסר בפועל, המסיט את הדגש מהפן השיקומי לפן העונשי-הרתעתי. הסטה זו קשה במיוחד". *בע"פ 5593/13 פלוני נ' מדינת ישראל, הורשע קטין כבן 15 במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מעשה סדום ומעשה מגונה בקטין בן 12.

...

אני סבור כי יש מקום להטיל ענישה בתיק זה ולא לקבוע דרכי טיפול בדרך של צו מעון נעול.

לכן אני סבור כי חלף הקביעה שהמשיב ישהה בצו מעון סגור כפי שהציעה חברתי אב"ד השופטת רביד יושת על הנאשם עונש מאסר למשך 30 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיו08.12.21 ועד ליום 12.01.21.

שמואל מלמד, שופט אנו גוזרים אפוא על הנאשם בדעת רוב את העונשים שנקבעו בחוות דעתה של כב' השופטת הבכיר גיליה רביד, כדלקמן: הנאשם יוחזק במעון נעול בחסות הנוער, חלף מאסר, בהתאם לסעיף 25 לחוק הנוער למשך 3 שנים ותשעה חודשים.