קדם משפט באופן מיידי ובלתי אמצעי תקנות סדר הדין האזרחי

תקנה 60 (א) לתקנות סד"א קובעת כי: "הליכי גילוי ועיון נאותים מהוים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתבי טענותיו".   10.

משכך, לא בכדי נקבע בפסיקה כי השמוש באמצעי זה נעשה, הלכה למעשה, במשורה והוא שמור למקרים קצוניים.

יחד עם זאת עם כל סוגיה שמתעוררת, או כל מחלוקת בין הצדדים בנושא ההליכים המקדמיים, הדורשת את מעורבותו של בית המשפט, קובעת תקנה 59(א) כי "בקשה בעיניין הליך גילוי ועיון, לרבות בקשה בעיניין מענה לשאלון או לגילוי או עיון במסמך פלוני, תועלה ברשימת הבקשות לפי תקנה 49(ג)". רשימה זו תוגש לא יאוחר עד עשרים ימים מהמועד שנקבע לישיבת קדם המשפט הראשונה (דברי ההסבר לתקנות כפי שפורסמו ביום 16.12.2020 באתר משרד המשפטים, עמ' 26; יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 231 (מהדורה שנייה, 2020)).

...

המשיבה בתגובתה טענה כי, דין הבקשה סילוק על הסף, שכן לפי תקנה 59(א) יחד עם תקנה 49(ג) ניתן להגיש בקשה זו רק במסגרת "רשימת הבקשות", אף להקדים פניה לצד שכנגד, דבר שהמבקשת לא עשתה.

דיון והכרעה   לאחר עיון ושקילה בבקשה, בתגובות ובתשובות שהוגשו, החלטתי לדחות את הבקשה למחיקת כתב התביעה , אך זאת בכפוף לחיוב הצד המפר בהוצאות.

נוכח האמור, אני דוחה את הבקשה למחיקת כתב טענות, ומקבלת את הבקשה בחלקה השני ומורה למשיבה לעמוד בהוראות התקנות לעניין הליכי הגילוי והעיון –בהתאם לתקנות- ומענה על שאלון, ולהעבירם למבקשת תוך עד לא יאוחר מיום 6/9/2021.

לאור האמור לעיל, ולאור התנהלות המשיבה- תשלם היא לתובע הוצאות בקשה זו בסך 3000 ₪ , אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

אין חולק כי יש לשמור על סדרי הדין משמטרתם לקבוע כללים לניהול משפט באופן יעיל ויציב, הידוע לצדדים מראש ולשמור על זכויות הצדדים על מנת להוציא לאור משפט צדק, ועל כן, בכל מקרה המובא לפניו, על בית המשפט לבחון את נסיבותיו ולשקול בין השיקולים הנוגדים (ראו בש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל –רשות המיסים (14.3.2011)).

ודוק; חובת בעלי הדין לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית ולא לעשות שימוש לרעה בהליכי בית משפט עוגנה כחלק מעקרונות היסוד של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (תקנות 3(ב) ו-4 לתקנות אלה).

כבר נפסק, כי שימוש בקשת פסלות כאמצעי טאקטי הנובע מרצונו שלך בעל דין להחליף את המותב אינו ראוי, "ייצור הליכי סרק הגוזלים ממשאבי הציבור וגורם להכפשת שוא של המערכת השיפוטית ולערעור אמון הציבור בה...יש לזכור כי האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט. בניהול המשפט ממלא בית המשפט את תפקידו ופועל לפי הבנתו ומצפונו מתוך מטרה להגיע לתוצאה צודקת וראויה" (ראו ע"א 1852/17 פלוני נ' פלונית (6.4.2017)).

הלכה פסוקה היא, שגם אם "בראייתו של המערער נוצר חשש כי התבטאויות בית המשפט בדיון קדם המשפט... מצביעים על קיום משוא פנים כלפיו. עם זאת, חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא שאינו מקים עילת פסלות" (ע"א 4690/07 פלוני נ' או.פי.אס.איי (שנוע בנלאומי) בע"מ (28.10.07)).

המבקש יכול היה לערער על החלטת בית המשפט שלא נעתר לקבלת ההיתנגדות לאלתר או לאחר בקשתו עקב אי המצאה כדין, לשיטתו, במייל (לאחר הדיון ולאחר החלטת בית המשפט בדבר המצאה נוספת) או כי ביקש לברר את נושא ההיתנגדות ודרכי הדיון בו, במגמה לייעל את הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו ומשכך הורה על המצאה נוספת ודחיית מועד הגשת נימוקי ההיתנגדות גופה.

...

משהמבקש טען 3 פעמים כי לא קיבל את כתב התביעה ומשכך יש לקבל את ההתנגדות, ואל מול זאת הסתבר והוכח בכתובים שבא כוחו קיבל מייל עם כתב התביעה אולם סירב לפתוח אותו משלטענתו לא הומצא כדין כהמצאה ראשונית בתיק ומשכך לא חייב לקרוא את המייל, הגיעה החלטתי אשר הורתה לתובעת לבצע המצאה נוספת "בדרך המסורתית" תוך הערות מגובות בפסיקה ביחס להתנהלות המבקש, לרבות בחינה עתידית לו יסרב לקבל את כתב התביעה בדבר העדפת כלל הידיעה על פני כלל ההמצאה מכוח חובת תום הלב.

וכן ראו ע"א 5993/17 **** אנקוה נ' אריק ארגמן (30.08.2017), שם נפסק: "לאחר שעיינתי בטענות המערער ובהחלטות הקודמות של בית המשפט קמא בתיק זה, הגעתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות וזאת ללא צורך בתגובת המשיבה. סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע כי המבחן לפסלותו של שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. המקרה דנן אינו מקים חשש שכזה. עיקר טענותיו של המערער הופנו...כאמור למספר התבטאויות והחלטות דיוניות שונות של המותב. אולם רק לעיתים נדירות ייקבע כי יש בפעילות השיפוטית לכשעצמה כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים המצדיק פסלות המותב. כלל זה נכון הן לעניין אמירות של בית המשפט הן לעניינן החלטותיו הדיוניות (ע"פ 1988/94 בראון נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(3) 608, 630-624 (1994); ע"א 10619/02 בן עמי נ' קידר, פסקה 9 (30.12.2002); להרחבה ראו גם יגאל מרזל דיני פסלות שופט 173-178, 194-189 (2006) וההפניות שם). במקרה דנן אמירותיו והחלטותיו הדיוניות של המותב אינן חורגות מהמקובל ואינן עומדות ברף המחמיר שנקבע כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(2) 375)". סיכומו של דבר מושכלות יסוד הן כי טענת פסלות תיטען בהזדמנות הראשונה כשנתגבשה העילה.

רוצה לומר, כי גם מקום בו בתובענות מסוימות "רוח חכמים אינה נוחה הימנו" מהתנהלות בעל דין, אולם בסופו של יום הדין היה עמו, אין מנוס מלדחות תביעה מקום בו יש לדחותה אם לא עמדה בנטלי ההוכחה הנדרשים במשפט.

על כן, ולנוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

המשיבה העמידה לרשות המבקש את השירותים והציוד, כשהם זמינים תקינים וניתנים לשימושו בכל עת, ומנגד, החלה לגבות את התשלומים החודשיים באמצעי התשלום שמסר המבקש.

המשיבה לא יידעה את המבקש לפני החיבור, כי אופן העברת המידע יהיה באמצעות מסרונים, לו הייתה עושה זאת, לא היה המבקש מאשר את החיבור.

לטענת המבקש, מייד כשהבין שהמשיבה לא מסוגלת או לא רוצה לספק שירות מתקבל על הדעת, הפסיק את השמוש בשירותיה והחליף ספק.

תקנה 63(ב)(16) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בישיבת קדם-המשפט יורה בית המשפט על דרכי הדיון בתובענה במטרה לייעלו, לפשטו ולהחישו; בכלל זה רשאי הוא מיוזמתו או לבקשת בעל דין : "[...] למחוק את כתב התביעה או לדחות את התובענה או לתת פסק דין אם מצא שכתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל. רוצה לומר – לבית המשפט סמכות ליתן פסק דין בתובענה, אם מתברר שלנתבע אין הגנה מפני התביעה". מטרתו של שלב קדם המשפט היא ייעול העתיד לבוא, אם על ידי בדיקת התביעה וההגנה, בירור הפלוגתות השנויות במחלוקת.

...

סיכומו של דבר; בהתאם להלכה הפסוקה, ולאור קריסת טיעוניו העובדתיים של המבקש הן בחקירתו הנגדית והן אל מול הראיות שהוגשו לתיק, ומשעניין לנו בגרסה שהופרכה מעצמה, אף ללא בחינת שיקולי מהימנות, אין לי אלא לדחות את ההתנגדות.

בנסיבות האמורות, אני דוחה את התנגדותו של המבקש.

ככל שלא ישלם המבקש, את מלוא החוב בתיק ההוצאה לפועל, בתוך 30 יום מהיום, ישופעלו ההליכים בתיק מס' 513139-08-21.

ביום 25.11.2014 שלחה אינג' ילנה גלפרין, מנהלת מחלקת תיכנון תנועה באגף הנדסה אצל הנתבעת (להלן: "גלפרין"), הודעת דואר אלקטרוני לתובעת בבקשה לקבלת הצעת מחיר למדידת שטח מסוים ברחוב פסח לב. הגב' מיכל אשר מטעם התובעת (להלן: "אשר") פנתה לאינג' זלמן בומשטיין, מנהל מחלקת בינוי ותשתיות (להלן: "בומשטיין"), בהודעת דואר אלקטרוני ביום 27.11.2014 שבה התבקש האחרון לאשר את ביצוע העבודה, תוך שהובהר כך: "בדר"כ אנו לא שולחים הצעת מחיר ועובדים על פי החוזה שיש לנו איתכם. במידה ותאשר נוכל לצאת באופן מיידי לשטח". בומשטיין השיב לתובעת ביום 27.11.2014 בהודעה שזו לשונה: "מאשר במסגרת הזמנת עבודה שלכם". בהתאם לתכתובות דלעיל, ביצעה התובעת את המדידה.

ביום 30.12.2019 היתקיים דיון בבקשת רשות להיתגונן שהגישה הנתבעת, ובית המשפט (כב' הרשם הבכיר נ' רף כתוארו אז) נעתר לבקשה והורה על העברת ההליך לסדר דין מהיר.

ניסיונות בית המשפט להביא את הצדדים להסכמה בשלב קדם-המשפט לא צלחו, ונקבעה ישיבת הוכחות.

בתום שמיעת העדויות סיכמו באי-כוח הצדדים טיעוניהם בעל-פה. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדויות, התרשמתי מהעדים באופן בלתי אמצעי, שמעתי את סיכומי באי-כוח הצדדים ובחנתי את הוראות הדין והפסיקה, הגעתי למסקנה שלפיה הזמנת המדידה הרלוואנטית אכן לא אושרה כנדרש בהוראות הדין, כך שמדובר בחוזה בטל, אך אין בכך לשלול באופן מוחלט את התמורה שמגיעה לתובעת בגין העבודה שהוזמנה על ידי הנתבעת ובוצעה לבקשתה, וזאת בין היתר משקולי צדק, תום לב וחובת ההגינות של הרשות המנהלית.

בהתאם לתקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 פסק דיני ינומק באופן תמציתי.

...

סיכומו של דבר; במאזן תום הלב היחסי של הצדדים סבורה אני כי יש להפחית את מחיר העבודה באופן משמעותי, ולהעמידה על שיעור של 40% בלבד.

סוף דבר הזמנת עבודת המדידה מושא הליך זה לא אושרה כנדרש בהוראות הדין, כך שמדובר בחוזה בטל.

אשר על כן, אני מורה על קבלת התביעה באופן חלקי, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 19,182 ₪.

המבקשת הפניתה לתקנה 63(ב)(16) לתקנות סדר הדין האזרחי, המסמיכה את בית המשפט לתת פסק דין כבר בשלב קדם המשפט "אם מצא שכתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל". לטענתה, הגנת המשיבות היא "הגנת סרק", והמסמכים שהגישו הם מסמכים כוזבים המקיימים "חזקת שקר". לכן, טענה המבקשת, למשיבות אין כל ראיות להגנתן והן מנהלות את ההליך רק כדי "להלך אימים על התובעת ו/או לשבש [את] הליכי משפט, לגרום לסחבת ולעיכובו של ההליך המשפטי". בהחלטה מיום 26.6.2023, דחה בית משפט קמא את הבקשה למתן פסק דין.

המבקשת טענה כי התקנה נועדה לסיים לאלתר הליך משפטי המנוצל לרעה, ולמנוע מקרים של הגנת סרק שעניינם התשת התובע.

הטעם העומד בבסיס הלכה זו הוא שסיום ההליך טרם בירורו לגופו הוא אמצעי דיוני קצוני השמור למקרים חריגים בלבד (ראו מהעת האחרונה: רע"א 3110/23 אביאל נ' דיין (18.9.2023); רע"א 1739/23 אלד פלאנט בע"מ נ' מנסור (21.5.2023)).

עוד יובהר כי ההחלטה אודות קיום בירור עובדתי או אחר במסגרת ישיבת קדם המשפט באותם מקרים בהם בית המשפט סבור כי המחלוקת העובדתית בין הצדדים היא מצומצמת, היא החלטה דיונית אודות אופן ניהול ההליך.

...

אינני סבורה כי יש מקום במסגרת ההחלטה דנן לקבוע מסמרות ביחס לגישה זו, שכן ממילא אין הבקשה הנוכחית נמנית עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה ולכן דינה להידחות גם לגופה.

גם עמדת המבקשת ביחס לטענות המשיבות לפיה טענותיהן מבוססות על שקרים, והמסמכים עליהם נסמכו הם מסמכים כוזבים (סעיפים 22-17 לבקשה) – אינה מצדיקה את המסקנה כי כתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל.

לכן, ולאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית; אני מחייבת את המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 1,000 ₪.